ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
אחד הדברים שאנו מתאבלים עליהם הוא הריגת הצדיקים. לכך נמנה יום הריגת גדליה בן אחיקם - עם הצומות על כיבוש וחורבן ירושלים. "לְלַמֶּדְּךָ, שֶׁשְּׁקוּלָה מִיתָתָן שֶׁל צַדִּיקִים כִּשְׂרֵיפַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ". (ראש השנה יח)
במיוחד כשמדובר בהריגת הצדיקים ולא בפטירתם כדרך כל הארץ. במיוחד כשרוצחים במקדש ה' איש קדוש יש קטרוג גדול. הגמרא בגיטין (דף נז ע"ב) מספרת כי נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים הרג בִירוּשָׁלַיִם תִּשְׁעִים וְאַרְבַּע רִבּוֹא עַל אֶבֶן אַחַת. (תשע מאות וארבעים אלף איש - כמעט מליון נפש) עַד שֶׁהָלַךְ דָּמָן וְנָגַע בְּדָמוֹ שֶׁל זְכַרְיָה. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר, (הושע דּ) "וְדָמִים בְּדָמִים נָגָעוּ". כל זאת בגלל שהרגו במקדש ה' איש קדוש - זכריה הנביא.
אחריות הכלל על רצח
כלל מסרו לנו חז"ל שאם נהרג אדם ולא נודע מי הכהו. באים זקני העיר ורוחצים את ידיהם ואומרים ידינו לא שפכו את הדם הזה. ידועים דברי חז"ל שאומרים: וכי עלתה על דעתך שזקני בית דין שופכי דמים הם?. בודאי לא על לקיחת הסכין ביד מדובר כאן. אלא על האחריות העקיפה שלהם למצב בו יכול אדם לרצוח את חבירו. אווירה ציבורית.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (725)
הרב שמואל אליהו
88 - פרשת פנחס – כוח הדיבור
89 - מיתת צדיקים
90 - למה בכית החינם גרמה לחורבן המקדש?
טען עוד
שמא יאמר אדם, הרוצח אשם - האדמה מה חטאה? כיוצא בדבר אתה אומר על אדם הראשון שחטא ונאמר לו: "ארורה האדמה בעבורך". (בראשית ג יז). מסביר רש"י שזה כמו אדם שיוצא לתרבות רעה ומזיק לבריות, והבריות מקללות את אמא שלו. כך האדם נוצר מהאדמה וכשהוא חוטא - היא מתקללת. וכשהאדמה מתקללת - כל בני האדם שנוצרו ממנה - נפגעים.
האם אין תיקון?
אמרו חז"ל (ברכות סג) "תַּנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר, לָמָּה נִּסְמְכָה פָּרָשַׁת נָזִיר לְפָרָשַׁת סוֹטָה? לוֹמַר לְךָ, שֶׁכָּל הָרוֹאֶה סוֹטָה בְּקִלְקוּלָהּ, יַזִּיר עַצְמוֹ מִן הַיַּיִן". כל מי שרואה סוטה שמובאת לבית המקדש ועושים לה כל הסדר הזה שכתוב בתורה - יזיר עצמו מהיין. ושמא יאמר מה לי ולחטאיה של הסוטה הזו? אלא אם נזדמן לך לראות אחרים שחטאו בחטא כזה - יש בך בודאי משהו מהחטא הזה ותתקן אותו.
הקלקול של טומאת האדמה קיים רק כשבני האדם לא עושים את המוטל עליהם. כשהם מוותרים לרוצח ומסבירים שיש לו מניעים ויש לו סיבות.
פטירתם של צדיק לפעמים יותר קשה מחורבן בית המקדש
באיכה רבתי מצינו "שסילוקם של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר ממאה תוכחות חסר שתיים שבמשנה תורה, ומחורבן בית המקדש. בתוכחות כתיב: "והפלא ה' את מכותיך" ובחורבן בית המקדש כתיב: "ותרד פלאים" אבל בסילוקם של צדיקים כתיב: ביחזקאל (ב' ח') "לכן כה אמר ה' הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא" וכל כך למה? "ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר".
כי כשצדיק מסתלק מהעולם, כל הקדושה שלו מסתלקת. כל התורה שלו נעלמת. במיוחד שהסתלק מאיתנו צדיק מזרע קודש של משפחת הבבא סאלי שהמשיך את דרכו בכך שהיה מסייע בעצותיו לאלפים רבים מבני ישראל. וצריכים כולם למלא את מקומו.
לפעמים פטירת צדיק מכפרת, ולפעמים מלמדת על רעה מתקרבת
הגמרא (סנהדרין קיג) אומרת "צַדִּיק נִפְטָר מִן הָעוֹלָם - רָעָה בָּא לָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה נז) "הַצַּדִּיק אָבָד, וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב, וְאַנְשֵׁי חֶסֶד נֶאֱסָפִים בְּאֵין מֵבִין, כִּי מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק". מגמרא זו משמע כי ההסתלקות של הצדיק היא עלולה לרמז - חלילה - על אסון שמתקרב.
מצד שני למדנו בפטירתו של אהרון (מועד קטן דף כח/א) שסלוקו של צדיק מכפר, "אמר רבי אמי למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה? לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת. אמר רבי אלעזר: למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה? מה בגדי כהונה מכפרין אף מיתתן של צדיקים מכפרת". (וכן במדרש רבה ויקרא פרשה כ פסקה יב). אם כן הפטירה מכפרת או מלמדת על רעה שצריכה ח"ו להגיע?
התשובה לשאלה זו תלויה ביחס שלנו. אם "הַצַּדִיק אָבָד וְאֵין אִישׁ שָׂם עַל לֵב" אז חלילה באה רעה אחרי פטירת הצדיק כמו שהיה במיתתו של מתושלח, שאחרי פטירתו בא המבול. אבל אם נוהגים כמו שהיה במיתתו של רבי שעשו הספד למיטתו וכל אחד התחזק בדרכו של רבי, אז כל הנוכחים באשכבתי דרבי הם בני העולם הבא. ולא חלילה בסכנה.
מורנו הרב זצ"ל היה מזכיר את מה שנאמר בזוהר על פטירתו של רשב"י שכתוב בה כי הרבה "דינים" נמחקו ביום הסתלקותו. "כמה פטרין ברקיעא משתככין ביומא דין בגינך דנא רשב"י דמאריה משתבח ביה בכל יומא. זכאה חולקיה לעילא ותתא כמה גניזין עלאין מסתמרן ליה עליה אתמר ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין". וכל זה בגלל שעשו ועושים אזכרות לרשב"י עד היום הזה. ולומדים מדרכו ואת תורתו. ולכן זה בגדר מיטת צדיקים מכפרת.
התיקון על הרצח הנורא
אמרו חז"ל כי יש שבע שמות ליצר הרע. הגרוע בכולם הוא "הצפוני". יצר הרע שצפון בתוך ליבם של תלמידי חכמים ולא ניכר כלפי חוץ. לפעמים הוא לא ניכר גם כלפי האדם עצמו שחושב כי המידות המקולקלות שלו הם קדושה. מה יעשה אדם לתקן בעצמו את הקלקול הנורא של הרצח. יתקן את הסיבות שהובילו את הדבר הנורא הזה.
יקבל תוכחה באהבה - הריגתו של זכריה הנביא באה בגלל שהוא הוכיח את בני ישראל במקדש והם לא רצו לשמוע אל דבריו. קשה לאדם לשמוע תוכחה. במקום להאזין לדברים הוא מחפש פגמים ברב או במי שמדבר אליו. כך היה עם זכריה שמצאו בו איזה דבר והרגוהו במקום להקשיב לדבריו הנכונים. מי שרוצה לתקן את הקלקול הנורא הזה שקרה לנו שיתקן את הענין הזה בליבו. שאם מישהו אומר לו מוסר או תוכחה. לא יתקומם עליו ולא יעליב אותו אלא ישמע ויקבל עלבונו וזו כפרתו.
הלבנת פנים כמו שפיכות דמים - חכמינו אמרו שבעוון שנאת חינם נחרב הבית השני ולא נבנה עד עתה. חלק מעוון זה הוא הלבנת פנים שחכמינו אמרו עליה (בבא מציעא דף נח/ב) "תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים". למרות שהנעלב ממשיך לחיות - החיים שלו עצובים והוא עלוב וכועס.
כעס עלול להביא לשפיכות דמים - כמה פעמים שמענו בשנים האחרונות שאנשים כעסו על שטות כמו מקום חניה והרגו אחרים. כמה נפשות נאבדו בגלל שאנשים לא למדו לשלוט על כעסם. דבר זה צריך ללמד אותו כל אדם. ובודאי מי שרגיל לכעוס. שהוא צריך לשלוט על כעסו בכל כוחו. ולומר בליבו אם אני צודק בכעסי - אחכה עד למחר.
כותב השל"ה הקדוש (שער האותיות אות הר' רצון יז). "יסתכל בכמה קלקולים נמשכים מהכעס, כי מי שהוא כועס פתאום ולא יאריך אפו יבא לידי שפיכות דמים. כמו שכתוב בספר החסידים (תרנ"ה), מעשה בבן אחד שכבד את אביו ביותר, אמר לו האב, אתה מכבדני בחיי תכבדני במיתתי, אני מצווך שתלין כעסך לילה אחד, ועצור רוחך שלא תדבר". פירוש: כל כעס שיש לך - תן לעצמך לילה אחד להירגע ואחר כך תדבר ותעשה מעשה.
ממשיך השל"ה: לאחר פטירת אביו הלך לו למדינת הים, וכשחזר אחרי כמה שנים לביתו מצא בביתו גבר אחר שלא הכירו. כעס אותו אדם ורצה להרוג אותו יחד עם אשתו. אבל מיד נזכר בציווי של אביו שלא לכעוס, ולהניח את הכעס לילה אחד וכך עשה. בנתיים הוא שומע מאשתו שמדברת עם אותו אדם ואומרת לו בני. הבין שהוא הבן שלו. "כששמע הדבר אמר, 'פתחי לי אחותי רעיתי' ברוך ה' שעבר כעסי, וברוך אבי שצווני לעצור כעסי לילה אחת, שלא הרגתי אותך ואת בני, ושמחו שמחה גדולה וכו'".
ומכאן יקח אדם לעצמו בימים אלו לתקן בעצמו את מה שנתקלקל בקלקול כל כך גדול. ויתקן בנפשו את החטא הנורא הזה של כעס ושנאת חינם. ובודאי כל מה שקשור להלבנת פנים שהוא חמור ביותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
