ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
אני עומד בקשר עם משפחה, 2 ילדים. מערכת היחסים בין ההורים מאד גרועה. האשה טוענת שבעלה לא מתיחס לדבריה, מידי פעם נעלם מהבית ואי אפשר לדעת מתי ישוב. הבעל לעומתה טוען שאשתו לא עובדת, בטילה בביתה, לא מסייעת לפרנסה. בקצור: יחסים עכורים. אני מנסה לגשר ביניהם, אבל איני רואה הצלחה. האם יש שלב בו כדאי לעודד פירוק המשפחה?
תשובה: לצערנו, רבו מקרי הגירושין בכל המגזרים, וגם במיגזר הדתי לאומי. דבר זה מחייב אותנו לתת דגש הרבה יותר חזק על שלב ההכנה לקראת נישואין. חיי נישואין, בניית בית אינם "קייטנה". חיים טובים אינם נבנים מאליהם. הם דורשים לימוד והשקעה קודמים, וכגודל ועומק ההכנה, כך גם הפרי. אותה משפחה שהנך מלווה, יכולה להיות משפחה קלאסית, בעל טוב, ואשה טובה, שלא קיבלו את ההכנה הדרושה לבנין ביתם, ועל כן הם מתנהגים כאויבים וצרים זה לזה. טוב מאד ללמוד הכל מוקדם ככל שניתן, עוד לפני הקמת הבית, אך מה שלא נלמד אז, יכול להלמד גם אח"כ.
איני יודע אילו שלבים כבר עברת עם אותו זוג, לכן אפרט את הסדר הראוי. השלב הראשון הוא, לבחון אם מדובר בשניים, הרוצים כל אחד בטובת רעהו. אם כך הם פני הדברים, אם כן יש רצון, אלא שהוא אינו מגיע לכלל מעשה. במקרה כזה, נצעד לשלב שני, והוא ללמד את הבעל מהי אחריות לאשתו, לילדיו. להציג לו תבנית חיובית של בעל מסור, העומד בדיבורו, המלווה את משפחתו ותומך בה. אם אשה טוענת שבעלה אינו מתייחס לצרכיה, צריך לבחון מהם הצרכים שהאשה מצפה שבעלה יתייחס אליהם. אם היא דורשת התייחסות בסיסית, ודאי שהבעל צריך לקבל על עצמו להאזין לאשתו. לתשומת ליבך: יש אנשים הזקוקים להסבר כדי שינהגו כך. יש אחרים הזקוקים להדרכה, בבחינת "כזה ראה וקדש". דהיינו. ללמד את הבעל, שכל יום הוא חוזר לביתו לא יאוחר משעה מסוימת, ולא משנה מה הם עיסוקיו, עד שעה מסוימת הוא חייב להתייצב בביתו. כמו כן, ללמד את בני הזוג לשוחח ביניהם. יש בני זוג המשוחחים בצעקות ובהטחות הדדיות. אם נפגשים פעם או פעמיים עם שניהם, ומסייעים להם להקים מהלך חיובי של שיחה ביניהם, זה ישמש להם כדגם כיצד לשוחח. כל זאת במקרה הטוב, בו כאמור הבעל והאשה מעוניינים איש בטובת רעהו, ומוכנים לשיתוף פעולה ותקון.
אם הנך נתקל בקיר אטום, הבעל אינו מוכן לקבל הנחיות, ואין הצלחה בקיום שיחה מסודרת ביניהם, אזי עוברים לשלב השלישי. בשלב זה, כדאי להציע להם שיקחו "פסק זמן" זה מזה. בהסכמת הבעל, תעזוב האשה את ביתם לכמה שבועות, כחודש ימים, פחות או יותר. או שהבעל יעזוב, בהסכמת אשתו. שלב זה אמור לתת להם אינדיקציה להערכת שותפות האמת שבקרבם. אם גם בתום שלב זה לא חוזרת הנכונות לעבוד וללמוד יחדיו את תורת הבית והמשפחה, אזי יש לעבור לשלב הרביעי, בדיקה עם האשה, האם היא חושבת על פירוד. אם היא אינה חושבת על כך, לא להעלות זאת כרעיון. אבל אם היא חושבת על כך, יש לעבור לשלב החמישי, והוא, חיזוק האשה ללכת לקראת פרידה. צריך לעודד אותה מאד ולחזקה בכוחות חדשים כדי שהיא תוכל לצאת לדרך חדשה. יש לעודד אותה לעמוד בפני עצמה, שלא תהיה תלויה בחסדי אחרים, גם לא בחסדיו של בעלה הנוכחי. כאשר יבשילו התנאים, יש מקום לסייע להם בפתרון באמצעות פירוד, כמוצא אחרון.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
44 - להציב גבולות לבעל!
45 - אשתי לא מכבדת אותי!
46 - להמליץ על גירושין?
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
