ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
שבוע פוליטי מרתק עבר עלינו. בינינו, מרתק יותר מיום הבחירות, שהרי מהם בחירות כלליות לעומת פריימריס ומאבקים ב'שטיבל' הקטן של המפלגה?
ובמקביל לכל ה'רחש'-'בחש' האישי, מתרקמים להם יוזמות פוליטיות מעניינות - איחוד כלל דתי, 'מנהיגות יהודית' בליכוד, ואפילו ניסיון להקמת מפלגה מימין ל'בית היהודי'.
ואנו מחדדים ושואלים שאלה עקרונית - האם על הציבור האמוני לחתור להיות מפלגת שלטון או שמא להוות סמן אידיאולוגי בהיר שמושך את המערכת הפוליטית כולה לכיוונו?
ובמקביל לכל ה'רחש'-'בחש' האישי, מתרקמים להם יוזמות פוליטיות מעניינות - איחוד כלל דתי, 'מנהיגות יהודית' בליכוד, ואפילו ניסיון להקמת מפלגה מימין ל'בית היהודי'.
ואנו מחדדים ושואלים שאלה עקרונית - האם על הציבור האמוני לחתור להיות מפלגת שלטון או שמא להוות סמן אידיאולוגי בהיר שמושך את המערכת הפוליטית כולה לכיוונו?
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב שכונה בבת-ים, וראש הישיבה
קטן אבל בטוח
את כל המהפכות הגדולות בעולם חוללו קבוצות קטנות בכמות אך מלאות אמונה בדרכם ומגובשות בינם לבין עצמם.
סגנון הכותרת בשאלה, מטעה את הקורא לחשוב כאילו הנטייה להקצנת עמדות סותרת את היכולת להגיע לשלטון. אולם האמת היא הפוכה - הכללתם של מייצגי דעות שונות במפלגה אחת במטרה להגדיל את נפחה, אינה מבטיחה הצלחה, יותר מזה - גם אם תהיה הצלחה יחסית בבחירות אין בטחון בכך שמפלגה זו תזכה לשותפות בשלטון, ובנוסף - גם אם מפלגה זו תשב בממשלה אין בכך ערובה שהיא תוכל ליישם את הדעות החשובות לנו.
לדוגמא - הליכוד זכה בבחירות האחרונות במספר מנדטים גדול מהמצופה ב'בית היהודי', ובכל זאת נדחק לאופוזיציה. בממשלת שרון הייתה המפד"ל שותפה בשלטון ובכל זאת פורק משרד הדתות, הושפל מעמד הרבנות ונעקרו גוש קטיף וצפון השומרון. וכן, גם ש"ס הגדולה ישבה בממשלה שהחליטה לפרק ולבתר את כל הארץ. שותפות, שכל מטרתה שלטון וחלוקת נכסים, איננה מאפשרת עמידה נחושה והגנה ראויה על עמדותינו בשעת סכנה.
כרגע, לצערי, מפלגת ה'בית היהודי' הולכת בדרך השגויה של קיבוץ בעלי דעות שונות למפלגה אחת. ממילא, אפילו אם ה'בית היהודי' יזכה בשבעה או שמונה מנדטים (וגם זה ספק), ואפילו ניכנס לממשלה, הרי אם מפלגת השלטון תילחם בתורה בעזרת הבג"ץ, ותילחם בזכויות היהודים על ארץ ישראל באמצעות הסכמי שלום מזויפים, לא תעמוד מפלגת הבית היהודי בפרץ. לכל היותר - בשעת משבר קשה היא תתפלג לשני חלקים, שהאחד תומך בממשלת עקירת תורה וארץ גם יחד אלא שמקבל תמיכה למוסדות חינוך ספורים, והאחד מתריע מבחוץ ללא אוזן שומעת.
לעומת תחזית אפורה וקודרת זאת, אם תקום מפלגה קטנה שתאחז בתורה ובמורי התורה בכל הדבקות הראויה לכך, ומתוך כך תילחם ללא פשרות על כל חלק מארץ הקודש, הרי גם אם תשב תקופה מסוימת מחוץ לממשלה, תזכה לבסוף באמון העם, שבסתר ליבו שואף לאמת, ובסייעתא דשמיא וקצת סבלנות תזכה בניצחון מוחלט. את כל המהפכות הגדולות בעולם חוללו קבוצות קטנות בכמות אך מלאות אמונה בדרכם ומגובשות בינם לבין עצמם. ניתן לשתף פעולה עם בעלי דעות שונות סביב רעיון משותף, אך אין להנהיג אומה בכמה ראשי הנהגה, שפונים כל אחד לכיוון שונה.
מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל הלך בדרכו דרך האורות גם כשישיבת 'מרכז הרב' הייתה קטנה מאוד בכמות ואמר פעמים אחדות: "בחינוך אין שותפות". רק בזכות דעותיו הברורות והתמדתו בדרכו, גדלה הישיבה והגיעה להשפעה עצומה. ובעז"ה, יום יבוא, והאמת תאיר ללא ספיקות, וניוושע משמים תשועת עולמים.
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
ממגננה להנהגה
נראה לי כי עתה יש לשתף במשימה זו, גם את היהודים המצויים עדיין רק בשלב של 'כבוד הדת', ויחד איתם להוביל את הנהגת העם והארץ.
בשנים הראשונות להקמת המדינה, נאלץ ציבור שומרי המצוות להגן על הצידוק של עצם קיומו. חילוניות בוטחת בעצמה, שמה ללעג את מרבית הערכים והמעשים של תורת ישראל. ה"דת" הוצגה כמשהו "פרימיטיבי", "מפגר" ובלתי שייך לחיים רעננים ביישוב המתחדש. הם היו בטוחים, שתוך דור או שניים בארץ ישראל, הנושא הדתי "יגמר". הישיבות הוצגו כמוסד שזמנו תם, ומסגרות חינוכיות חדשניות הן שתהיינה "בית היוצר לנשמת האומה " המתחדשת.
החילונים לא הסתפקו בראיית ה"צפוי" כעומדים מן הצד, אלא ניסו לזרז את התהליך הטבעי. כך שמענו על גזיזת פאות במעברות ואפליה מכוונת של החינוך הדתי בהקמת בתי ספר ובנלווה אליהם. באותם ימים, שלטה בארץ מפלגה אחת, מפא"י, שלטון ללא מצרים. הרב נריה הגדיר אותה פעם כ"מפלגה אתיאיסטית לוחמת".
באותם ימים, הציבור הדתי ניסה לגייס לעצמו כוח פוליטי במפלגותיו, רק כדי להגן על עצם קיומו. כמו כן, טיפח תנועת נוער חזקה ומשמעותית, והרב נריה זצ"ל וממשיכיו הקימו מוסדות תורה. תוך כדי כך התקיים מאבק על אופי הפרהסיה בארץ. כך נקבע שהשבת תהיה יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל ושהנישואין יתקיימו בה על פי ההלכה. ובנוסף, הרב גורן זצ"ל, בעוצמתו התורנית, ובאופיו הנחוש, הביא לידי כך שתשמרנה כשרות ושבת בצבא. המאבק על אופייה של המדינה, נמשך עד עצם הימים הללו.
והנה השתנו דברים. הציבור הדתי קנה לעצמו עמדות בתחומים אשר בני דורי יכלו רק לחלום עליהם. זכינו לראשי ישיבות שהם טייסים. לרמי"ם שהם מפקדי פלוגות וגדודים, ליהודים שומרי מצוות חתני פרס ישראל ופרס נובל בתחומי מדע ורוח. שניים מחברי לשבט בבני עקיבא, נשאו בשנים האחרונות בתפקידים הבכירים ביותר במועצה להשכלה גבוהה. בראש מפעלי ים המלח, ולאחר מכן בראש חברת החשמל, עמד מספר שנים יהודי תלמיד חכם מובהק מבוגרי "כרם ביבנה".
אולם, לצערנו, חל במקביל פיחות קשה בערכים הלאומיים של הציבור החילוני. ביטויים כמו: "כי לנו ארץ זאת", "ארץ ציון וירושלים" - היו בעבר נכסי צאן ברזל רוחניים גם עבור ציבור חילוני, אשר לא פקפק בקשריו הרוחניים ההיסטוריים לארץ הזאת. עתה כל זה בסכנה. ערכים יהודיים מגומדים מול ערכים 'כלל עולמיים' ומבוטלים על ידי מערכת המשפט. חוגים שונים מדברים על "מדינת כל אזרחיה" במקום מדינה יהודית.
במצב זה, יש לגייס את כל מי שעדיין רוח ישראל בו, לכוח פוליטי אחד, אשר ישיב לעם ולארץ את רוחם. יש לשאוף להעמיד בראש אנשים אשר עבורם מדינת ישראל איננה רק מקלט לעם היהודי, כי אם "ארץ חמדת אבות" "ציון בית חיינו". עימם, יש לצרף ולכלול גם אנשים אשר חשים כבוד לעם ישראל מורשתו וארצו, גם אם אינם שומרים מצוות בפועל.
הרב קוק זצ"ל הגדיר ארבעה פרקים אשר על ידם יתקרב הדור שהתרחק אל מקור הקודש והם: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. נראה לי כי עתה יש לשתף במשימה זו, גם את היהודים המצויים עדיין רק בפרקים הראשונים של רשימה זו, ויחד איתם להוביל את הנהגת העם והארץ.
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
מאמינים באחדות
כל סוקר שבודק לעומק את דפוסי ההצבעה בבחירות בישראל, מבחין מיד שגוש המפלגות הדתיות הופך למפלגת שלטון אם כל המפלגות הדתיות רצות ביחד לכנסת.
ברוך ה', כולנו מתפללים. אולם, לעיתים, אנו שוכחים שאחד היסודות המשמעותיים ביותר בתפילה הוא שעלינו להתכוון ברצינות למה שאנו מתפללים, ולחשוב על הדרך ליישם את תפילותינו הלכה למעשה.
רוצים שהתפילות יתגשמו? יש לכך דרך מעשית.
שורה של סקרים מלמדת שהמחסום היחידי המונע מהמפלגות הדתיות להפוך למפלגת שלטון הוא... הרצון שלנו. כל סוקר שבודק לעומק את דפוסי ההצבעה בבחירות בישראל, מבחין מיד שגוש המפלגות הדתיות הופך למפלגת שלטון אם כל המפלגות הדתיות רצות ביחד לכנסת (מדובר גם במקרה שכל מפלגה שומרת על עצמאותה בתוך הגוש הכללי).
מפלגת שלטון דתית זו תוכל להגשים רבות מתפילותינו, לדוגמא (קחו נשימה ארוכה): למנות ראש ממשלה, שרי אוצר, ביטחון, חינוך ועוד, למנות שופטים בבית המשפט העליון, לקבוע את סדרי השירות הציבורי, טלוויזיה יהודית, תקציב החינוך, תוכן הלימודים בבתי הספר הערביים, סדרי מערכת הבריאות, התנהלות הצבא הן מבחינה ביטחונית כמו דרך התגובה לטרור העזתי והחיזבלוני והן מבחינת תערובת הבנים והבנות ועוד...
כל החלומות הגדולים האלה יכולים להתגשם בעוד חודשיים אם רק נרצה בהם, ואם נשכיל לגבור על שנאת החינם שהחריבה את ירושלים. זה יקרה אם נצא מהקיבעון המחשבתי שמחייב אותנו להמשיך במלחמה בחרדים, בש"ס, חסידים ומתנגדים. כל זה יקרה אם נסביר לנציגנו בכנסת, שרצוננו בחזון הגדול הזה ולא בעוד תקציב למקורב פלוני או אלמוני.
בידינו הבחירה, אם לעמוד שוב כקבצנים מול השמאל שמנצל את הפירוד בינינו כדי לשלוט בנו בבחינת 'הפרד ומשול', או להנהיג את המדינה. בתקופה זו אנו רואים בעיניים, שכל הטוב בעולם תלוי במידות הטובות. אם, חלילה, לא נתגבר על המידות הרעות הגורמות לשנאת חינם, הרי ירושלים תחרב, חלילה, שוב ואנו נזכה אולי לראות את הכותל רק אם יהיה לנו דרכון בר תוקף. לעומת זאת, אם נוסיף באהבת חינם נזכה לראות את ירושלים בבניינה.
חלומות אלו יתגשמו אם נאמין שיש בתורה את הפתרונות האמיתיים לכל המצבים המורכבים, שמדינה מודרנית נתקלת בהם. בקיצור - עלינו להיות אנשים מאמינים ולא להסתפק רק בשירת 'אני מאמין'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








