ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- זהירות בדרכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
נהיגה בעיר בכל מקום בעולם היא אימה מורטת עצבים. נהיגה בכבישים הבין-עירוניים היא לא פעם משעממת ולכן עלולה גם להיות מסוכנת מאד. נותרה מעט מאוד הנאה בנהיגה. היום מחירי הדלק ומחירי המכוניות רק מגבירים את החרדה וחוסר הנוחות שאנחנו חשים עם אותה מכונת מתכת שמתחילה לשלוט בחיינו. כמו בטכנולוגיות רבות שמקלות על חיינו היום, אנחנו לא יכולים לחיות איתה אך גם לא בלעדיה.
לא די בזיהום שהיא יוצרת ובהוצאה הכספית הגבוהה שהיא דורשת כדי שנשתכנע להתגבר על הפיתוי שבכביש הפתוח - כביש שקיים רק לעתים נדירות, אם בכלל. עם זה, תמיד יש בנו רצון למצוא כביש פתוח כזה, דרך מאושרת שנהגים אחרים לא מפריעים בה, שאין בה בורות במדרכה, רמזורים מרדנים ובנייה אינסופית. בגלל הרצון הפנימי העז שלנו לגלות את הכביש הפתוח המיתולוגי הזה ולנסוע בו, הרומן שלנו עם המכוניות נמשך באותה עוצמה בלי להביא עמו סיפוק.
הכללים והערכים של היהדות דומים לכללים ולמציאות בכביש. היהדות קובעת שאין דבר כזה כביש פתוח לגמרי. תמיד יהיו נהגים אחרים בכביש שישתמשו בנתיבי התנועה שלנו. אנחנו לא לבד בחיפוש אחר הכביש הפתוח. לכן עלינו להיות תמיד מוכנים להתחשב גם בזולת. היהדות מזהה את הטוב והרע כגורמים קבועים בחיים. יש נהגים טובים ונהגים רעים. אנחנו יכולים להניח בתחילה שהנהג שלידנו הוא נהג טוב, אבל אם הוא ממשיך להיצמד אלינו, לזגזג בין הנתיבים ולעקוף בצורה מסוכנת, תהיה זו החלטה נבונה להתרחק מהנהג הזה ולו רק מתוך הגנה עצמית.
גם בחיים יש חברים רעים, מכרים מרושעים, ציניקנים ואנשים שלעולם אינם עושים טוב. האדם החכם והאופטימי יתרחק מאנשים כאלה ומקבוצות כאלה. התנהלות מתגוננת בחיים היא אקסיומה כמו נהיגה מתגוננת בכביש. צריך תמיד לצפות מראש את הבעיות שעלולות להתעורר. אין מכונית או נהג שהם מושלמים. לפיכך חוכמה, זהירות וראייה היקפית מעולה חיוניים בחיים לא פחות מאשר בנהיגה.
התורה מצווה עלינו להתנהל בחיים בדרך הישר, ולא לעשות מעקפים שאינם נחוצים או לחפש קיצורי דרך שיובילו אותנו למבוי סתום. הנביא מזהיר אותנו שהצדיקים תמיד הולכים בדרך הישר, אבל הרשעים יפלו ממנה. אפילו הכביש הפתוח איננו באמת פתוח עד כדי כך.
כולנו יודעים שמהירות הורגת. אך הדחף להרוויח כמה דקות או אפילו שניות דוחף אנשים לנהוג במהירות מופרזת ולהסתכן. היהדות מזהירה אותנו להיזהר ממהירות גם בחיים. מתינות וסבלנות מאפיינים את חוכמת החיים היהודית. הניסיון להאיץ תהליכים היסטוריים, אירועים מובטחים ונבואות טובות לעתים קרובות מוביל לאסון ומשיג תוצאה הפוכה מהמקווה. ההיסטוריה היהודית מלאה שרידים של משיחיות שקר ואשליות של כביש פתוח. אלקים לבדו שולט בלוח הזמנים שלנו. הנביא אמר בשם ד': "בעיתה אחישנה" (את הגאולה וההצלחה).
כאן, בישראל, אנחנו רצים לעבר השלום. זה טבעי ורצוי, אך החלטות גורליות שמתקבלות בחיפזון ותחת לחצים עלולות להיות לנו לרועץ בסופו של דבר ולהרחיק אותנו עוד יותר מהשלום הנכסף.
במסכת אבות הזהירו אותנו חז"ל "הוו מתונים בדין". זאת עצה טובה כשנוהגים בכביש המהיר ובכל היבט אחר של החיים האישיים והלאומיים שלנו.
לבסוף, לא כל אדם צריך לנהוג. החברה דורשת מכל אדם רישיון תחילה. כך גם ביהדות. למדנות, רגישות למסורת והרבה מאוד חוכמה תורנית - כל אלה חיוניים לפני שאדם משמיע הצהרות ודעות על הדרך שבה יש לנהוג ב"מכונית" היהדות. גם אז הכביש הפתוח, לכאורה, איננו פתוח באמת כפי שהיינו רוצים בפוליטיקה הנוכחית ובתנאים החברתיים המקובלים היום.
הבה נשתדל לנהוג בזהירות ובמתינות בכל תחומי הקיום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
