ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
חוסר היכולת של ישראל במשך עשרות שנים להכיר בעובדה הזאת רק האריך והעמיק את הסכסוך והפך את הבעיה לסבוכה אף יותר. אנחנו בעצם חווים עכשיו אפוס תנ"כי, לא סכסוך מודרני נחמד שיגיב לפיתרונות דיפלומטיים יצירתיים או לפוליטיקה ריאליסטית. בעולם חילוני אין מקום לאפוסים תנ"כיים. העולם, וגם חלק ניכר מהעולם היהודי, מאמין שהתנ"ך הוא ספר סיפורים שרובו לא רלוונטי היום. לכן אנחנו מוצאים את עצמנו נותנים את התרופה הלא נכונה לנגיף שהוא בעצם שנאה ואלימות שמתרחשת לנגד עינינו התמהות.
במאמר מערכת שהופיע בעיתון הארץ נכתב "כולנו בני אדם", וזה לב העניין. כל זמן שהיהודים לא זוכים להכרה כבני אדם, פשוט אין סיכוי שהסכסוך הזה יסתיים בזמן הקרוב.
הדת כשלעצמה היא יצור לא ברור. היא יכולה להיות, ואף היתה, כוח אדיר לטובה בתולדות האנושות. אך בידיהם של קנאים ופאנאטים היא יכולה להפוך לכוח הרסני מאין כמוהו. הקיצוניים בעולם המוסלמי יצרו אווירה של שנאה ואלימות, לא רק נגד ישראל והיהודים אלא גם נגד הנוצרים, בייחוד הקופטים במצרים, וגם נגד ההינדים בפקיסטן (הסכסוך בהודו שלא נרגע כבר עשרות שנים). וכאילו כדי להעכיר את האווירה עוד יותר, יש אלימות בעיראק ובאפגניסטן, שהיא במהותה המשך של אלפי שנים של מלחמות בין הפלגים השיעים והסונים באסלאם, ובמקביל סוריה שרויה במרד נגד השלטון העלאווי, שגם הוא סוג של כפירה בעיני המוסלמים הסונים, ובלוב המצב הידרדר בעצם למלחמת שבטים. כל זה מתרחש בנוסף למאמצים ולנחישות של איראן להגדיר את העולם הערבי במונחים שיעיים בלבד ולניסיונות של אל-קעידה להבטיח הגמוניה סונית על האנושות.
זאת לא תמונה יפה של העולם המוסלמי ושל הדת המוסלמית, בוודאי לא כפי שהיא באה לידי ביטוי היום בהתנהגות של המוסלמים בחברה הכללית. זאת דת שירדה מהפסים, שמסכנת את עצמה לא פחות מאשר את זולתה. עם זאת, העולם מהסס לקרוא לכוחות האלה לתת דין וחשבון על מעשיהם ועל אמונתם הפאנאטית. התעלמות מהמצב היום מבטיחה רק עוד כאב, סבל ושפיכות דמים בעתיד.
בגלל כל הדברים האלה אני חושב שאפשר לומר בביטחון שהבעיות האלה לא ייעלמו בזמן הקרוב. חלפו מאות שנים לפני שמלחמות הדת באירופה, בעולם הנוצרי, הסתיימו. הערבים לא ייעלמו מן העולם, וגם אין הרבה סיכוי שיחוו פתאום הארה וישנו את דעתם בעניין ישראל, היהודים, הקופטים, ההינדים, אמריקה וכן הלאה. זה הולך להיות סיפור ארוך מאוד לכל הנוגעים בדבר. כל תוכניות והסכמי השלום שניסו לטפח עד כה התגלו כחסרי ערך ואפילו פגעו בסיכוי לשלום אמיתי. ברור שהשינוי הפנימי הנדרש כדי ליצור אווירה של פשרה והסדר איננו מתרחש בעולם המוסלמי בכלל ובמזרח התיכון בפרט.
האמת המרה הזאת ודאי מעציבה אותנו, אך התלמוד הרי אומר לנו "אין שמחה כהתרת הספקות", ויש סיפוק ביכולת לראות את הבעיה כפי שהיא באמת, בלי משאלות לב והערכות כוזבות. הסכמי אוסלו, הסכמי ויי, הסכם חברון, הבריחה מלבנון, אי הסכמות עזה... כל אלה התגלו היום כהחלטות גרועות וכדוגמאות לשיקול דעת לוקה בחסר מצד מנהיגי העולם וישראל. קיווינו שהמחוות האלה יעלימו את השנאה ואת האלימות. לדאבון הלב, זה לא קרה. יידרש זמן רב ושינוי חד בגישה ובנסיבות כדי שהשנאה והאלימות יתחילו אפילו להתמעט.
אפוסים תנ"כיים נמשכים מאות שנים, לא רק חודשים או שנים ספורות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
