ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
בעלי מלמד במוסד חינוכי. בשנים האחרונות היו כמה אילוצים של המוסד, ולכן יצא לנו להעתיק את מקום המגורים. מזה מספר חודשים שאני גרה עם בעלי וילדי בסביבה שאינה טובה עבורנו, הן מבחינה חינוכית והן מבחינה כלכלית. שאֵלתי, כמה אני והמשפחה צריכים להקריב כדי שהבעל יהיה שמח. אני רוצה לציין שבעלי מוכן לעזוב את עבודתו, כי הוא רואה כמה קשה לי, אבל אני לא שלימה עם צעד כזה.
תשובה:
אשריכם שאתם מוכנים לגלות למקום תורה. כל עבודה חינוכית בימינו היא ביסוס תורה, גם אם אינה תלמוד תורה נטו. קל וחומר אם בעלך מרביץ תורה בנערי ישראל. ככלל, ההנחיה הפשוטה היא, שהאישה וכל המשפחה הולכת אחרי הבעל, גם אם הדבר כרוך בשינוי מקום המגורים. שלוש סיבות לכך: הראשונה היא, מפני שלכל המשפחה יש ראש אחד. "אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד", לא יתכן שיהיו שני ראשים למשפחה. להמחשת העניין אספר, שלאחרונה פנו אלי בני זוג בבעיה: הם נסעו עם ילדיהם לנופש במקום מסוים, ועתה, הילדים שחלקם כבר נערים, פנו להורים בדרישה לעבור דירה לאותו מקום. הילדים טוענים שהם מרגישים שם הרבה יותר טוב מבחינה חברתית, ועל כן הם דורשים להעתיק את מקום המגורים. ההורים הסבירו להם יפה, שכאן יש להם דירה ופרנסה, ושם לא. אבל הילדים טוענים שאין זה מעניינם, כי חובתם של ההורים לדאוג לפרנסה, ולא יתכן שהם יחייבו את הילדים לגור במקום שאינם חפצים בו. ההורים הנבוכים פנו אלי בשאלה, שמא הצדק עם הילדים. כמובן שהעמדתי אותם על טעותם, והבהרתי להם, שזכותם וחובתם כהורים לקבוע את מקום המגורים. כשהילדים יקימו משפחות לעצמם, הם יקבעו את מקום מגוריהם. באותה מידה שכלפי הילדים, ההורים הם הקובעים, כך גם בין איש לאשתו, הבעל הוא הקובע, מפני שהוא ראש המשפחה. זו סיבה ראשונה.
ושתי סיבות נוספות: הבעל, יש לו מחויבות כפולה: הראשונה, למצוא את מקומו בעולם, לזכות להיות שליח של הקב"ה ולמלא את השליחות המיוחדת שלו עצמו. והמחויבות השנייה, להביא פרנסה למשפחתו. המשפחה כולה, האישה והילדים, חייבים לעמוד לימין הבעל, ולאפשר לו להיות מה שהוא באמת, וגם להביא להם פרנסה. אלו הן שתי הסיבות הנוספות להעמדת הבעל במרכז המשפחה.
ודאי שגם האישה צריכה לתפוס את מקומה ולהוציא את כוחותיה אל הפועל, אך אצלה, בדרך הטבע, התהליך מתרחש מאוחר יותר, מפני שבשנות הנישואין הראשונות היא עסוקה ומרוכזת בבית: "אשתי זו ביתי". לאחר שהבית מתייצב משתחררת האישה לעסוק בהוצאת כוחותיה אל הפועל. עד כאן הכיוון הכללי של מבנה בית.
אולם, במקרה שלכם יש עניין נוסף. במסכת ברכות (דף י"א) דורשת הגמרא את הפסוק על שמואל הנביא: "ותשובתו הרמתה כי שם ביתו" - בכל מקום שהולך, ביתו עימו. אמנם שם מדובר על כך, ששמואל היה דואג לעצמו למזון גם בנדודיו בכל גבול ישראל. עם זאת, אנו שומעים רמז להנחיה נוספת: בכל מקום שבעל הולך, הוא צריך שיהיה גם ביתו עמו, כלומר, גם אשתו תהא שותפה גמורה למהלך. הצלחתו של בעל בתפקידו, תלויה בשביעות הרצון של אשתו ומשפחתו. הם הנותנים לו את הבסיס אשר עליו הוא בונה את פעילותו. אם כן, יש כאן שני כיוונים: מצדך, כיוון החשיבה הוא, להשתדל לתת לבעלך בסיס טוב לעבודתו, ולעשות כל מאמץ ללכת אחריו. ומצידו, להאזין להרגשתך, ולבחון האם יש כאן ניצול רב מידי, והטיית כוחות הבית לכיוון לא רצוי, העובר את הגבול של יכולת הנתינה שלך ושל המשפחה. את כאישה טובה דואגת לבעלך, והוא כבעל טוב, מתחשב ברגשותייך. גישה כזאת, פותחת פתח להבין, שיתכן באמת, שמשפחתכם איננה נמצאת במקומה הנכון, ואפילו לחשוב על צעד של שינוי מקום עבודה ומגורים, מתוך התחשבות של הבעל במשפחתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
