ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עם ישראל
אנשי העיר תמהו מאוד על כך, בהכירם את הכבוד הגדול שרבי חיים רגיל להעניק לתלמידי חכמים. כאשר הוזמן הדרשן לשאת את דבריו בבית הכנסת הגדול פנו ראשי הקהל לרבי חיים, וביקשו ממנו לשבת עם כולם ולהקשיב לדרשתו. כאשר הרב סירב לכך בתוקף, מחו בפניו: "מדוע כבוד הרב מסרב להגיע לדרשת המגיד שטרח ובא לעירנו ממרחקים, הרי הוא תלמיד חכם שנואם בחסד?!"
"דעו לכם", אמר רבי חיים, "שאתם עתידים להתחרט על כך שאתם הולכים להקשיב לדרשה", סתם ולא פירש.
ביום שבת עלה החכם האורח לתורה, נידב סכום נכבד עבור בית הכנסת וגם עלה לדרוש, ובשעת מנחה דרש שוב בפני הקהל הרב שהמשיך לרחוש לו כבוד.
לאחר הדרשה הלכו מתפללים רבים לעבר הנמל כדי ללוות את החכם שעמד להפליג מהעיר מיד בצאת השבת.
רבי חיים הבחין בתהלוכה הגדולה שליוותה את הדרשן לספינה, פנה למלווים ואמר: "אתם עוד תחזרו מאוכזבים ממנו".
השומעים לא הבינו כלל מדוע הרב ממשיך לקטרג על הדרשן והמשיכו ללוותו אל הספינה. כאשר האורח עלה לספינה, עדיין בתוך השבת, הוציא לפתע מכיסו סיגריה, הדליקה והחל לעשן לעיני האנשים הנדהמים.
הוא לא הסתפק בכך וגילה להם כי הוא ערל. הוא סיפר כי פעם עבד במשך מספר שנים בביתו של רב יהודי חשוב באירופה, וממנו השכיל ללמוד אורחות חיים והליכות, אוזנו התרגלה לשמוע את חוכמת התורה ואף את אומנות הדיבור, וממנו למד את התבוננותו המעמיקה. עוד סיפר כי גייס את כישרון המשחק שבו ניחן עד שהצליח להתחזות לדרשן יהודי בחסד שרבים נוהרים לדרשותיו.
המלווים חזרו מהנמל כשהם מאוכזבים ומבוישים, ומיד שמו פעמיהם לרבי חיים כדי לספר לו מה אירע זה עתה.
"וכי לא אמרתי לכם שאתם עתידים להתאכזב מהדרשן הזה?! מדוע לא הקשבתם לדבריי?" הוכיחם.
"אבל מנין ידע רבנו שהדרשן המופלא הזה הוא בעצם גוי? אין זאת אלא שרוח הקודש נצנצה בו!"
"לא רוח יש כאן ולא קודש, ולא נביא אני ולא בן נביא", החל רבי חיים להסביר, "אלא יש כאן מקרא מפורש: 'כי נר מצווה ותורה אור', ואמרו בזוהר הקדוש: 'למה אין בני אומות העולם מתנועעים בשעת הלימוד והתפילה, אלא בני ישראל בלבד? לפי שנשמות ישראל הן חלק מהקדוש ברוך הוא הדומה לנר, שנאמר 'נר ה' נשמת אדם', ונשמה זו הדומה לנר אין אורה נכבה אפילו לרגע משעה שפרשה מן הקדוש ברוך הוא. לפיכך, בשעה שאדם מישראל יושב ועוסק בתורה או מתפלל, כל גופו מתנועע בדיוק כמו הנר שמתנועע לכאן ולכאן".
הרב הגביה את קולו: "אבל בני אומות העולם, לפי שאין בהם נשמה עליונה אינם מתנועעים לכאן ולכאן, אלא יושבים ודוממים".
הרב הביט ממושכות בקהל וסיים את הסברו: "תלמידיי ואהוביי, ראיתי כבר מהיום הראשון כי הדרשן הזה עוסק בתורה ומתפלל מבלי לנוע ממקומו, ומיד ידעתי כי רגליו לא עמדו למרגלות הר סיני ואין בו נשמה מן העליונים, ואין הוא מזרע ישראל כלל".
"אם כן", העז אחד מבני העיר לשאול, "אם ידעת שהדרשן אינו מזרע ישראל, מדוע לא גילית לנו קודם לכן?!"
"בניי", השיב רבי חיים פינטו בנועם, "רציתי לשנות לכם פרק בדרך ארץ. אם בא אדם למקומכם ואין אתם מכירים אותו וברצונו ללמד אתכם, אל תיחפזו לשמוע תורה מפיו, אלא בדקו אחריו יפה יפה שמא יש בו דופי. לפי שאסור לאדם לשמוע דברי תורה אלא ממי שידוע היטב כי הוא ירא שמיים".
על פי הספר 'שבח חיים' על חיי רבי חיים פינטו זצ"ל
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
