ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
בסיסו של הסיפור שלנו הוא הדמיון הקיים בין מלכותא דארעא למלכותא דרקיעא, כלומר בין מלכות העולם הזה לבין מלכות שמים. רבי משה מקוברין מרבה לספר את הסיפור על המענה שהשיב גובין לניקולאי, משום שהוא רוצה לקחת את הדיאלוג המתקיים בין השניים ולהפוך אותו לאבן יסוד ולנקודת לימוד לעבודה שצריך האדם לעבוד את אלוקיו.
גישה זו מאפיינת בצורה חזקה ביותר את התפיסה החסידית, המבוססת על הכלל הידוע שאין מקום פנוי ממנו יתברך; המציאות כולה הינה גילוי של ההנהגה האלוקית עלי אדמות. מלכות הארץ אינה אלא גילוי של המלכות העליונה, ומתוך העיסוק והלמידה של דרכי ההנהגה הארצית ניתן יהיה ללמוד משהו גם על דרכי ההנהגה העליונה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
6 - ענווה של פגישה
7 - עבודת ה' בלהט
8 - לקראת ההארה הפנימית
טען עוד
הנושא שבו עוסקת שיחתם הוא הזקנה, או לחילופין ההזדקנות בעבודת הצבא. בהקשר הרוחני שלשמו סיפר ר' משה מקוברין את הסיפור, השיחה נסבה על ההזדקנות בעבודת ה', על הרפיון הרוחני הבא בעקבות אריכות העבודה והתמשכותה. הזקנה איננה רק פונקציה של אורך השנים, אלא גם של השחיקה הבאה מן השגרה, העייפות והעצלות הטבעית. הבעש"ט היה נוהג לומר שזוהי הכוונה בתפילה "אל תשליכנו לעת זקנה", כלומר אל תשליכנו אל זרועות הזקנה, אל זרועות ההתיישנות בעבודת ה', אל זרועות השגרה והשחיקה.
גם המספר חמישים הנזכר בקשר לעבודת הצבא של גובין הינו בעל משמעות בהקשר הרוחני. בקשר לעבודת הלויים כתבה התורה: "זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד. ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד. ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם".
התורה מכנה את עבודת הלויים עבודת צבא. לעבודת הצבא נדרשים אנשים בני עשרים וחמש עד חמישים. החל מגיל חמישים נחה רתיחת הדם של איש הצבא, והוא שב מצבא העבודה ולא ימצא עוד את מקומו בין עובדי העבודה. גדולתו של גובין היא שהוא משרת כבר חמישים שנה את מלכו, ועדיין במותניו הלהט המאפיין את הנעורים הנכונים אלי קרב. על כך שואל אותו ניקולאי: "העוד דמך לוהט?" תשובתו של גובין היא מאלפת: "לא הדם לוהט, העבודה לוהטת". אנשים נוטים לחשוב כי אדם בעל מזג חם מביא עמו את החמימות האישית שלו לתוך עבודת ה' שלו. לקח גדול לימדנו גובין, שאת החמימות בעבודת ה' אנו קרואים לשאוב מתוך העבודה עצמה. להט העשייה, להט היצירה, להט ההתחדשות בעבודת ה' - הם המעניקים לאדם את מתנת הנעורים, את מתנת הלהט והבעירה הפנימית. את כוחות הנפש צריכים אנו לשאוב מתוך העבודה, והיא זו שצריכה לתת לנו את הכוח ואת היכולת להמשיך ולעבוד את מלכנו ביתר שאת וביתר עוז, גם בימים של התיישנות והזדקנות, גם בימים בהם השגרה עלולה לכרסם.
זאת ועוד, העבודה היא הלוהטת. העבודה שאליה מתייחס הגנרל גובין היא עבודת המלחמה. הכניסה לקשרי המלחמה, ההתמודדויות ואש הקרב, מקרינים חום עצום על האדם. אדם השרוי בהתמודדות מתמדת ואינו מניח לעצמו ליפול, חש את להט הקרב ויכול לשאוב מלהט זה חום והתלהבות גם לעצמו. האדם הנכנס לעבודת ה' מתוך התמודדות הנעוצה בקשיים הבאים לאדם בעבודת ה', עתיד למצוא את עצמו שואב כוחות מתוך להט הקרב, כוחות שיקרינו עליו חמימות בעבודת ה' גם בימים שמחלת הזקנה והשחיקה יגיעו.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
