ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
התחתנו לפני כחמש שנים, ויש לנו 2 ילדים. לפני כשנה אשתי החלה לעבוד כמזכירה במוסד תורני. לאחרונה היו בינינו כמה שיחות גלויות, ואשתי בכתה מאוד וסיפרה שהיא מרגישה משיכה לאחד העובדים, בן תורה ובעל משפחה. לדעתה ההרגשה היא רק מצדה ולא מצידו. אני לומד תורה ולכן עבודתה חשובה לפרנסתנו. אולם בעקבות העלאת הנושא, האם לבקש או לדרוש שתסיים את עבודתה, ואולי תמצא מקום אחר?
תשובה:
סוגיית עבודה משותפת של גברים ונשים, גם במקומות דתיים ותורניים, היא סוגיא כאובה. הלואי וניתן היה לסדר את החיים באופן שגברים יעבדו עם גברים, ונשים עם נשים. זה היה מונע הרבה צרות.
ולשאלתך: אתה ממקד את השאלה רק בענין המשך עבודת אשתך או הפסקתה. ולא היא. צריך לראות את התמונה בהרחבה. הכיצד? אשה המסורה לבעלה, המסכימה לדרך החיים שהוא מתווה לעצמו ולביתו, אשה שמתקיים בה: ואל אישך תשוקתך, לא במובן הגופני האינטימי, אלא כהערכה רבה שהיא רוכשת לבעלה, ההרגשות הללו מהוות תריס ובלם בפני הרהורים ומחשבות על גבר אחר. כל אשה רוצה לראות את בעלה בחוזקו, בעליונותו, ביכולתו להוביל ולהנהיג את ביתם. בעל המספר לאשתו על חולשותיו, ולמי מאיתנו הגברים אין חולשות, גורם בידיים למוטט את מעמדו כראש המשפחה. לעומת זאת, בעל המבין את תפקידו, היודע שחוזקו הוא חוזק של הבית כולו, מקרין עוצמתיות על ביתו. כאמור, תכונה זו של הנהגה משמשת כמונע כל מחשבות אחרות מצד האשה. אתה צריך להעריך מאוד את הפתיחות והכנות של אשתך, שהיתה מסוגלת להודות בפניך, שיש לה סנטימנטים לגבר אחר. אך ענין זה צריך לשמש לך כאות אזהרה וכנורה אדומה, המחייבת אותך לבדוק, מהו מעמדך בעיני אשתך.
אם כבר פתחתם את הנושא ביניכם, לדעתי, אל תירתע מלהעלות בגלוי גם את מעמדך בעיניה. מדבריך אני מסיק שאשתך מפרנסת, ואתה לומד תורה. זו עצמה נקודה לעיון ולדיון , בראש ובראשונה מהזוית ההלכתית. שהרי בעל מתחייב בכתובה לפרנס את אשתו. לא מצאנו שאשה מתחייבת לפרנס את בעלה ואת משפחתם. מצב זה מקרין מאוד גם על הערכת אשה לבעלה. גם האשה הצדקת ביותר, המצהירה על כך שהיא רוצה שבעלה יעסוק בתורה, והיא נוטלת על עצמה את עול הפרנסה, בסופו של דבר מגיעה אל נקודת האמת הפנימית, בהבנה שזה מצב לא בריא. אם חכמים הטילו את עול הפרנסה על הבעל, נימוקם עמם. לכן, ראה אתה לאן זה מביא את אשתך: היא מצאה עבודה, במקום תורני, שם היא פוגשת אנשים תורניים, אשר בנוסף להכשרתם התורנית הם גם עוסקים בעשיה חיובית. אין זה משנה כלל אם זה מוסד חינוכי או מוסד צדקה וחסד וכד'. למעשה, אנשים טובים פועלים ומצליחים, ומביאים ברכה לעולם.
לא אפשרי כמעט, שאשה תמנע מהשוואה, ותאמר לעצמה: הנה גם לי בעל, תורני, שכל עיסוקו רק בלימוד, אך בהשוואה לאנשים הטובים שהנני פוגשת, קשה לי להעריך אותו, ואני נמשכת להעריך את העשיה התורנית.
גם אם תפרוש מעבודתה. לא זה מה שיגרום לה להערכה רבה יותר כלפיך.
אני ממליץ מאוד, שתקדיש לימוד ומחשבה לשאלה: כיצד למצות את כוחותיך, להנהגת המשפחה, כהדרכת חכמים. כך, גם תשומת הלב של אשתך תופנה כלפיך, והיא תחדל לעסוק באנשים זרים.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
41 - מקומו של הבעל בחיי אשתו
42 - השויגער והעצמאות
43 - הצילו! בעלי משקר!
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
