(ז. שורה 1 – ז: 3 שורות מלמטה)

(בהקשר לנאמר בדף הקודם שהקב"ה מניח תפילין ומגיע לבית כנסת).

חלק א – דרשות של רי"ח-רי"ס

א. הקב"ה מתפלל

שיכבשו רחמיו את כעסו וכו',
וכן ברכו רי"ש בן אלישע כשנכנס להקטיר קטורת.

ב. מניין שאין מרצין לאדם בשעת כעסו – "פני ילכו והניחותי לך".

כעסו של הקב"ה -
דתניא – "אלוקים שופט צדיק, וא-ל זועם בכל יום" (תהלים ז).
כמה? רגע.
כמה זה רגע? בברייתא- 1/58888 של שעה (0.06 של שנייה), ר' אלעזר – כמימריה.
ורק בלעם ידע לכוון אותו רגע (יודע דעת עליון), וה' עשה צדקה עם ישראל שבאותם ימים לא כעס גם באותו רגע.
מקור: 1. כי רגע באפו חיים ברצונו. 2. חבי כמעט רגע עד יעבור זעם.
מתי זה? אביי – ב3 שעות, כשכרבולת התרנגול לבנה לגמרי (וריב"ל ניסה להשתמש בזה נגד צדוקי). ר' מאיר – בזריחה כשהמלכים משתחווים לחמה.

(ז. שליש תחתון)

ג. טובה מרדות שאדם נותן לעצמו יותר ממלקות חיצוניות. מקור:

1. רי"ח -  את מאהביה ולא תשיג אותם... ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון.
2. ר"ל – תחת גערה במבין, מהכות כסיל מאה.

ד. שלושה דברים ביקש משה מהקב"ה (שמות לג – יב והלאה).
1. שתשרה שכינה על ישראל. 2.  שלא תשרה על הגויים.  3. שה' יודיעו דרכיו (צדיק ורע לו, רשע וטוב לו).
שתי הבקשות הראשונות ניתנו לו. לגבי השלישית:

רי"ח – ה' ביאר לו:

1. צדיק ורע לו – צדיק בן רשע, רשע וטוב לו – רשע בן צדיק.

דחייה - והרי במקום אחר למדנו שה' מעניש הבנים רק באוחזין מעשי אבותיהם בידיהם (נלמד מהסתירה לכאורה בין "פוקד עוון אבות על בנים" ל "ובנים לא יומתו על אבות").

1. צדיק ורע לו – צדיק לא גמור. רשע וטוב לו – רשע לא גמור.

ר"מ – לא ניתן לו (וחנותי את אשר אחון – אע"פ שאינו הגון).

[אגב, עוד דרשות על הפרשייה:

1. "לא תוכל לראות את פני"

ר' יהושע בן קרחה - אמירה שלילית (כתגובה ל"ויסתר משה פניו").
ר' שמואל בר נחמני – הסתרת הפנים היתה נכונה ובשכרה קיבל "קלסתר פנים" "ויראו מגשת אליו", "ותמונת ה' יביט".

1. "והסירותי את כפי וראית את אחורי"
   בשם ר"ש חסידא – הראה קשר תפילין.

ה.  ה' לא חוזר מדיבור טוב, אפילו שהיה על תנאי

ממשה - "הרף ממני ואשמידם ואעשה אותך לגוי עצום", ולמרות שלא השמידם, עשה את משה לגוי עצום – "ובני רחביה בן אליעזר (בן משה) רבו למעלה..." – למעלה מ60 ריבוא.

חלק ב – דרשות של רי"ח-רשב"י

א. אברהם הראשון שקרא לקב"ה אדון.

ב. אין מרצין לאדם בשעת כעסו (מדברי ה' למשה).

ג. לאה הראשונה שהודתה לקב"ה (יהודה).

אגב זה ביאור שמותם של ראובן ורות.

ד. ילד שיוצא לתרבות רעה קשה מגוג ומגוג.

אגב, הסבר "מזמור לדוד בבורחו מפני אבשלום".

ה. מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה -
מקור – "עוזבי תורה יהללו רשע, ושומרי תורה יתגרו בם" (משלי). וכן בברייתא.

קושיות:

1. 1. הברייתא – "אל תתחר במרעים"?
   ועונה – הכוונה "אל תתחר במרעים – להיות כמרעים".
2. 2. ר' יצחק – אם ראית רשע שהשעה משחקת לו, אל תתגרה בו ("יחילו (=יצליחו") דרכיו בכל עת").

תשובות:

1. האיסור בצדיק שאינו גמור, אך לצדיק גמור מותר ללא חשש.
2. האיסור דווקא ברשע שהשעה משחקת לו.
   (בגרסתנו תשובה זו כתובה גם בהתחלה אך רש"ל לא גורס).

ו. כל הקובע מקום לתפילתו, אויביו נופלים לפניו.

ז. גדולה שימושה יותר מלימודה.