ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- מוסר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה רבותינו הקדושים המכירים את נפש האדם על כל חסרונותיה ומעלותיה, הודיעונו שאין אדם ניצול בכל יום מהרהורי עבירה (ב"ב קס"ד ע"ב), כי שכל האדם פועל ללא הרף וללא הפוגה ואי אפשר לעצור המחשבה אף לרגע. ולכן לא נענש האדם על מחשבה רעה שאינה עושה פרי, דהיינו מעשה, פרט למחשבת עבודה זרה (ראה מ"ש ע"ז בס"ד בספה"ק דברי מלכים קידושין מ"ם ע"א, עש"ב). וזה מחסדו הגדול יתב"ש ורחמיו על כל יצוריו, וכמ"ש המשורר הקדוש ולך ה' חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו (תהלים ס"ב י"ג), כי כמעט בלתי אפשרי הדבר לעמוד בזה, פרט לקדושי עליון צדיקים וחסידים שהם בבחינת מלאכי השרת עלי אדמות, הם לבד יכולים להנצל מהרהורי עבירה, וכמ"ש המפרשים ז"ל על מ"ש רז"ל, אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח באויר מיד נשרף (סוכה כ"ח ע"א), שרצו לרמוז בזה שכל מחשבה זרה מיד נעלמה, כי אין לה מקום לנוח בשכלו הקדוש והטהור זיע"א. וידוע מ"ש הרמב"ם ז"ל שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה (סוף הל' איס"ב), ולכן על האדם להעסיק מחשבתו רק בתורה וחכמה שהיא אילת אהבים ויעלת חן.
אמנם כל זה לא פוטר את האדם להשתדל ולעשות כל מאמציו להתרחק מהרהורי עבירה. כי ברור הדבר שהאדם הנמשך אחרי מחשבות זרות והרהורים רעים ולא עוצר אותם בעודם באיבם ובראשית התהוותם, גורם רעה לגופו ולנפשו. וכאומרם ז"ל הרהורי עבירה קשים מעבירה (יומא כ"ט ע"א), כי מחשבה רעה מכלה והורסת את הגוף ולפעמים עלולה למוטט אותו כליל, והיא טמאה ומטמאה את הנפש. כי האדם נמצא איפוה שמחשבתו משוטטת, כלומר אם מחשבתו טמאה הוא טמא ואם מחשבתו טהורה הוא טהור, ובזה יכול לבחון את עצמו אם זך וישר פעולו, אם לא.
בקצרה מחשבה פגומה ופסולה, הורסת הבנין הגופני והבנין הרוחני של האדם, ולכן יש להדפה ולהתרחק ממנה הרחק כמטחוי קשת. ויתכן לפרש אומרם ז"ל מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה (סנהדרין כ"ו ע"ב), היינו מחשבת פיגול ומעילה, פוגמת אפילו לדברי תורה שאין מקבלין טומאה, רק אם הלימוד הוא לש"ש, יש בכוחו לבטל את המחשבה הפגומה, כמבואר שם בהמשך הדברים.
אולם יש לדעת שגם איש צדיק ובמיוחד בעלי תשובה, לפעמים מתלבטים נגד מחשבות זרות המבלבלות אותם, ומפריעות להם בעבודתם עבודת הקדש ובקיום מצוותיו יתב"ש. ואל להם להבהל מזה, כי עליהם להבין שזה רק נסיון אם יעמדו בצדקתם ובתשובתם, ובלי ספק כעבור תקופה מסויימת תחלופנה כליל והיו כלא היו כל המחשבות הזרות. וסגולה פשוטה ונפלאה לגרש מחשבות זרות, לומר שבעה פעמים הפסוק אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ויקרא ו' ו'), ובעזרת השיתב"ש ירגיש עצמו רגוע.
מכל האמור מובן כמה נזק גורמת מחשבה זרה לגוף ולנפש, ועל האדם לחשוב רק מחשבות טהורות ובזה מטהר את גופו ואת נפשו, וכאומרו יתב"ש ושכנתי בתוכם (שמות כ"ה ה').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
