ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
וברור הדבר, שמי שלא טעם מצוף דבשה ונועם אמריה ונעימות הליכותיה של התוה"ק, תהיינה המצוות בעיניו כנטל כבד וכמעמסה קשה מנשוא. כי הוא דומה לעור שא"א להסביר לו צבעי השושנה הנחמדים ומרהיבים ביופים עין כל רואה. ולזה הזהירונו רז"ל בהרבה מקומות בש"ס ובמדרשים על לימוד התורה, וכמ"ש ותלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ"א מ"א), וכן באמרם, אמר להם הקב"ה לישראל, בני, בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, אם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו (קדושין למ"ד ע"ב). ורצונם ז"ל להורות בזה, שרק לימוד התורה הוא המסוגל לרסן את האדם לבל יתגאל בתאות נמבזות ובהמיות ובתענוגי העוה"ז שהבל המה ואין בם מועיל, וכשם שהתבלין מסוגלים להעביר המרירות ולהמתיק האוכל כך לימוד התורה מסוגל להעביר המרירות ולהמתיק העצות של יצה"ר, המתגרה באדם ומסנור עיני שכלו לרדוף אחרי ההבל. וכדברי החכם, הרודף אחרי חמודות תבל, סופו ינחל אכזבה מפח נפש יגון ואנחה, כי אין קץ לדברי הבל, ומי ישיג במרוצתה אילה שלוחה, ע"כ.
והנה ידוע שכל האסונות והפגעים הבאים על הכלל או על הפרט, אינם אלא בעון ביטול תורה שזה הגורם הראשי לכל עון ולכל חטאת. וכמ"ש רז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה (ברכות ה' ע"א). וע"ז ממליצים מ"ש התנא אוי להם לבריות מעלבונה של תורה (אבות פ"ו), שר"ל, שהאוי והאבוי שיש לבריות, בגלל עלבונה של תורה, דהיינו בטול תורה. ואין ספק שמי שמתבונן ומסתכל בעין חודרת במצב הכללי העגום השורר בתקופתנו זאת, שאין רגע בלי פגע, רחמנא ליצלן, יוכח בנקל בצדקת דברי רבותינו הנ"ל, שכל המלחמות והצרות הניתכות על שונאי ישראל, כולן בעון בטול תורה.
וכדברי רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א (הלכות תשובה פ"ט ה"א), וז"ל: הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא, וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העוה"ב, ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה, והבטיחנו בתורה, שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש, ונהגה בחכמתה תמיד, שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע עלינו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה, כגון שובע ושלום וריבוי כסף וזהב וכו'. נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם, עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה, כדי שתזכו לחיי העוה"ב, וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך, ונמצאתם זוכין לשני עולמות, לחיים טובים בעוה"ז, המביאים לחיי העוה"ב, וכו', ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם, מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד, ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצוות כדי שתאבדו מחיי העוה"ב, ונמצא שאבדתם שני עולמות, שבזמן שאדם טרוד בעוה"ז בחולי ובמלחמה ורעבון, אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצוות שבהן זוכין לחיי העוה"ב, עכל"ה.
המתעמק היטב בדבריו הקדושים, ימצא התשובה והסיבה הנכונה לכל הצרות הפוקדות את עמנו והיורדות ללא הרף על ראש הצבור והיחיד, ח"ו. ובעוה"ר, הרפיון בלימוד התוה"ק, אם כל חי, נגע גם בקרב הת"ח, המשרתים בקדש, שגם הם נתחבים בזרם העכור של התקופה, ומבזבזים הזמן היקר באסיפות וכנסים והופעות וכדומה, שאין בהם שום מצוה כו"ע, ולא תצמח מהם שום תועלת. ורובם ככולם מסתיימים כאותו משל, שהצפורים מחליטים בכל ערב, שמחר יבנו להם עיר לגור בה, למחר בבקר כל אחד יוצא מקנו ופורח, באומרו שהנותרים יבנו העיר, עד שכולם פורחים וכך נשארו עד היום ללא עיר, והנמשל מובן מאיליו. ולזה כבוד התורה ירד פלאים בעיני ההמון ודברי נושאי דגלה אינם נשמעים. וכמ"ש רז"ל כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה (ברכות ס"ג ע"א). ה' הטוב יכפר בעדם ויחזיר העטרה ליושנה בב"א. ולכן מי שרוצה באמת ובתמים לזכות לכתרה של תורה, יגשים במלואה עצתם הנאמנה של רבותינו הקדושים באמרם אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר והחכמה מאין תמצא (סוטה כ"א ע"ב).
תכלית הדברים. מי האיש החפץ חיים גשמיים ורוחניים בעוה"ז ובעוה"ב, אל ילוזו מנגד עיניו דברי רבינו הרמב"ם זלה"ה הנ"ל, היורדים חדרי בטן, ולא יבלה זמנו ברדיפה אחרי הבלי העולם ותענוגות בשרים, שכולם הבל ומעשה תעתועים, וישליך אחרי גוו כל הדברים המפריעים לו ללימוד התורה ולקיום מצותיה, שהן תכלית הבריאה ועמודי אשיותיה כאמור. וזה כל האדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











