ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
בשבוע שעבר - פרשת וילך, עסקנו בנבואתו של הנביא הושע בן בארי משבט ראובן וקריאתו המפורסמת לחזרה בתשובה:
"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (הושע י"ד ב).
השבוע נעסוק בנבואתו של בארי אביו של הושע.
חז"ל מוסרים לנו: "א"ר סימון, בארי לא נתנבא אלא שני פסוקים ולא היה בהם כדי ספר ונטפלו בישעיה ואלו הן וכי יאמרו אליכם" (ויקרא רבה פרשת ויקרא פרשה ו).
כלומר, כל נבואתו של הנביא בארי לדורות, הייתה רק שני פסוקים בלבד. כדי שנבואה חשובה זו לא תלך לאיבוד, הצמידו אותה אנשי כנסת הגדולה, לנבואתו של הנביא ישעיה ושיבצו אותה בתוך ספרו הגדול. נצטט פסוקים אלה:
"וְכִי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם דִּרְשׁוּ אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים הֲלוֹא עַם אֶל אֱלֹהָיו יִדְרֹשׁ בְּעַד הַחַיִּים אֶל הַמֵּתִים: לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה אִם לֹא יֹאמְרוּ כַּדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אֵין לוֹ שָׁחַר" (ישעיהו ח' יט-כ).
עיון בפסוקים הצמודים להם מגלה את הסיבה ל"השתלתם" דווקא במיקום זה. ישעיהו מנבא שם בסגנון דומה מאוד ועוסק כנראה באותה סוגיה. נצטט גם את דבריו:
"צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי: וְחִכִּיתִי לַיקֹוָק הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ" (שם, שם טז-יז).
פסוקים חתומים אלה קשים להבנה, אבל כבר מעיון ראשוני ניתן לזהות כי הם עוסקים בתקופה של הסתרת פנים. הדברים מפורשים בנבואת ישעיהו:
"וְחִכִּיתִי לַיקֹוָק הַמַּסְתִּיר פָּנָיו מִבֵּית יַעֲקֹב וְקִוֵּיתִי לוֹ".
אין לך הסתרת פנים מובהקת יותר מהיציאה לגלות.
בשבוע שעבר הוכחנו כי בארי=בארה היה נשיא שבט ראובן, בזמן ששנים וחצי השבטים הוגלו בידי האשורים. גלות זו הייתה בבחינת צעד ראשון בהליך של כמה שלבים שבסופו, עם גלות שומרון, רוב רובו של עם ישראל מצא עצמו מחוץ לארצו והיה עלול למצוא עצמו גם מנותק ח"ו מאלקיו. לכן, נביאי הדור הדריכו את העם, כיצד להתמודד עם אתגר קשה זה. בארי מזהיר את העם שימצא עצמו בארץ העמים שלא להתפתות ולפנות "אֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים הַמְצַפְצְפִים וְהַמַּהְגִּים" ולא לדרש "אֶל הַמֵּתִים" כמנהגם של הגויים.
נשאלת השאלה מה פשר ההדרכות החיוביות המופיעות בשתי הנבואות?
עיון ב'אבות דרבי נתן', יכול לעזור מאוד בהבנת התשובה.
שם מצינו: "אנשי כנסת הגדולה קבלו מחגי זכריה ומלאכי והם אמרו שלשה דברים, היו מתונים בדין והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה. ... שכן מצינו באנשי כנסת הגדולה שהיו מיושבין בדין שנאמר 'גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיהו מלך יהודה'.... אבא שאול אומר לא שהמתינו אלא שפרשו" (הוספה ב לנוסחא א פרק א).
שני דברים מאוד עקרוניים ניתן ללמוד מדברי חז"ל אלו.
א. מאחורי הנבואות של בארי וישעיהו, מסתתרות ההנחיות של אנשי כנסת הגדולה והן בבחינת מדריך הישרדות לימי הגלות.
ההנחיות הן: יש לחתום את התנ"ך ולסגור אותו מפני תוספות. להרבות בלימוד תורה והקמת מרכזים ללימוד ועיסוק בתורה. להרבות בסייגים וגזרות שיגנו על דברי התורה ויעטפו אותם באריזת מגן.
ב. פעילותם של אנשי כנסת הגדולה לא החלה אחרי חורבן בית ראשון אלא הרבה שנים קודם לכן, עם ההכנות לגלות עשרת השבטים בימי חזקיהו מלך יהודה ונביאי דורו: בארי, הושע, עמוס ישעיהו ומיכה.
(במסגרת קצרה זו, לא נוכל לפרט את הדברים, בע"ה אביא את פירושם בספרי "צפנת ישעיהו", שיצא בקרוב בהוצאת 'קורן' ו'ארץ חמדה').
הבה נתפלל כי עם ישראל ישוב כולו בקרוב לארצו,
נזכה לחזרתם של נביאי ישראל ונהנה מהדרכתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
