ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש, כמובן, שיקולים אישיים רבים שתובעים אחידות. התלמוד מספר שירבעם בן נבט הרשע דחה את ההצעה של הקב"ה לחזור בתשובה מפני שאפילו אז הכבוד היה חשוב לו יותר והוא לא היה מוכן להתהלך בגן עדן כשדוד המלך מוביל. "מי ילך בראש?" היא סוגיה חזקה בכל ענייני בני האדם. לעתים קרובות זה מה שמניע אנשים לעזוב את מחנה האחדות ולהתעקש על אחידות. זה נכון במיוחד כאשר מדובר בעמדות של סמכות או של הנהגה פוליטית או דתית.
התלמוד מספר על אחד החכמים הגדולים של התקופה שכאשר הציעו לו משרת הנהגה הוא נרתע מאוד מלקבל אותה, אך לאחר שקיבל את התפקיד ואת המעמד, אי אפשר היה להזיז אותו ממנו בשום פנים ואופן. אין ספק שהכוח משחית, ושימוש בכוח בלתי מוגבל בכל משפחה, קהילה או אומה, מוביל בסופו של דבר לאחידות ונוקשות, שמטבעם הורסים את המשפחה, הקהילה או האומה.
כמעט מתבקש שלנוכח כל הבעיות וההתקפות שניחתות על החברה היהודית הדתית בישראל, תשרור מעט אחדות בין הפלגים השונים בתוך החברה הזאת. אך האמת המרה היא שכל אחת מהסיעות שמרכיבות את היהדות הדתית מעוניינת באחידות הרבה יותר מאשר באחדות. אני מאמין שזה נובע בעיקר מסיבות אישיות, שתמיד מוצגות כסיבות אידיאולוגיות או כהבדלים בניואנסים ובפרטים. יעד זה של האחדות לא הושג מעולם כאן, בישראל. לנוכח המחלוקות הפנימיות הקיימות במחנה הדתי על מנהיגות, כוח השפעה וקידום אישי, מתגמדים כל ההבדלים האידיאולוגיים שאולי קיימים באמת. והאינטרס האישי הזה מוביל לתביעות בלתי אפשריות לאחידות, למחיקת זהותה של קבוצה אחת לטובת האחרת, דרישה שמונעת כל אפשרות אמיתית להגיע לאחדות.
ברור שאחדות דורשת מאנשים גמישות, סובלנות ונכונות להניח בצד, למען טובת הכלל, שיקולים אישיים צרופים של כבוד וכיבודים. וזה, מסתבר, הרבה יתר קשה לאנשים שפילסו את דרכם לעמדות בכירות בארגון או במפלגה. השאלה "מי הולך בראש" היא מכשול גדול בפני האחדות.
יש פתגם מפורסם של פוליטיקאי אמריקני חשוב שאמר שכל פוליטיקה היא מקומית. במידה רבה, כל הפוליטיקה היא אישית. ההיסטוריה של החיים הפוליטיים בישראל היא פוליטיקה של סכסוכים אישיים מרים. ואלה תמיד היו מכשול בפני תחושת האחדות בארץ הזאת. אני בהחלט מסכים שזה לא פשוט להתגבר על טבע האדם והנטייה להפוך חילוקי דעות טקטיים או הבדלים אידיאולוגיים לסכסוכים אישיים, ובכל זאת, עלינו לצפות ואף לדרוש מהמנהיגים הפוליטיים והדתיים שלנו קצת גדלות נפש שתאזן את החולשה האנושית כל כך הזאת.
בתולדות העם היהודי אנחנו מוצאים את הדוגמה של בני בתירה שויתרו על ההנהגה לטובת הלל כדי לקדם את האחדות בעם. בזכות הדוגמה שלהם, אנחנו מוצאים שחילוקי הדעות שבאו אחר-כך בין בית הלל לבית שמאי מעולם לא הפכו למחלוקת אישית. האנשים הדגולים האלה השיגו מידה של אחדות בעם ישראל בכך שעמדו בפיתוי ולא ניסו לכפות אחידות. וכאשר מתעלמים מן ההבדלים באישיות או ממתנים אותם, מתקשה האחידות למצוא לה קרקע פורייה לשגשג בה.
הבסיס של תנועת המוסר בליטא של המאה ה-19 היה השאיפה לצמצום האגו והמחלוקות האישיות, שזה הבסיס להשגת אחדות, ולא אחידות, בעולם היהודי. מצד שני, כפי שהדגימו כל הרודנים, קל יותר לכפות אחידות מלהשיג אחדות. אך, למרות זאת, עלינו להמשיך ולשאוף לאחדות בכל פן של חיינו האישיים, משפחתיים, הקהילתיים והלאומיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
