ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה אם יתפנה האדם לרגע קט מהמעשים והמחשבות המטרידות אותו ויתבונן היטב על מהותו, איכותו, וכמותו, בלי ספק שיגיע למסקנה הנכונה שאין לו במה להתפאר ולהתגאות. ונוסף לזה, כל הדברים שהוא מחשיב אותם ומתגאה בהם, אינם שלו אלא בכח הדמיון גרידא וכמו שנבאר להלן בס"ד.
דבר ידוע שכל הדברים והקנינים שהאדם עשוי להתגאות בהם, כלולים בשלשה דברים והם:א. חכמה.ב. גבורה.ג. עושר. הבה נסביר אותם אחת לאחת בס"ד.
א. חכמה. המתגאה בחכמתו שחושב את עצמו כיצור עליון על אחרים שלא יכלו או שלא הגיעו להיות כמוהו ורואה בהם כנחותי דרגא ובז להם בלבו, טועה טעות כפולה ומשולשת. א. עליו להבין כי היו לפניו בכל הדורות הרבה חכמים גדולים, אשר חכמתם והיקף ידיעותיהם בכל חכמה ובכל מדע חובקים זרועות עולם, ואין דבר נעלם מהם בסודות הבריאה והיקום אשר בקרבה. וזה המתגאה בחכמתו בלי ספק לא יגיע אפילו לקרסולי רגליהם, ולעומתם נחשב כננס לגבי ענק מול חכמתם המקיפה ודעתם הרחבה מני ים, ועכ"ז ידועים בהתנהגותם המופתית וענותם הגדולה, ובכל אורחותם הענוה משמשת נר לרגלם, ובתור שכזה נשאר שמם וזכרם בלב האומה, ודבריהם ומעשיהם חקוקים על לוח לבם לכבוד ולתפארת עדי עד. ב. חכמים אלה מפורסמים דוקא בשל היותם ענוי ארץ ושפלי רוח, שענותם גדולה כחכמתם, ולא בשל גאותם ח"ו. ג. בזה שהוא חכם יותר מאחרים, האחריות המוטלת עליו היא ג"כ יותר מאחרים, והחובות הנובעים ממנה הם ג"כ גדולים יותר מאחרים, כי בו בזמן שכל טעות ושגיאה מצדו נחשבת למזיד, אצל האחרים נחשבת לשוגג.
ב. גבורה. האדם המתגאה בגבורתו, עליו לחשוב: א. עם כל גבורתו החולפת, עצם היותו מורכב הנו חשוף כל רגע לכל מקרים ופגעים רעים העלולים לבוא עליו, מבלי שתהיה לו כל אפשרות להחלץ מהם בכוחו וגבורתו. ב. הרבה גבורים נפלו ונכחדו מידי חלשים, ולא הושיעה להם גבורתם. הפתגם ההמוני אומר המתגאה בגבורתו ימות בחולשתו.
ג. עושר. המתגאה בעושרו, עליו לקחת בחשבון שני דברים: א. אולי העושר שהוא מתגאה בו הוא בבחינת עושר שמור לבעליו לרעתו, רח"ל. ב. לאמיתו של דבר, הוא רק משתעשע בדמיונו. כי כאשר יתעמק בשכלו יווכח שאין לו כל יתרון על העני פרט לראות עיניו. כי הלחם אשר הוא אוכל למעדנים ולובש בגדי שש ורקמה, אין בהם עדיפות על העני שגם הוא אוכל ולובש. נמצא שכל הרכוש והמקנה, הם שלו רק בדמיונו, ואין בינו ובינם שום קשר, ולו העני יצייר לו בדמיונו שגם לו יש רכוש וקנין, יגיע לאותה מחשבה דמיונית שיש לאדם העשיר, וא"כ שניהם שוים. וכבר אמר החכם מי יראה השמש קודר ולא ילך מגאותו שחוה, בארזים נפלה שלהבת, ויבטח בחוח, כוכבי שמים ינועו, ויקוה אל מנוח, ואיך יבטח איש באחריתו וגבורתו, וישכח אבשלום ושמשון בן מנוח, ע"כ.
לפי הדברים האמורים, אם יסתכל האדם במהותו, איכותו, וכמותו, אין לו במה להתגאות, גם אם יהיה חכם, גבור, ועשיר. ולכן הודיעונו רבותינו הקדושים במתק לשונם, את החיוב והשלילה שיש בשלשה דברים הנ"ל, באמרם איזהו חכם הלמד מכל אדם, איזהו גבור הכובש את יצרו, איזהו עשיר השמח בחלקו (אבות פ"ד מ"א).
אמנם, יש צד חיובי בגאוה. דהיינו אם משתמשים בה לעבודת ה' יתב"ש, בבחינת ויגבה לבו בדרכי ה'. וכמ"ש המפרשים ז"ל עה"פ ויאמר ה' הנה מקום אתי ונצבת על הצור, והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור (שמות כ"א כ"ב). ה' יתעלה אומר למשה רבנו ע"ה הידוע כאיש עניו מאד, שאם הדבר נוגע לעבודת ה' יתב"ש, אל לו להתנהג בענוה, אלא עליו להיות תקיף וחזק, אבל אם הדבר לא נוגע לעבודת ה' יתב"ש, אלא אליו, יכול להתנהג בענוה ולהתאפק. וזה אומרו יתברך, הנה מקום אתי, אם זה נוגע אלי, ונצבת על הצור, תתנהג בקומה זקופה ובתקיפות, והיה בעבור כבודי, אם זה לא נוגע לי, ושמתיך בנקרת הצור, תתנהג בענוה. וראה מ"ש רז"ל בפ"ק דסוטה דף ה' בגנות גסות הרוח ע"ש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
