ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
כעת חוזר הרב לישראל:
הִכְשִׁירָה לָזֶה הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְכוּנָה פְּסִיכִית, בְּיַחַשׂ גִּזְעִי,
כלומר, לתפקיד הזה, להיות כאלה ולהוות דוגמה לאחרים,
בִּתְכוּנָה פְּסִיכִית - נפשית,
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
35 - למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור חמישי
36 - למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור רביעי
37 - למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור שלישי
טען עוד
בְּמַצָּב גֵיאוֹגְרָפִי,
ככלל, למצב גיאוגרפי - הנופים, האקלים, הפוריות, כמות המים וכו' - יש השפעה על ההתפתחות התרבותית של כל אומה. גם במה שנוגע לאומה הישראלית - ארץ ישראל בעלת תפקיד מרכזי. לא בכדי, ענינה של הארץ מודגש כל כך בתורה ותופס מקום חשוב במסורת היהודית לדורותיה.
שֶׁכֻּלָּם מְסַיְּעִים וּמַכְשִׁירִים לְכָךְ אֶת כֹּחוֹתָיו הָעַצְמִיִּים וְאֶת הַמַּעֲמָדִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ.
היהדות נוצרה בין שתי תרבויות עתיקות. באמצע הסהר הפורה: בין מצרים לארם-נהריים. לא במקום מרוחק ששם אין עם מי להתמודד, ממי ללמוד, ועם מי להיאבק על העצמיות והייחודיות. קשה מאד היה ליצור תרבות ייחודית שלישית במקום הקטן והצפוף הזה בין הפרת לנילוס. אילו היינו ביבשת אוסטרליה, יכולנו לשבת שם במשך דורות רבים ולא היו שומעים עלינו, לא היינו מקבלים ולא משפיעים. ליצור תרבות שלישית, שהיא לא רק תרבות שווה במעלה אלא כזו שמעצבת עולם ומלואו, בשעה שהשתים האחרות, האדירות, שקעו - זהו דבר יוצא מן הכלל.
וּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָהּ הַנִּשָּׂא וְהַנִּשְׂגָּב, בְּיָמִים מִקֶּדֶם, בִּימֵי פְּרִיחָתָהּ וְהַתְחָלַת גִּדּוּלָהּ, בִּימֵי "חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ" 1 , - במדבר - הִגִּיעָה בְּנִשְׁמָתָהּ הַמַּזְהִירָה, בִּתְעוּפָה גְּדוֹלָה לִמְקוֹר הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה. - מעמד מתן תורה בהר סיני.
אֶת תְּכוּנָתָהּ הַלְּאֻמִּית הִשְׁרִישָׁה - הכתה שורש, הן על ידי האבות והן במעמד הר סיני.
בְּמַעֲמַקֵּי הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית הַצְּלוּלָה בְּכָל לַהֶבֶת אֵשׁ עֹז אַהֲבָתָהּ וּבְכָל תִּפְאֶרֶת הוֹד רַעַם גְּבוּרָתָהּ, - "הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם" 2 . מעמד הר סיני מייחד אותנו, לא רק כקבוצה אתנית שיצאה ממצרים, לא רק כאלה שנעשו להם כך וכך נסים. "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" 3 אמר פרעה בראותו את צאצאי משפחת יעקב. אכן הם כבר היו שונים דיים ורבים דיים כדי להיקרא עם בפי שליט נכרי. אך הם טרם הגיעו לדרגת עם בקנה המידה שהתורה מייעדת להם. קבלת התורה היא לא רק נס ופלא, היא הרבה מעבר לזה, זוהי התגלות א-להית. זו קבלת אותו חזון, שהוא עול וגם מטרה וייעוד. בלב אחד, כאיש אחד, למרגלות ההר מסודרים כל איש לשבטו, זהו מעמד של קבלת הממשות הלאומית, שהיא כל כולה מוטבעת על ידי המאורע המופלא היחיד במינו של: "כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" 4 . לא רק פעולה מופלאה, אלא דיבור. דיבור זה הוא משמעות החיים, והדיבור הזה בא אחר כך לידי ביטוי בתורה, הכתובה והנאמרת. זוהי התעופה הגדולה למקור האורה העליונה, חסד הנעורים, אהבת הכלולות. "לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" 5 . ההתייחדות הזו של כנסת ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא, ההתכללות הזו, שהיא חסד הנעורים. הנכונות לתת את הכל, להתמסר עד כלות, היא דבר נפלא, והיא עומדת ביסוד הממשות.
במעמד זה יש גם אהבה וגם גבורה. אהבה - מצד הקִרְבה העצומה שכנסת ישראל רצתה בה, קרבת א-להים. אבל קבלת התורה במובן של חוקה, מצריכה גם גבורה של נשיאה בעול, קבלת משימה. האהבה היא עצם המעמד, עצם ההתגלות, עצם הדיבור הא-להי. ואילו קבלת הדבר, והניסיון להמשיך אותו הלאה מדור לדור, "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ וְאֵת אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ פֹּה עִמָּנוּ הַיּוֹם" 6 - זה מצריך גבורה.
הרב רומז במילים אלו גם לספירות קבליות - חסד, גבורה, תפארת, הוד - שלא נעמוד עליהן כאן, אולם בודאי יש תפארת של התגלות נהדרת, של מעמדות, של שבטים, של תפקידים - רבגוניות גדולה מאד של קבלת עול התורה והמצוות. כל זה הוא בהוד רעם הגבורה, כלומר, לגבורה זו יש ביטוי לא רק בענווה של קבלת התורה, אלא אומץ אקטיבי כגיבור ההולך לקרב ומחמש את עצמו בכל הכלים כדי לעמוד במשימה שקיבל על עצמו, ומכריז שהוא מסוגל. יש לנו הכח - "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" 7 .
וְעִם בִּרְקֵי נָגְהָהּ חָתְמָה לָהּ אֶת חוֹתַם לְאֻמִּיּוּתָהּ. - עם ברקי הנֹגַהּ של הופעת הכשרונות האישיים הגדולים באור ההתגלות, נחתמה לה הלאומיות הישראלית.
כבר במדבר אנו עדים לאישים כמו משה ואהרן, יהושע וכלב, אך גם לקורח ועדתו ונשיאי השבטים שבין המרגלים. הלאומיות חותמת את ההתגלות - ספירת המלכות מגשימה את דבר ה' אך לעיתים גם מסתירה אותו.
וּבְאוֹצַר הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּהּ נִגְנְזָה וְנִזְרְעָה הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית, בְּתַכְלִית הַכִּשְׁרוֹן אֶל הַשִּׁכְלוּל הָעֶלְיוֹן וְהַגָּמוּר הַמֵּאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.
כלומר, האומה הזו כבר לא יכולה להיפרד מן האידיאה הא-לוהית, כי היא גנוזה בתוכה. היא לא רק חתומה בחותמה ומוטבעת בטבעה, אלא גנוזה בתוך האידיאה הלאומית הישראלית. אין האומה הישראלית יכולה להמשיך להיות 'האומה הישראלית' מבלי להתייחס לזה, מבלי לבסס את עצמה על המעמדות האלה, ולצמוח מתוך התכנים האלה.
במעמד הר סיני נוצרה הלאומיות. לאחר מכן כבר היתה תודעה ברורה שאנחנו עם מיוחד, אף שבפועל עוד נראה שזה לא דבר פשוט. יש עוד שלבי התממשות, שעליהם מדברת הפסקה הבאה העוסקת בכניסה לארץ, ושוב, משבר נורא. כל שבט לעניינו. נראים הדברים כאילו שהאומה מתפרקת. עובר זמן רב, עד תקופת דוד ושלמה, שבה חוזרת האומה להתאחד ולפעול כאומה, יוצרת בירה וקובעת מקדש שכבר לא נודד ממקום למקום כמו המשכן.
יש באומה הישראלית, כמעט ללא שום השוואה לאומות האחרות, הרבה יותר מתח בין השלב הרוחני לבין ההתממשות. להיות במדבר אין פירושו עדיין להיות ממש, אבל תודעת הייחודיות ברורה וחזקה, במיוחד לאחר מעמד הר סיני. תודעה לאומית כבר קיימת, אבל עד שתהיה גם התנהגות לאומית ייחודית צריכות לחלוף עוד כחמש מאות שנים, עד ימי דוד ושלמה - הממלכה הלאומית בגדולתה. המשימה התקבלה אבל קשה לעמוד בה.
למהלך האידיאות בישראל הקדמה למאמר לְמַהֲלַךְ הָאִידֵאוֹת בְּיִשְׂרָאֵל
מתוך הספר ביאורים על "למהלך האידאות בישראל"
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ב' שיעור ראשון
האידיאה האלוהית והאידיאה הלאומית בישראל
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
