ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל הינקות והגן
- ספריה
- שונות
- מסכת החיים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
"המנהג לגלח שערות הקטנים בהגיעם לגיל שלוש שנים, ומה גם בארץ ישראל שנהגו לעשות כן על ציון רשב"י".
רמז נאה מצא לזה האדמו"ר רבי יהושע זצ"ל, מדז'יקוב: כתוב בתורה (ויקרא יג, לג): "והתגלח". אות גימ"ל של "והתגלח" כתובה בספר תורה יותר גדולה משאר אותיות - רמז הוא שיש לגלחו בשנתו הגימ"ל.
מספר פסוק זה בפרשה הוא ל"ג - להורות, שמגלחין אותו ביום ל"ג בעומר.
"שלוש שנים יהיה לכם ערלים"
המדרש מבאר (תנחומא פר' קדושים סי' י"ד) את הפסוק (ויקרא יט, כג): "ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו" ואומר, שהמילים: "שלש שנים יהיה לכם ערלים", נסובות אודות שלש שנותיו הראשונות של התינוק בהן אין הוא מסוגל לדבר כהוגן.
והמילים: "ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה'", מלמדות שעל אביו להקדישו לתורה, וללמדו תורה.
בשו"ת "ערוגת הבושם" (חלק "אורח חיים" סימן ר"י) הסיק מכך, שמנהג החסידים ואנשי המעשה להשהות את תגלחת בניהם הקטנים עד מלאת להם שלש שנים הוא מנהג של תורה, שכן אז מתחילים ללמדם תורה. זהו גם המועד להתחיל במצות חינוך של גידול הפאות ויתר המצוות, שאז הבנתו של הילד מתחילה להתפתח.
מנהג ה"חאלאקה" על ציון רשב"י
נהגו רבים ושלמים, שממתינים מלספר שערות ראש הילד, עד הגיעו לגיל שלוש שנים, ואז עושים "חאלאקה" - על שם: "ואנכי איש חלק".
רבינו האריז"ל - כפי שמספר תלמידו רבי חיים ויטאל (שער הכוונות דף פז) - הוליך את בנו הקטן עם כל אנשי ביתו לציון רבי שמעון בר יוחאי, ושם גילחו את ראשו של הילד כמנהג הידוע, ועשה אותו יום משתה ושמחה. ואחריו נהגו רבים שמוליכים את בניהם לציון רשב"י, ומגלחים שם את שערם!...
תיאור מנהג ה"חאלאקה"
בספר "חיבת ירושלים" מתואר מנהג ה"חאלאקה" בזו הלשון: "ומוליכים מקודם את התינוק המתגלח לציון רבי יוחנן הסנדלר בתוף ומחול, וחוזרים לחצר רשב"י ומגלחים שם סמוך לפתח בית המדרש ומברכים 'מי שברך'.
ויש מי שמביאים את בניהם מארצות רחוקות להניח מצות פאה במקום הקדוש... וכל היום שמחה וששון ליהודים".
"חאלאקה" בקבר שמעון הצדיק בירושלים
קודם שהתפשט המנהג לספר את ילדי ישראל בהגיעם לגיל שלש בקבר רבי שמעון בר יוחאי, היו רבים מישראל שנהגו להעלות את בניהם הקטנים לקבר "שמעון הצדיק" הטמון סמוך לירושלים העתיקה.
למנהג זה הסמיכו מקור מדברי הגמרא במסכת נזיר (ד, ב), ששמעון הצדיק לא השתתף אלא בגילוח שנעשה לשם שמים בלבד. ועל כן נהגו להעלות אל קברו את הקטנים ולגלחם שם, לאמר: "הרי אנו מגלחים את הילד לשם שמים, כדי לחנכו במצות פאת הראש, ועל כן עושים אנו זאת בהשתתפותו של שמעון הצדיק".
לקראת התחלת לימודו
ב"רוקח" יש תאור נפלא כיצד מביאים ילד אל הרבי בחג השבועות, לקראת התחלת לימודו.
הרוקח מתאר כיצד האב מביא את הילד לבית-הכנסת, והרבי לוקח את הילד על הברכיים, המעמד כולו נעשה כגדר של מתן תורה - והרבי הוא בגדר של הר סיני, וכך הרבי מלמד אותו א"ב, ומורחים את האותיות בדבש, והילד מלקק את הדבש מעל גבי האותיות.
כך דואגים לתת לילד, לפי המושגים שלו, לשמוח במצוות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
