ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
אסתר, המתגוררת בטבריה, ישבה בביתה עם בעלה ישראל ועם בני משפחה נוספים, כשהיא דואגת ומצפה לשמוע סימני חיים מבנה יחידה. בעיר הייתה אווירה של בלבול, פחד וחוסר אונים, כל התחושות שמלחמה מביאה עמה, ובפרט שהחזית כה קרובה והדיה נשמעים היטב. זו לא הייתה המלחמה הראשונה שאסתר חוותה בארץ ישראל. היא כבר הייתה מורגלת בכך, אלא שהפעם נוספה על חששותיה הדאגה לשלומו של בנה שנמצא בחזית. בכל הזדמנות שמאיר היה יכול הוא יצר קשר עם משפחתו ונתן סימן חיים שהרגיע את הוריו.
אך במשך כחודש ימים מאיר לא יצר קשר, ואסתר החלה לדאוג פן אירע לו משהו. היא ידעה היטב שלוחמים רבים לא חזרו חיים מהקרבות הקשים, וכי בעת מלחמה כה ארוכה עלולות להגיע בשורות רעות גם לאחר זמן ממושך. בעלה של אסתר, ישראל, יצא לכיוון החזית, לבסיס שבו החיילים מתרכזים, בניסיון לברר אם אירע משהו לבנם, אך חזר בלי כל ידיעה. אסתר יצאה מדעתה מרוב דאגה וחוסר אונים והחליטה להשליך את יהבה על תפילותיו של דוד המלך. זה היה יום שלישי בשבוע, בצהרי היום.
היא לקחה ספר תהילים ופתחה אותו באקראי בפרק צ"א, הפרק הפותח במילים "יושב בסתר עליון בצל ש-די יתלונן". באורח פלא חשה שכל מילה ומילה בפרק משקפת בדיוק את מצבה. היא הרגישה דרך מילות הפסוקים שרמזים נשלחים אליה מבנה, ובמיוחד בפסוק "לא תאונה אליך רעה ונגע לא יקרב באוהלך כי מלאכיו יצווה לך לשמרך בכל דרכיך, על כפיים ישאונך פן תיגוף באבן רגלך". היא הרגישה שנאמר לה מלמעלה שמלאכים משגיחים כעת על בנה שלא יאונה לו כל רע. היא המשיכה לקרוא עוד ועוד פרקי תהילים עד שמצאה מרגוע לנפשה.
בתום המלחמה חזר מאיר בשלום לביתו לאושרם של הוריו ויתר בני משפחתו. לאחר שנרגע והתאושש, הסביר לבני המשפחה הנרגשים שלא הייתה לו שום אפשרות ליצור עמם קשר כשהיה בעומק השטח. הוא התיישב בסלון והחל לספר את קורותיו:
"יום שלישי אחד היינו בעיצומם של הקרבות. באותו יום הייתה לחימה בלתי פוסקת החל מהבוקר, ובצהריים הייתה הפוגה מעטה. כל אחד מהחיילים תפס לו פינה שקטה עם עצמו כדי לנוח בה מעט. מצאתי פינה מוצלת בין כמה סלעים קטנים, הנחתי את ראשי על אבן שטוחה וניסיתי לנמנם קצת כדי לצבור כוחות להמשך הקרבות. כמה זבובים טורדניים הפריעו את מנוחתי ולא הצלחתי להירדם. ניסיתי לגרשם כמה פעמים, אך ללא הצלחה. ואז קמתי והתרחקתי מהמקום בניסיון למצוא פינה נוחה יותר, עד שהגעתי למקום מוצל מתחת לעץ גדול במרחק כמה עשרות מטרים ממקומי הקודם. השתרעתי על הארץ והנחתי את ראשי על פיסת דשא. פתאום, לפני שהספקתי לעצום עין, שמעתי שריקה חזקה ולאחריה פיצוץ עז. ענן אבק גדול הופיע בדיוק במקום שבו ישבתי כמה דקות קודם לכן! נפל שם טיל. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם הייתי נשאר שם... זה היה ממש נס גלוי". הוא סיים את סיפורו והוסיף: "אמא ואבא, קיבלתי את החיים במתנה. אני לא יודע למה".
האם התרגשה מאוד לשמע דבריו, ניגשה לספרייה הקטנה, הוציאה ספר תהילים, פתחה אותו באמצעו ואמרה: "כעת אני אספר לך מה קרה לי באותו יום שלישי, בדיוק באותו זמן. אבא חזר הביתה אחרי שניסה לברר בכל דרך אפשרית מה קורה איתך ולא הצליח. הרגשתי שאני יוצאת מדעתי מרוב דאגה וניגשתי לקרוא תהילים. פתחתי כאן, בפרק צ"א", החוותה באצבעה על הפסוקים, "והרגשתי שכל מילה נשלחת לי משמיים. הרגשתי שמלאכים שומרים עליך כעת, וכעת אני שומעת מפיך איך הזבובים נשלחו להצילך ממוות בטוח..."
מאז אסתר קוראת מדי יום את פרק צ"א כתודה על הנס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
