ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בבניין בו אנו גרים, רצון רוב הדיירים להגיש בקשה עבור תוספת אחוזי בנייה. בקשת תוספת כזו מוכרחה לכלול את כל השכנים. האם ניתן לחייב את השכנים המסרבים להצעה זו להסכים לבקשת רוב הדיירים?
תשובה:
תיקון קל: בחוק שהתקבל בכנסת (ט"ו בשבט התשס"ח - 22 בינואר 2008 סעיפים 3, 4, 5 1 ) מבואר שתוספת אחוזי בניה דורשת את הסכמת רוב הדיירים, ואין צורך בהסכמת כולם. וכל דייר שבא לגור בבניין משותף, יודע מראש שיתכן ותתקבלנה החלטות על-פי הרוב, והמיעוט יחוייב להן, ועל-דעת כן בא לדור. עליכם לפנות לעורך-דין בכדי לברר את ההליכים החוקיים לקידום תכנית כזו.
ככלל, בענייני חוקי הבניה יש לנהוג כפי חוקי המדינה משום שזה הוא המנהג המקובל, ועל דעת כן באו הדיירים 2 (עיין שו"ע חו"מ הלכות שותפין בקרקע סימנים קנ"ח, קס"ב).
בפסקי דין - ירושלים לדיני ממונות ובירורי יוחסין (חלק י' עמוד תמ"ט) כתבו להוכיח שחוקי הבנייה הריהם בכלל "דינא דמלכותא דינא", ובכלל זה הקנסות המוטלים על ידי רשויות האכיפה.
מטעם זה כתבו שאדם שמלשין על חברו לרשויות, אף שאינו 'צדיק גדול' מכל מקום אי אפשר להגדירו כ'מוסר', ואין לחייבו בתשלום הקנס.
אצטט את הלשון שם:
"ראשית יש לעיין אם זה ברי היזקא והאם שייך זה ל"מוסר" כלל. דכאן הכל נעשה ע"פ חוק מסויים, ואף שיש בזה קנסות, כבר כתב במבי"ט הובא בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' רע"ג) דגם הקנסות בכלל 'דינא דמלכותא דינא', ולא נחשב מוסר, שהרי חוקי הבניה הם לתיקון המדינה ואם-כן הוי בגדר תקנת העיר דיש לזה תוקף.
אלא דיש לדון אם יש להם דין "שבעת טובי העיר".
ויש לומר דזה ספק ספיקא: ספק אם יש 'דינא דמלכותא דינא' במדינה, ואם תמצא לומר שאין, שמא שייך בעירייה גדר של "שבעת טובי העיר". ועוד דהעיריה עושה הכל ע"פ בית-המשפט, ולא שמענו מעולם שמלשין לבית-המשפט בזמן הזה יש לו דין 'מוסר' 3 , רק דין של ערכאות ולא יותר".
בעניין 'דינא דמלכותא דינא' במדינת ישראל קיימת מחלוקת בין הפוסקים 4 . אולם בבית-הדין הגדול וכן בשאר בתי-דין אזוריים מקובל להלכה שקיים במדינת ישראל 'דינא דמלכותא' וכדעת השו"ע והרמב"ם. וכן פסק הגרי"ש אלישיב (פסקי דין רבניים חלק ד' עמוד 275) שכל עוד חוק המדינה אינו סותר את דין התורה – קיים 'דינא דמלכותא'.
^ 1.פרטי הסבר והרחבה בעניין פורסמו בהצעת חוק הממשלה מיום טז תמוז תשס"ז – 2 ביולי 2007 (מספר 313 עמוד 702).
^ 2.גם בספר עמק המשפט (חלק ב' סימן מ"ב, חלק ד' עמ' תקס"ט) הסובר שבמדינת ישראל אין דינא דמלכותא, כתב שבכל אופן יש דינא דמלכותא "רק בחוקים מסוימים שכך נתפשט המנהג אצל כולם, כגון חוק הגנת הדייר וחוק הפיצויים, ובחוקי התנועה, בזה אנו נוהגים כפי החוק". להרחבה בדעות השונות בדינא דמלכותא במדינת ישראל, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 311.
^ 3.ת"ח גדול שקרא את הדברים פקפק בהם, ואמר לי שלדעתו אי אפשר לכתוב בלשון גורפת שלמלשין לבימ"ש בזה"ז אין דין 'מוסר'.
^ 4.להרחבה בדיעות השונות בדינא דמלכותא במדינת ישראל, עיין בחלק "גבורת חנניה" עמ' 311.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
