ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
אליהו סירב מיד באומרו:
"כבוד הרב, אין לי שום שייכות לעניינים האלה. אני לא מקיים מצוות ולא מאמין בהן".
הרב ניסה לשכנעו:
"מה אכפת לך, רבי אליהו", אמר לו בלשון חיבה, "תאמין לי שמדובר במצווה חשובה, ובכל מקרה לא תהיה לך שום בעיה לקיים אותה. בסך הכל צריך לחתום על כמה טפסים".
אליהו ראה שהרב מתעקש, והתרשם שאכן לא מדובר בטרחה מרובה או בסיכון כלשהו, ולכן הסכים שהרב יתקשר בעוד כמה ימים כדי שיקבעו מועד לחתימה על כתב הרשאה, וסידור העניינים הטכניים הכרוכים במצווה.
ואז, לפני שהגיעה שעת המכירה, המליטה אחת הפרות ברפת עגל בכור. כנהוג, העגל סומן עם לידתו באוזנו במספר מסוים. אבל, כפי שקורה לעתים, לא ארכו שעותיו של העגל הרך והוא מת.
הרב שטרן התקשר לאליהו כדי לקבוע את פגישתם, והלה סיפר לו על מות העגל הבכור. הרב אמר שמאחר והמכירה לגוי עדיין לא התבצעה, הרי חלה על העגל קדושת בכור, ולכן, לפי דיני התורה, עליו לקבור אותו. סבלנותו של אליהו החלה לפקוע והוא הגביה מעט את קולו:
"מילא, הלכתי לקראתך והסכמתי למכור את הפרות שנמצאות בעיבור ראשון לגוי, למרות שאני לא מבין בכלל מה כל הסיפור הזה. אבל לקבור את העגל?! מה קרה לך, הרב, זה כבר יותר מדי בשבילי..."
הרב ניסה לשכנעו:
"מה כל כך קשה לקבור עגל בן יומו?!"
אליהו השיב בנימת לעג:
"אני מתכבד להודיע לך, שמעולם לא הייתי חבר בחברה קדישא ואין לי עסק עם המתים למיניהם, ובטח שלא עם עגל מת... ואין לי שום כוונה לקיים את הדרישה המשונה הזו!"
ניסיונות השכנוע של הרב שטרן עלו בתוהו, ובכל זאת הם קבעו מועד לפגישת חתימה בעוד שבוע. לאחר שהניח אליהו את השפופרת, הלך לרפת כדי לסלק את גופת העגל. הוא נשא את הגופה הדקה על כתפיו החסונות, לקחה לעבר גדר תיל הסמוכה לרפת, והשליכה בכוח רב על מדרון הסלעים הענקי כדי שתהיה מאכל לחיות השדה ולעוף השמים. ולאחר מכן פנה לשגרת יומו העמוסה ושכח מכל העניין.
שבוע לאחר מכן הגיע הרב שטרן כדי לסגור את עניין המכירה והתפלא לראות את אליהו מתלהב לקראתו, בניגוד גמור לשיחתם האחרונה. אליהו החל לספר לו בהתרגשות מה אירע לאחר שסיימו את שיחתם הטלפונית לפני שבוע:
"מה אומר לך, כבוד הרב, אחרי שסגרתי את הטלפון, לקחתי את העגל המת על הכתפיים וזרקתי אותו אל המדרון מאחורי הרפת. יום למחרת מת לי עגל נוסף בעדר. זרקתי גם אותו למדרון. יום אחרי כן קמתי בבוקר וחשכו עיני: עוד עגל מת! מה אומר לך, מכה שלא כתובה בתורה! וככה בכל יום מת לי עגל נוסף ואת כולם זרקתי למדרון שמעבר לגדר..."
הרב שטרן הניד בראשו לאות השתתפות בצער.
"... כמה שעות לפני שהגעת, רציתי לראות מה נשאר מכל הפגרים האלה. ירדתי במדרון הסלעים בזהירות וכמעט התעלפתי למראה עיני: כל פגרי העגלים, כולל הפגר של העגל שזרקתי רק אתמול אחר הצהריים, נאכלו לגמרי על ידי התנים שמסתובבים בשטח, ונשארו מהם אולי כמה עצמות, ולעומת זאת עגל אחד נשאר שלם לגמרי. התנים לא נגעו בו כלל! נגשתי לבדוק את העגל וכאשר ראיתי את המספר על אוזנו כמעט חטפתי שבץ: זה היה העגל הבכור, שזרקתי ראשון..."
הרב חייך לשמע הפלא. אליהו אמר לו שהוא רואה בכך סימן משמיים, שגם אם הוא לא מבין מדוע עליו לקבור את העגל הבכור, התנים מבינים זאת יותר טוב ממנו. הם יודעים שאין להם רשות לגעת בבכור הקדוש.
"קברתי את העגל", סיים אליהו את דבריו, "ואחרי נס כזה, אני מרגיש שאני מוכרח לדעת יותר על היהדות".
כיום הוא נקרא בפי כל 'רבי אליהו'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
