ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- לימוד תנ"ך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הסוגיא היא סוגיא משמעותית ונכבדה, ואין בכוונת הדברים הקצרים שאביא בכדי להוות תחליף לחובת ההתבוננות הרחבה יותר בשאלה חשובה זו. כמו כן אין בכוונתי להכניס ראשי בין הרים גדולים ולהתווכח עמם, ובכל זאת אתייחס אל אחת מן השאלות העולות לבירור בדיון זה.
ותחילה כמה אמירות יסוד:
א. התנ"ך הוא ספר שנכתב בנבואה, ושפתו היא שפת הנבואה.
ב. אבות האומה, ודמויות רבות במקרא היו במעלה של נביאים.
ג. הנבואה אמנם תלויה במעלתו של היחיד - הנביא, אך במהותה אין היא מעלה פרטית, כי אם ביטוי למעלתם של ישראל בדור מסוים, המאפשרת את פתיחת צינור הנבואה אל היחיד. 1 בניסוח אחר נאמר שהנבואה במהותה היא ביטוי לכך שהקב"ה משרה שכינתו בישראל, כאשר מימושה של השראת שכינה זו בישראל הוא בפתיחת צינור הנבואה אל יחידי הסגולה שבדור.
יתרה מכך: התנ"ך הוא סיפור הופעת השכינה בעולם מבריאתו ועד הסתלקותה. סיפורם של ישראל, של הרעיונות הרוחניים אשר הם מגלמים בחייהם, של החזון ושל האידיאות, של המאבקים ושל המלחמות, של הערכים ושל המצוות, כולם גילויים של הופעת השכינה אשר הייתה בעת ההיא.
דרך העיון באירועי התנ"ך והוראותיו, דרך הדמויות ומסכת חייהם מנסים אנו לחשוף את המסרים הנצחיים המשמשים כעדות חיה על הופעת השכינה בישראל בפניה השונים והמגוונים.
השאלה שאתייחס אליה: האם הזכות לפרש את המקרא שמורה לדורות מסוימים? האם יש מקום לפרשנות המקרא על ידי בני דורנו?
תשובה: נקודת המוצא שבשאלה זו היא שמא אין לנו כלל את היכולת ללמוד את פסוקי התנ"ך ולהבין בהם דבר, שהרי חסרים אנו את הקומה הרוחנית, קומת הנבואה הנדרשת על מנת להבין אותם כהווייתם. מבחינה מסוימת אכן כך הוא, אלא שחיסרון זה בא לעולם מרגע שהשכינה נסתלקה לה ואת מקומה החליפה החכמה. האמנם שישנן בחינות בהבנת התורה שתקף בהם הכלל ההפוך "חכם עדיף מנביא", אך ברור הוא שישנן הבנות רבות שבכדי להיחשף אליהן צריך להיות שייך אל מעלתן.
ובכל אופן, ישבו חכמי ישראל בכל הדורות ופירשו את התורה, וכל דור הוסיף וראה בה פנים חדשות. שמא תאמר, חז"ל הרי ביארו במקומות רבים את פסוקי המקרא, ומה לבאים אחריהם לבוא ולומר דברים אשר לא נאמרו על ידם?
כתשובה אביא דברים מן הראשונים ומן האחרונים ( ועוד רבות הן האמירות ברוח זו אצל פרשני המקרא שבכל הדורות):
"אלה תולדות יעקב - ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלשים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי ועל ידי שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא... ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וגם רבינו שלמה אבי אמי מאיר עיני גולה שפירש תורה נביאים וכתובים נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל נתווכחתי עמו ולפניו והודה לי שאילו היה לו פנאי היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום". (רשב"ם בראשית לז, ב).
מדברים אלו שאמר רש"י לרשב"ם עולה ההבנה שישנם "פשטות המתחדשים בכל יום" - אף בדעתו של פרשן אחד, ושאין איזו חתימה פרשנית שאין לאחריה בירורים וחידושים.
וברמב"ן (ב משפט החרם):
"ואני אומר בשמא לאחר בקשת המחילה, שזהו פשט הכתוב בתורה כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת, כלומר מה שהסכימו עליו הכל והוחרם לדעתם העובר עליו לא יפדה בממון אלא חייב מיתה. ואל תהיה חוסם פינו בזה מפני שרבותינו ז"ל דרשו המקרא הזה לענין אחר, מהם מי שאומר (ערכין ו' ב') למעריך היוצא ליהרג, ומהם מי שאומר שאין חייבי כריתות וחייבי מיתות ב"ד נפטרים בממון כדאיתא בכתובות (ל"ה א'), שאעפ"כ אין מקרא זה יוצא מידי פשוטו".
אור החיים (שמות כ"א, פ"ז):
"ואין בפירוש זה הכחשה לדברי רבותינו לענין הלכה, זולת בישוב הכתוב, רשות נתונה לנו מהם למסבר קראי באופן שיהיה, לבד מהכחשת ההלכות...".
וכך כותב אור החיים בהקדמתו לפירושו לתורה על דרכו בכתיבת הפירוש:
"וסייג עשיתי שמשכתי ידי מפתיחת ספרים, לא לקולתם כיוונתי חלילה חלילה כי כולם אענדם לראשי ואתעטר בהם אלא לבל אכשל להתכסות בשמלתם. ובפתחי בספר תורת ה' לא הייתי מקדים להתחכם מהראשונים לדעת הערותיהם וישוביהם ואכניס בהם טפח ואפריש פירוש ממוצע מבניהם ולזה יקרא אחיו של נחש הקדמוני כי ערום יערים להתגדד, אלא תורת ה' כתובה לפני והיא העירה אותי והיא השיחתני והיא האירה נפשי לאור באור הערבי והרגשתי בנפשי שראתה נסתרות ותאכל ותשבע ותותר ממטעמי התורה. באור פני מלך חיים כתבתי וקבלתי על יד על יד זעיר שם זעיר שם את אשר הבינותי מהם ישוב הכתובים דרך עיון בשיעור הדיבור...".
אור החיים ניגש לכתוב את פירושו ללא פתיחת ספר זולת פסוקי המקרא, ומתורת ה' הכתובה לפניו השיג את השגותיו ודלה את פירושיו. כמובן עמד לו בפירושו כל האוצר הגדול של הקדש המשוקע בעולמו הרוחני.
ומה ביחס אלינו?
לא נעסוק כעת בשאלה עד כמה לימוד תנ"ך צריך להיות מרכזי בבניין הרוחני, אבל אין חולק על כך שהוא חלק מהותי ומשמעותי בבניין זה. עולם כזה שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה משלימות בו זו את זו.
לענ"ד הכל תלוי בעמדה הנפשית.
בנייה רחבה של עולם הקדש כולל גם את לימוד תורה שבכתב. אדם הבונה את עולמו בתפישה רחבה של הקדש, ויחד עם יכולתו בהבנת תושב"ע על חלקיה השונים, ניגש בענווה אל הפסוקים יכול הוא לראות ברכה גדולה בלימודו.
ויותר מכך, הזכרנו את לשונו של הרשב"ם על ה"פשטות המתחדשות בכל יום", ולענ"ד אמירה זו כוחה יפה לה באופן מיוחד בדור של גאולה. הסיבה - הסיפור המקראי מתקופת יהושע ועד החורבן נסוב סביב הכניסה לארץ, כיבוש, נחלה, בניית עם, בניית ממלכה ועוד. לאחר כאלפיים שנה שבהם עסקו גדולי עולם בסוגיות אלו בהיותנו בגלות, חזרנו הביתה. שוב חוזר דורנו להתמודד עם רבות מאותן שאלות. לעובדה זו ישנה משמעות גדולה מאד, ולא מעט פסוקים, ולא מעט מזוויותיו של הקדש הולכות ונחשפות בפני דור של ראשית צמיחתה של הגאולה.
^ 1 מכילתא דרבי ישמעאל בא (פרשה א) - "ר' עקיבא אומר: לאמר - צא ואמור להם שבזכותם הוא מדבר עמי, שכל שלשים ושמונה שנה שהיה כועס על ישראל לא היה מדבר עמו שנאמר 'ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב המחנה וידבר ה' אלי לאמר' (דברים ב טו - יז)... ולא עם משה בלבד היה מדבר בזכות ישראל אלא עם הנביאים כולם לא דבר אלא בזכות ישראל".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
