ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תהילה מלאכי ז"ל
התורה מצווה בפרשתנו: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף" (דברים ט"ז כ).
רב אשי מפרש בעקבות הברייתא:
"קראי; אחד לדין ואחד לפשרה. כדתניא: צדק צדק תרדף - אחד לדין ואחד לפשרה".
אם כך, כיצד יכריע הדיין אם לדין ואם לפשרה?
מתי מותר לדיין להכריע לפשרה, ומתי ואם בכלל הוא חייב לפסוק פשרה?
עד מתי מותר לו להציע זאת לבעלי הדין? ומתי הוא רשאי לכוף אותם לכך?
נציע בדברינו הפעם את הדרך המרכזית של הצעת הפשרה בבית הדין ואת הזמן הראוי להציעה.
בסוגיא בסנהדרין מצינו:
"רבי יהושע בן קרחה אומר: מצוה לבצוע (להציע פשרה), שנאמר: "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (זכריה ח'). והלא במקום שיש משפט - אין שלום, ובמקום שיש שלום - אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום - הוי אומר: זה ביצוע. ...מאי מצוה דקאמר רבי יהושע בן קרחה - מצוה למימרא להו: אי דינא בעיתו, אי פשרה בעיתו" (סנהדרין ו ע"ב).
לפי סוגיא זו על הדיין להציע תמיד פשרה לבעלי הדין. מתי מציע הדיין את הדבר? פוסק השולחן ערוך:
"מצוה לומר לבעלי דינים בתחלה: הדין אתם רוצים או הפשרה; אם רצו בפשרה, עושים ביניהם פשרה" (חושן משפט סימן יב סעיף ב).
אם כך, לפני תחילתו של ההליך המשפטי, שבסופו אמור להתברר הצדק על הדיין להציע לבעלי הדין להסכים על פשרה ובכך לסיים את המחלוקת.
נשאלת השאלה, מדוע? למה שלא ניתן להליך המשפטי למצות את עצמו ועל ידי כך להגיע לדין צדק? מדוע גם הפשרה שמוצעת קודם הדיון גם היא נחשבת כעשיית צדק?
ההסבר לכך הוא זה: הדיין שמציע פשרה קודם להתחלת הדיון, איננו כופה אותה. הצעתו תתקבל רק אם שני הצדדים יקבלו אותה. גם אם צד אחד בלבד יתנגד, הדיין ימשיך בהליך ולא יתחשב בכך שצד זה הוא שכפה אותו על שני הצדדים. בחלק גדול מהמקרים המגיעים לבית הדין יש מן הצדק בטענות שני הצדדים. ההסכמה לפשרה מביעה, גם אם בעקיפין, את העובדה ששני הצדדים מכירים במציאות זו. לכן הפשרה המוצעת גם היא ל"צדק" תחשב. לא זו אף זו, ההסכמה של שני הצדדים לסיים את הסכסוך בפשרה, גורמת להרגשה טובה של שני הצדדים, כיון שגם הצד השני ויתר. כמו שהנביא זכריה הגדיר גם משפט שמסתיים בשלום הוא משפט צדק.
נוסיף על כך כי ההליך המשפטי, גם ההגון ביותר, היעיל ביותר, המהיר ביותר והזול ביותר, הוא הליך מתיש, הדורש משני הצדדים כוחות נפש. נטילת חלק בהליך, מדירה שינה ואיננה מאפשרת לצדדים להתרכז כראוי בעבודתם ובעיסוקיהם הרגילים. גם בני משפחותיהם עלולים לשלם מחיר יקר. לעתים ההליך תובע גם מחיר בריאותי מן הצדדים.
לא תמיד הצד הזוכה בדין הוא גם המנצח. לעתים זה שזכה בדין הוא רק "זה שהפסיד פחות". חסד גדול עושה הדיין עם בעלי הדין כשהוא מציע להם לוותר על סיכוי להרוויח יותר ממון, אבל תמורת כך לקבל דברים שאי אפשר לרכשם בכסף. גם זה 'צדק יהודי' שהדיין חייב להציע לצדדים קודם הכניסה להליך המשפטי הרגיל.
במקרה שבחרו הצדדים שלא לקבל הכרעה על דרך הפשרה, ימשיך הדיין לדון בפרטי המקרה, יברר אותם, ישמע עדים ויקבל הוכחות ובסופו של יום יכריע על פי דין.
נסיים את דברינו להפעם ונוסיף כי לעתים נאלץ הדיין להכריע על פי כללי הפשרה, גם בלי הסכמת הצדדים. במקרים אלה נדון בהזדמנויות קרובות, אם יזכה אותנו הקב"ה.
הבה נאחל לעם ישראל כי רשת בתי הדין "ארץ חמדה - גזית" יציעו בקרוב פתרונות הלכתיים מעשיים בתחומים נוספים ותתקיים בנו עוד מעט מנבואת נביא הנחמה:
"וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה" (ישעיה א' כז)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













