ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ברכות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
(ז. שורה 1 – ז: 3 שורות מלמטה)
(בהקשר לנאמר בדף הקודם שהקב"ה מניח תפילין ומגיע לבית כנסת).
חלק א – דרשות של רי"ח-רי"ס
א. הקב"ה מתפלל
שיכבשו רחמיו את כעסו וכו',
וכן ברכו רי"ש בן אלישע כשנכנס להקטיר קטורת.
ב. מניין שאין מרצין לאדם בשעת כעסו – "פני ילכו והניחותי לך".
כעסו של הקב"ה -
דתניא – "אלוקים שופט צדיק, וא-ל זועם בכל יום" (תהלים ז).
כמה? רגע.
כמה זה רגע? בברייתא- 1/58888 של שעה (0.06 של שנייה), ר' אלעזר – כמימריה.
ורק בלעם ידע לכוון אותו רגע (יודע דעת עליון), וה' עשה צדקה עם ישראל שבאותם ימים לא כעס גם באותו רגע.
מקור: 1. כי רגע באפו חיים ברצונו. 2. חבי כמעט רגע עד יעבור זעם.
מתי זה? אביי – ב3 שעות, כשכרבולת התרנגול לבנה לגמרי (וריב"ל ניסה להשתמש בזה נגד צדוקי). ר' מאיר – בזריחה כשהמלכים משתחווים לחמה.
(ז. שליש תחתון)
ג. טובה מרדות שאדם נותן לעצמו יותר ממלקות חיצוניות. מקור:
- רי"ח - את מאהביה ולא תשיג אותם... ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון.
- ר"ל – תחת גערה במבין, מהכות כסיל מאה.
ד. שלושה דברים ביקש משה מהקב"ה (שמות לג – יב והלאה).
1. שתשרה שכינה על ישראל. 2. שלא תשרה על הגויים. 3. שה' יודיעו דרכיו (צדיק ורע לו, רשע וטוב לו).
שתי הבקשות הראשונות ניתנו לו. לגבי השלישית:
רי"ח – ה' ביאר לו:
- צדיק ורע לו – צדיק בן רשע, רשע וטוב לו – רשע בן צדיק.
דחייה - והרי במקום אחר למדנו שה' מעניש הבנים רק באוחזין מעשי אבותיהם בידיהם (נלמד מהסתירה לכאורה בין "פוקד עוון אבות על בנים" ל "ובנים לא יומתו על אבות").
- צדיק ורע לו – צדיק לא גמור. רשע וטוב לו – רשע לא גמור.
ר"מ – לא ניתן לו (וחנותי את אשר אחון – אע"פ שאינו הגון).
[אגב, עוד דרשות על הפרשייה:
- "לא תוכל לראות את פני"
ר' יהושע בן קרחה - אמירה שלילית (כתגובה ל"ויסתר משה פניו").
ר' שמואל בר נחמני – הסתרת הפנים היתה נכונה ובשכרה קיבל "קלסתר פנים" "ויראו מגשת אליו", "ותמונת ה' יביט".
- "והסירותי את כפי וראית את אחורי"
בשם ר"ש חסידא – הראה קשר תפילין.
ה. ה' לא חוזר מדיבור טוב, אפילו שהיה על תנאי
ממשה - "הרף ממני ואשמידם ואעשה אותך לגוי עצום", ולמרות שלא השמידם, עשה את משה לגוי עצום – "ובני רחביה בן אליעזר (בן משה) רבו למעלה..." – למעלה מ60 ריבוא.
חלק ב – דרשות של רי"ח-רשב"י
א. אברהם הראשון שקרא לקב"ה אדון.
ב. אין מרצין לאדם בשעת כעסו (מדברי ה' למשה).
ג. לאה הראשונה שהודתה לקב"ה (יהודה).
אגב זה ביאור שמותם של ראובן ורות.
ד. ילד שיוצא לתרבות רעה קשה מגוג ומגוג.
אגב, הסבר "מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום".
ה. מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה -
מקור – "עוזבי תורה יהללו רשע, ושומרי תורה יתגרו בם" (משלי). וכן בברייתא.
קושיות:
- 1. הברייתא – "אל תתחר במרעים"?
ועונה – הכוונה "אל תתחר במרעים – להיות כמרעים". - 2. ר' יצחק – אם ראית רשע שהשעה משחקת לו, אל תתגרה בו ("יחילו (=יצליחו") דרכיו בכל עת").
תשובות:
- האיסור בצדיק שאינו גמור, אך לצדיק גמור מותר ללא חשש.
- האיסור דווקא ברשע שהשעה משחקת לו.
(בגרסתנו תשובה זו כתובה גם בהתחלה אך רש"ל לא גורס).
ו. כל הקובע מקום לתפילתו, אויביו נופלים לפניו.
ז. גדולה שימושה יותר מלימודה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.









