ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
באיזו מידה מימש הרב, למעשה, את החזון ההגותי? באיזו מידה התמסר להוצאתו מן הכח אל הפועל? מה הוא מקומו של הרב בכינון בתי הדין בארץ ישראל של העת החדשה?
בקצרה - שתי דוגמות:
א. יפו תרס"ד - תל אביב תרס"ט
אחת המשימות הראשונות שנטל על עצמו מרן הראי"ה קוק זצ"ל, מיד עם עלייתו ארצה (תרס"ד), היתה ביסוס וחיזוק מעמד בתי הדין. בית הדין שהקים הרב ביפו עסק בדיני ממונות ובענייני אישות, בשאלות ציבוריות ובסכסוכים אישיים. דא עקא, כעבור חמש שנים, עם ייסודה של תל אביב (לפני מאה שנה בדיוק - תרס"ט) הוקם בה 'בית משפט השלום העברי' כמסגרת משפטית-אזרחית של הישוב החדש, ונקבע כי הליכותיו יתנהלו "ללא צביון דתי". הרב ראה בכך פגיעה חמורה במעמד המשפט העברי, ולא החשה: "מה עוול מצאו במשפטי תורת חיים המאירה לכל העולם בכבודה, כי סרו מאליהם" (אגרות הראיה, א, עמ' רכא), והרי שפיטה שאינה כהלכה גורמת ל"הרס ורקבון. אוי לה לקלות דעת שתשלח ידה במקדש רם ונשא, בהיכל המשפט" (שם, שם, עמ' רכה). מנהמות ליבו הוא קורא: "אל תגעו... בקדושת המשפט, כי המשפט לאלוקים הוא... חלילה לנו לבעוט... במשפט שלנו, שזהו הדבר היותר חשוב מכל רכושנו הרוחני, והנכבד יותר לקיומנו בתור עם חי... והנשמה של כל אומה, וביותר של אומתנו, תלויה היא בשלטון המשפט שלה דווקא" (שם). בכך ביטא הרב בבהירות את דעתו על נחיצות שפיטה כהלכה ואת ביקורתו על שפיטה שאינה כהלכה. עם זאת יצויין כי למרות הסתייגותו, במקרים מסוימים ידע הרב לקיים שיתוף פעולה בין בית דינו ובין בית משפט השלום, בעיקר בנושאים ציבוריים או פליליים. במקרים אלה התייחס הרב לשופטים כאל "שבעת טובי העיר" (שבחי הראיה, עמ' קו-קז).
ב. ארץ ישראל תרפ"א
לימים, במסגרת המהלכים לכינונה של הרבנות הראשית, שבה ועלתה סוגיית מעמד בתי הדין, והפעם במובן כלל-ארצישראלי.על הרב היה לנהל מאבק כפול: מחד גיסא מול שלטונות המנדט אשר דרשו סדרים לא הלכתיים בבתי הדין ומאידך גיסא ,מול קבוצות חרדיות שהשמיצו והלעיזו שכביכול הרב מוכן לעשות זאת. העילות למסע ההשמצות היו תביעה להקמת בית דין לערעורים ודרישה להכללת שלושה חילונים במועצת הרבנות הראשית. הרב מצא לנכון להבהיר "כי רבני האסיפה כולם עומדים חזקים מצור נגד כל מחבל ומהרס, נגד כל מי שרוצה לנגוע בדין ומשפט תורה הקדושה ובמנהגי ישראל הקדושים אפילו כמלוא נימה". נכון הוא שחיובי בהחלט להכניס "כל שיפור וכל תיקון שאפשר לנו לקשט בו את היכל המשפט שלנו... לשפר את העטרה הזאת בכל התכסיסים היפים והמהודרים", אך בשום אופן לא שינויים בגופי הלכה ובסדרי הדין המחוייבים. לגופם של דברים, הרב ביסס הלכתית את קיומו של בית דין לערעורים מזה תוך שהוא שולל על הסף מינויים של חילונים כאוטוריטה מזה. על הערת היועץ המשפטי כי אם לא ינתנו סמכויות של ממש לחילונים אזיי הממשלה לא תעניק סמכויות לרבנות, השיב הרב: "אין אנו באים ליסד 'רבנות מטעם'... פקידות רגילה... זהו חילול הקודש... אנחנו לא ניתן בשום אופן להכניס דינים חדשים לתוך השולחן ערוך שלנו. מוטב לנו שזרים ישפטו על פי דינים זרים מאשר נשפוט אנו בעצמנו על פי דינים זרים"! בסופו של דבר התקבלה הצעתו: "בוחרים בשלושה חילונים יודעי תורה ושומרי דת שהם יהיו למועצה ע"י הרבנות הראשית, בתוך החוקים לא יתערבו כלל. הם יתועדו עם הרבנים... להתיעץ על הסדר והתכסיס ויעזרו לרבנים באותן הידיעות שמחוץ לדיני תורה". בכך הניח הרב את התשתית ההלכתית והארגונית לרבנות הראשית ולבתי הדין, לשעה ולדורות.
אלול!
המשקל הנכבד שנתן הרב למשפט-כהלכה, בהחלט מסביר מדוע ראה בו הרב חלק מהותי ממערכת התשובה: "דרך התשובה היותר מקורית וטובה, הנובעת מאור התורה בעולם, היא השינון בחלק דיני ממונות וכל המשפטים שבין אדם לחברו הכלולים אצלנו בלימוד חושן משפט... היא מתקנת את כל מכשולי הלב שבחיים ומעמידה את הצדק הא-להי על בסיסו הנאמן... על ידי מה שמאירה היא באורה הבהיר את דרך החיים המעשיים" (אורות התשובה, יג, ה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
