ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
שבוע פוליטי מרתק עבר עלינו. בינינו, מרתק יותר מיום הבחירות, שהרי מהם בחירות כלליות לעומת פריימריס ומאבקים ב'שטיבל' הקטן של המפלגה?
ובמקביל לכל ה'רחש'-'בחש' האישי, מתרקמים להם יוזמות פוליטיות מעניינות - איחוד כלל דתי, 'מנהיגות יהודית' בליכוד, ואפילו ניסיון להקמת מפלגה מימין ל'בית היהודי'.
ואנו מחדדים ושואלים שאלה עקרונית - האם על הציבור האמוני לחתור להיות מפלגת שלטון או שמא להוות סמן אידיאולוגי בהיר שמושך את המערכת הפוליטית כולה לכיוונו?
ובמקביל לכל ה'רחש'-'בחש' האישי, מתרקמים להם יוזמות פוליטיות מעניינות - איחוד כלל דתי, 'מנהיגות יהודית' בליכוד, ואפילו ניסיון להקמת מפלגה מימין ל'בית היהודי'.
ואנו מחדדים ושואלים שאלה עקרונית - האם על הציבור האמוני לחתור להיות מפלגת שלטון או שמא להוות סמן אידיאולוגי בהיר שמושך את המערכת הפוליטית כולה לכיוונו?
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב שכונה בבת-ים, וראש הישיבה
קטן אבל בטוח
את כל המהפכות הגדולות בעולם חוללו קבוצות קטנות בכמות אך מלאות אמונה בדרכם ומגובשות בינם לבין עצמם.
סגנון הכותרת בשאלה, מטעה את הקורא לחשוב כאילו הנטייה להקצנת עמדות סותרת את היכולת להגיע לשלטון. אולם האמת היא הפוכה - הכללתם של מייצגי דעות שונות במפלגה אחת במטרה להגדיל את נפחה, אינה מבטיחה הצלחה, יותר מזה - גם אם תהיה הצלחה יחסית בבחירות אין בטחון בכך שמפלגה זו תזכה לשותפות בשלטון, ובנוסף - גם אם מפלגה זו תשב בממשלה אין בכך ערובה שהיא תוכל ליישם את הדעות החשובות לנו.
לדוגמא - הליכוד זכה בבחירות האחרונות במספר מנדטים גדול מהמצופה ב'בית היהודי', ובכל זאת נדחק לאופוזיציה. בממשלת שרון הייתה המפד"ל שותפה בשלטון ובכל זאת פורק משרד הדתות, הושפל מעמד הרבנות ונעקרו גוש קטיף וצפון השומרון. וכן, גם ש"ס הגדולה ישבה בממשלה שהחליטה לפרק ולבתר את כל הארץ. שותפות, שכל מטרתה שלטון וחלוקת נכסים, איננה מאפשרת עמידה נחושה והגנה ראויה על עמדותינו בשעת סכנה.
כרגע, לצערי, מפלגת ה'בית היהודי' הולכת בדרך השגויה של קיבוץ בעלי דעות שונות למפלגה אחת. ממילא, אפילו אם ה'בית היהודי' יזכה בשבעה או שמונה מנדטים (וגם זה ספק), ואפילו ניכנס לממשלה, הרי אם מפלגת השלטון תילחם בתורה בעזרת הבג"ץ, ותילחם בזכויות היהודים על ארץ ישראל באמצעות הסכמי שלום מזויפים, לא תעמוד מפלגת הבית היהודי בפרץ. לכל היותר - בשעת משבר קשה היא תתפלג לשני חלקים, שהאחד תומך בממשלת עקירת תורה וארץ גם יחד אלא שמקבל תמיכה למוסדות חינוך ספורים, והאחד מתריע מבחוץ ללא אוזן שומעת.
לעומת תחזית אפורה וקודרת זאת, אם תקום מפלגה קטנה שתאחז בתורה ובמורי התורה בכל הדבקות הראויה לכך, ומתוך כך תילחם ללא פשרות על כל חלק מארץ הקודש, הרי גם אם תשב תקופה מסוימת מחוץ לממשלה, תזכה לבסוף באמון העם, שבסתר ליבו שואף לאמת, ובסייעתא דשמיא וקצת סבלנות תזכה בניצחון מוחלט. את כל המהפכות הגדולות בעולם חוללו קבוצות קטנות בכמות אך מלאות אמונה בדרכם ומגובשות בינם לבין עצמם. ניתן לשתף פעולה עם בעלי דעות שונות סביב רעיון משותף, אך אין להנהיג אומה בכמה ראשי הנהגה, שפונים כל אחד לכיוון שונה.
מורנו הרב צבי יהודה זצ"ל הלך בדרכו דרך האורות גם כשישיבת 'מרכז הרב' הייתה קטנה מאוד בכמות ואמר פעמים אחדות: "בחינוך אין שותפות". רק בזכות דעותיו הברורות והתמדתו בדרכו, גדלה הישיבה והגיעה להשפעה עצומה. ובעז"ה, יום יבוא, והאמת תאיר ללא ספיקות, וניוושע משמים תשועת עולמים.
הרב דניאל שילה שליט"א - קדומים
ממגננה להנהגה
נראה לי כי עתה יש לשתף במשימה זו, גם את היהודים המצויים עדיין רק בשלב של 'כבוד הדת', ויחד איתם להוביל את הנהגת העם והארץ.
בשנים הראשונות להקמת המדינה, נאלץ ציבור שומרי המצוות להגן על הצידוק של עצם קיומו. חילוניות בוטחת בעצמה, שמה ללעג את מרבית הערכים והמעשים של תורת ישראל. ה"דת" הוצגה כמשהו "פרימיטיבי", "מפגר" ובלתי שייך לחיים רעננים ביישוב המתחדש. הם היו בטוחים, שתוך דור או שניים בארץ ישראל, הנושא הדתי "יגמר". הישיבות הוצגו כמוסד שזמנו תם, ומסגרות חינוכיות חדשניות הן שתהיינה "בית היוצר לנשמת האומה " המתחדשת.
החילונים לא הסתפקו בראיית ה"צפוי" כעומדים מן הצד, אלא ניסו לזרז את התהליך הטבעי. כך שמענו על גזיזת פאות במעברות ואפליה מכוונת של החינוך הדתי בהקמת בתי ספר ובנלווה אליהם. באותם ימים, שלטה בארץ מפלגה אחת, מפא"י, שלטון ללא מצרים. הרב נריה הגדיר אותה פעם כ"מפלגה אתיאיסטית לוחמת".
באותם ימים, הציבור הדתי ניסה לגייס לעצמו כוח פוליטי במפלגותיו, רק כדי להגן על עצם קיומו. כמו כן, טיפח תנועת נוער חזקה ומשמעותית, והרב נריה זצ"ל וממשיכיו הקימו מוסדות תורה. תוך כדי כך התקיים מאבק על אופי הפרהסיה בארץ. כך נקבע שהשבת תהיה יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל ושהנישואין יתקיימו בה על פי ההלכה. ובנוסף, הרב גורן זצ"ל, בעוצמתו התורנית, ובאופיו הנחוש, הביא לידי כך שתשמרנה כשרות ושבת בצבא. המאבק על אופייה של המדינה, נמשך עד עצם הימים הללו.
והנה השתנו דברים. הציבור הדתי קנה לעצמו עמדות בתחומים אשר בני דורי יכלו רק לחלום עליהם. זכינו לראשי ישיבות שהם טייסים. לרמי"ם שהם מפקדי פלוגות וגדודים, ליהודים שומרי מצוות חתני פרס ישראל ופרס נובל בתחומי מדע ורוח. שניים מחברי לשבט בבני עקיבא, נשאו בשנים האחרונות בתפקידים הבכירים ביותר במועצה להשכלה גבוהה. בראש מפעלי ים המלח, ולאחר מכן בראש חברת החשמל, עמד מספר שנים יהודי תלמיד חכם מובהק מבוגרי "כרם ביבנה".
אולם, לצערנו, חל במקביל פיחות קשה בערכים הלאומיים של הציבור החילוני. ביטויים כמו: "כי לנו ארץ זאת", "ארץ ציון וירושלים" - היו בעבר נכסי צאן ברזל רוחניים גם עבור ציבור חילוני, אשר לא פקפק בקשריו הרוחניים ההיסטוריים לארץ הזאת. עתה כל זה בסכנה. ערכים יהודיים מגומדים מול ערכים 'כלל עולמיים' ומבוטלים על ידי מערכת המשפט. חוגים שונים מדברים על "מדינת כל אזרחיה" במקום מדינה יהודית.
במצב זה, יש לגייס את כל מי שעדיין רוח ישראל בו, לכוח פוליטי אחד, אשר ישיב לעם ולארץ את רוחם. יש לשאוף להעמיד בראש אנשים אשר עבורם מדינת ישראל איננה רק מקלט לעם היהודי, כי אם "ארץ חמדת אבות" "ציון בית חיינו". עימם, יש לצרף ולכלול גם אנשים אשר חשים כבוד לעם ישראל מורשתו וארצו, גם אם אינם שומרים מצוות בפועל.
הרב קוק זצ"ל הגדיר ארבעה פרקים אשר על ידם יתקרב הדור שהתרחק אל מקור הקודש והם: כבוד הדת, חיבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. נראה לי כי עתה יש לשתף במשימה זו, גם את היהודים המצויים עדיין רק בפרקים הראשונים של רשימה זו, ויחד איתם להוביל את הנהגת העם והארץ.
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
מאמינים באחדות
כל סוקר שבודק לעומק את דפוסי ההצבעה בבחירות בישראל, מבחין מיד שגוש המפלגות הדתיות הופך למפלגת שלטון אם כל המפלגות הדתיות רצות ביחד לכנסת.
ברוך ה', כולנו מתפללים. אולם, לעיתים, אנו שוכחים שאחד היסודות המשמעותיים ביותר בתפילה הוא שעלינו להתכוון ברצינות למה שאנו מתפללים, ולחשוב על הדרך ליישם את תפילותינו הלכה למעשה.
רוצים שהתפילות יתגשמו? יש לכך דרך מעשית.
שורה של סקרים מלמדת שהמחסום היחידי המונע מהמפלגות הדתיות להפוך למפלגת שלטון הוא... הרצון שלנו. כל סוקר שבודק לעומק את דפוסי ההצבעה בבחירות בישראל, מבחין מיד שגוש המפלגות הדתיות הופך למפלגת שלטון אם כל המפלגות הדתיות רצות ביחד לכנסת (מדובר גם במקרה שכל מפלגה שומרת על עצמאותה בתוך הגוש הכללי).
מפלגת שלטון דתית זו תוכל להגשים רבות מתפילותינו, לדוגמא (קחו נשימה ארוכה): למנות ראש ממשלה, שרי אוצר, ביטחון, חינוך ועוד, למנות שופטים בבית המשפט העליון, לקבוע את סדרי השירות הציבורי, טלוויזיה יהודית, תקציב החינוך, תוכן הלימודים בבתי הספר הערביים, סדרי מערכת הבריאות, התנהלות הצבא הן מבחינה ביטחונית כמו דרך התגובה לטרור העזתי והחיזבלוני והן מבחינת תערובת הבנים והבנות ועוד...
כל החלומות הגדולים האלה יכולים להתגשם בעוד חודשיים אם רק נרצה בהם, ואם נשכיל לגבור על שנאת החינם שהחריבה את ירושלים. זה יקרה אם נצא מהקיבעון המחשבתי שמחייב אותנו להמשיך במלחמה בחרדים, בש"ס, חסידים ומתנגדים. כל זה יקרה אם נסביר לנציגנו בכנסת, שרצוננו בחזון הגדול הזה ולא בעוד תקציב למקורב פלוני או אלמוני.
בידינו הבחירה, אם לעמוד שוב כקבצנים מול השמאל שמנצל את הפירוד בינינו כדי לשלוט בנו בבחינת 'הפרד ומשול', או להנהיג את המדינה. בתקופה זו אנו רואים בעיניים, שכל הטוב בעולם תלוי במידות הטובות. אם, חלילה, לא נתגבר על המידות הרעות הגורמות לשנאת חינם, הרי ירושלים תחרב, חלילה, שוב ואנו נזכה אולי לראות את הכותל רק אם יהיה לנו דרכון בר תוקף. לעומת זאת, אם נוסיף באהבת חינם נזכה לראות את ירושלים בבניינה.
חלומות אלו יתגשמו אם נאמין שיש בתורה את הפתרונות האמיתיים לכל המצבים המורכבים, שמדינה מודרנית נתקלת בהם. בקיצור - עלינו להיות אנשים מאמינים ולא להסתפק רק בשירת 'אני מאמין'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
