ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- ספר הכוזרי
וְהִיא אֲשֶׁר נִכְתְּבָה לָנוּ וְחֻיְּבָה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בָּהּ וּלְשַׁבֵּחַ וּלְהוֹדוֹת עָלֶיהָ בְּ"אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ", כְּדֵי שֶׁנְּצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ שֶׁהַהַתְחָלָה מִמֶּנּוּ, לֹא מֵאִתָּנוּ, כְּמוֹ שֶׁנֹּאמַר בִּבְרִיאַת בַּעֲלֵי הַחַיִּים, לְמָשָׁל, שֶׁהֵם לֹא בָּרְאוּ אֵת עַצְמָם, אֶלָּא ה' יְצָרָם וְשִׁכְלְלָם כַּאֲשֶׁר רָאָה חֹמֶר הָרָאוּי לַצּוּרָה הַהִיא, כֵּן הָיָה הוּא יִתְעַלֶּה הַמְמַהֵר וְהַמַּתְחִיל לְהוֹצִיאֵנוּ מִמִּצְרַיִם לִהְיוֹת לוֹ לִצְבָאוֹת וְהוּא יִהְיֶה לָנוּ לְמֶלֶך, כְּמוֹ שֶׁאָמַר: "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים". וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, כְּבָר אָמַר גַּם: "יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר".
___________________________
בשמור שבמקומות – במצרים בארץ גושן. במצוע עם – הקב"ה מתגלה באמצעות חיי האומה הישראלית. והיא – תורת ישראל.
ביאורים
החבר משלב לסירוגין את האופי של עבודת ה' עם מעלת עם ישראל. אחרי תיאור הטבע האלוהי של ישראל שאינו משתנה אף בגלות, הסביר החבר את עבודת ה' המתאימה לעם כזה, וכעת הוא ממשיך להדגים את הייחודיות של עם ישראל בכל הזמנים. השגחת ה' על ישראל היא רציפה, מאבות האומה דרך השהייה הממושכת בגלות מצרים ועד היישוב הלאומי הראשון בארץ ישראל. בהשגחת ה' על העולם קיים דירוג, גם ביחס לאנושות שבראשה ניצב עם ישראל לדורותיו, וגם ביחס לארצות שבראשן ניצבת ארץ ישראל וירושלים. נוכחות ה' ניכרת באופן גלוי דרך העם הנבחר והארץ הנבחרת, והיא מבטאת את המשמעות של אהבת ה' אותנו. האהבה איננה מופשטת, אלא מוחשית ומעשית, בדרך שבה ה' מנחה את ההיסטוריה של עם ישראל ומאיר את דרכו לאורך הדורות. עם ישראל לא ניכס לעצמו את המעלות המיוחדות ביוזמה אישית שלו. לכן גם הטבע הלאומי והשליחות שלנו בעולם, לא תלויה בבחירתנו, אלא ברצון ה' בלבד. עם ישראל נוצר באופן על טבעי, וכך ה' חקק בו תכונות על טבעיות, עד כדי כך שהוא רואה בנו את הנציגים שלו בעולם, ומתפאר בנו.
הרחבות
1. עליונות הציווי על הספונטניות
כְּדֵי שֶׁנְּצַיֵּר בְּנַפְשֵׁנוּ שֶׁהַהַתְחָלָה מִמֶּנּוּ, לֹא מֵאִתָּנוּ. לפי דברי ריה"ל עלינו לצייר בנפשנו שהמעשים המקרבים אותנו אל ה' אין מקורם בהיקשנו השכליים כי אם בציוויו של ה'. שכל האדם הוא מוגבל, סופי, ואין לו שום יכולת לדעת מהו רצון ה' לולא ה' שמגלה לו מה רצונו.
החבר בעצמו, בהסבר חטא העגל, כותב בעניין זה: "וְחֶטְאָם הָיָה בַּעֲשִׂיַּת צוּרָה אֲשֶׁר נֶאֶסְרָה עֲלֵיהֶם, וְשֶׁיִּחֲסוּ עִנְיָן אֱלֹהִי לְדָבָר שֶׁעָשׂוּ בִּידֵיהֶם וּבִבְחִירָתָם מִבְּלִי צִוּוּי ה'... וְלֹא יִמָּצֵא גְּנַאי בַּצּוּרוֹת אֲשֶׁר צִוָּה הוּא בָּהֶן, כַּכְּרוּבִים" [ מאמר ראשון, צז ]. לפי דבריו, חטא העגל היה בעשיית פסל שלא על פי ציווי ה'. הרי גם לכרובים יש צורת פסל והם מקרבים לאלוה.
זוהי גם הסיבה שהמלך דחה את טענת הפילוסוף. המלך הבין שאת הדרך לעניין האלוהי מתווה ה' בעצמו: "כְּבָר חִזַּקְתָּ דַּעְתִּי בְּמַה שֶּׁהֶאֱמַנְתִּי בּוֹ וּבְמַה שֶּׁרָאִיתִי בַּחֲלוֹמִי, שֶׁלֹּא יַגִּיעַ הָאָדָם אֶל הָעִנְיָן הָאֱלֹהִי אֶלָּא בְּדָבָר אֱלֹהִי, רְצוֹנִי לוֹמַר, בְּמַעֲשִׂים שֶׁיְּצַוֶּה בָּהֶם אֱלֹהִים" [אות צח].
לפי דברים יסודיים אלו נוכל גם להבין את חטאם של נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה. כך מסביר זאת הרב קוק : "כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש, ושל כל חכמה והופעה שבעולם, בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות, ובמדידת המידות הטובות, המשוערות על פיה, הרי זה חטא נדב ואביהו" [אוה"ק ג', עמ' שס].
שאלות לדיון
האם משנה הדבר אם ה'אהבה' התחילה מה' אלינו או ממנו לה'?
לאור דברי ריה"ל, מה הפירוש 'אהבת עולם אהבתנו'?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
