ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
ימי מלחמה כמוהם כימים נוראים. בתוך סערת המלחמה ומתוכה, דברים רבים עשויים להשתנות, בפרט ובכלל, מהפכות לאין שעור היא מחוללת בתוך האומה.
זיכנו ה' בשנה זו, שנת תשס"א, להיות מתמודדים בפרק נוסף גדול וחשוב בתהליך שיבת עם ישראל לארצו! לכל המצוי בנבואות, אין בתופעת המלחמה שלאחר קיבוץ גלויות כשלעצמה, דבר מן החידוש. פרקי תהילים רבים מתפרשים כתפילות המכוונות לתקופה הקודמת לביאת משיח, תקופה בה יתגלה הקב"ה ויעשה צדק בין ישראל לאומות העולם. גם חז"ל התייחסו בהרחבה למציאות של חבלי משיח וחבלי מלחמת גוג ומגוג. (ראה בהרחבה במאמר "משיח בן יוסף ואנשי אמנה בירושלים").
נדמית היא התמודדות זו שזימן לנו הקב"ה כהתמודדות קשה עד מאד, אולם מקובלים אנו, שלא נועדו המשברים אלא על מנת להוליד כוחות חדשים באומה, כוחות כאלה, שאלמלא המשבר לא יוצאים אל הפועל כלל. אין חולק, רבות נעשה ביובל הראשון למדינת ישראל. אלא עתה אנו נתבעים לעלות קומה נוספת, "ואולך אתכם קוממיות", מוטל עלינו להפיח רוח ונשמה בכל אלו המסגרות הלאומיות הקיימות. אמנם, רק מתוך אמונה גדולה תצלח משימתנו, משימת קודש זו.
אנו עומדים בשנת השביעית, שנת השמיטה, שעליה נאמר: "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'". כל האוהב ומסור בלב ונפש לארץ ישראל, מסוגל בשנה זו לחוש בעוצמה יתירה סגולת השנה הזו שעניינה - כמו השבת בזמן - שנת התקרבות לה'.
שעת מלחמה היא זו. שעה בה הקב"ה קרוב לישראל במאד מאד. נמצא הוא בתוך מחנה ישראל פנימה, בעת שארון ברית ה' - המודיע במציאותו בינותינו השראת השכינה בישראל - יוצא לפניהם במלחמתם, מלחמת ה' בגיבורים. (על כך ראה במאמר "בשביעית מלחמות") אנשי המלחמה השוהים בחזית, זוכים בשעות אלה לחוש קרבת ה' מיוחדה והשגחה פרטית מופלאה. "כי אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איבך לפניך והיה מחניך קדוש". אכן, בשעה שהקב"ה קרוב אלינו, נתבע מאתנו להיות ראויים במיוחד, אנשי מעלה, כיאה לכל מי שהוא "עם המלך במסיבו". "כי אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איבך לפניך והיה מחניך קדוש".
המידות הראשיות להתפתחות בעת מלחמה הן שתים: האמונה והביטחון. האמונה היא הנכונות ללא שיור להיות הולכים אחרי ה' בכל מחיר. מי שנותר בחזית המלחמה ולא נסוג, הוא המאמין הגדול, בהיותו נכון לשלם את המחיר שידָרש. הביטחון מובלט בתכונת שלוות הנפש הנסוכה על פני הבוטח בה', היודע בודאות פנימית עמוקה, שגורלו אינו נתון ביד אחרים, אלא ביד אביו שבשמים לבדו.
יושבי ארץ ישראל הנמצאים בחזית המלחמה, כולנו שולחי דרחמנא אנו, העושים שליחותו נאמנה. ומתוך כך מידת אמונתם הולכת ורבה היא מיום ליום. כל יום נוסף המוצא אותנו בחזית המלחמה, בלא שניסוג אחור, מוסיף קניין על קניין במידת האמונה.
ועימה הולכת ומזדככת גם מידת הביטחון. חז"ל, בתארם את תקופת עקבתא דמשיחא בסוף מסכת סוטה, כך חתמו דבריהם: "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים". בשום פנים ואופן, אין במשפט זה "ברירת מחדל". אלא צפו חז"ל ברוח קודשם, כי בשלבי הגאולה האחרונים, יתעלו הכל להכרה שהמשענת היותר יציבה היא זו של אבינו שבשמים, "אשרי שאל יעקב בעזרו, שִׂברו על ה' אלקיו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
