ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה.
המהר"ל 2 מבאר את המשמעות של המושגים "כלה" ו"מלכה": "כי השבת יש בה שתי בחינות, האחת שהיום מבורך מצד עצמו ולכך נקרא כלה, שהכלה יש לה ברכה, והבחינה השנית שהשבת מקודש נבדל משאר הימים... ולכך נקרא מלכתא, שהמלכתא היא נבדלת משאר בני אדם, שזה הוא עניין המלך שהוא נבדל משאר בני אדם, ואינו נכלל עימהם. וכנגד אלו ב' הדברים אמר הכתוב: "ויברך אלוקים את יום השביעי ויקדש אותו" קרא אותו שהוא מקודש ושהוא מבורך"... כי עיקר החופה הוא הברכה, כמו שאמרו (מסכת כלה פ"א): "כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה"... וכנגד הקדושה שיש ביום הזה נקרא השבת "מלכתא" כי המלך נמשח בשמן הקודש".
נראה מדברי המהר"ל שהעניין של כלה זה הברכה שיש בה. ידוע שאת הכלה כולם מברכים, וכן היא מברכת את האורחים. וכן כל מטרת הכלה היא כדי להתחתן ולהוליד לילדים, ובכך להביא ברכת שפע לעולם. וכן השבת היא מקור השפע והברכה לכל השבוע כולו, ממנו אנו יונקים ברכה לשבוע שיבוא, והוא תמצית השבוע שחלף.
לעומת זאת המלכה העניין שלה הוא הנבדלות שיש בה על פני שאר אנשי הממלכה. היא האישה החשובה ביותר, והמרוממת מכל שאר האנשים (כמובן חוץ מהמלך). וכן השבת היא היום החשוב ביותר בשבוע, המרומם והקדוש.
רעיון זה ניתן להרחיב, ולראות שהוא מתאים בצורה גם לעובדה שהשבת היא כנגד גם בריאת העולם וגם יצ"מ.
מצד אחד, השבת היא זכר ליציאת מצרים, כפי שכתוב 3 : "ויום השביעי שבת לה' אלקיך לא תעשה כל מלאכה... וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך ה' אלקיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת". ביצ"מ עמ"י הפך מעם של עבדים לעם מקודש ונבדל, עם בעל ייעוד וחזון לעולם כולו. מעלת הקדושה של עמ"י התגלתה דווקא ביצ"מ.
ומאידך, השבת היא זכר לבריאת העולם, כפי שכתובת בתורה 4 : "כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו". מטרת השבת בבריאת העולם הייתה להחיל ברכה על כל הבריאה, ולתת ייעוד ומטרה לבריאה, כפי שכתוב 5 : "ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו". מאז בריאת העולם השבת היא סמל הברכה של השבוע. 6
אולי ניתן להוסיף שזה משמעות המושגים "שמור" ו"זכור" שנאמרו ביחד בעשרת הדברות, כפי שכתוב בגמרא 7 : "תניא: זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע". העניין של "שמור" זה שמירת מצוות השבת, שבכך אנו נבדלים מכל שאר העמים, ע"י שאנו שומרים את מצוות השבת. וכן כתוב בגמרא 8 : "אמר ריש לקיש עובד כוכבים ששבת חייב מיתה", וא"כ אנו רואים ששמירת השבת היא המאפיינת את עמ"י במעלתם וקדושתם המיוחדת.
לעומת זאת לגבי ה"זכור" של השבת, משמעותו זכירה, כתוב בגמרא 9 : "ת"ר: 'זכור את יום השבת לקדשו' – זוכרהו על היין". שהעניין של זכירת השבת היא בברכה שמברכים על היין בשעת הקידוש. וא"כ גם כאן אנו רואים ש"שמור" מעיד על הקדושה, ו"זכור" המעיד על ה"ברכה" שקיימת בשבת.
ונראה שמוטיב זה מאפיין את השבת כולה, ושוזר אותה מכל הכיוונים, ואולי זה הטעם שאנו מדלקים שתי נרות, ומברכים על שתי חלות, כדי לציין את שני העניינים הללו, עניין הברכה ועניין הקדושה.
אם נסכם את הדברים בסכימה, ניתן לכתוב זאת כך:
שבת הכלה ברכה זכר לבריאת העולם "זכור" נר אחד חלה אחת.
שבת המלכה קדושה זכר ליציאת מצרים "שמור" נר שני חלה שנייה.
בתפילה שנזכה לשבת של מעין עולם הבא, שבא יחול ברכה וקדושה על כל העולם כולו, ויתקדש ויתברך שמו של ה' יתברך בפי כל. במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
