ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
איטה בת חנה ארנרייך אליהו בן שרה זלדה כרמל רחלי בת רוזי בוסקילה
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ: ... וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מ"ח טז, כ).
ננסה להסביר בדברינו השבוע מה פשר דחייתו החלקית של מנשה שבאה לידי ביטוי בפסוק:
"וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר"? (שם, שם יד)
ואיך מתקשרת לעניין זה הכרזתו של יעקב "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי"? (שם, שם ה).
נשתדל לצעוד בעקבותיו של הרב מרדכי ברויאר, שסלל עבור דורנו והדורות הבאים דרך חדשה- ישנה בלימוד התנ"ך.
רצף הבכורות הנדחים בספר בראשית נקטע, כאשר מתברר כי ראובן, למרות איבוד בכורתו, איננו נדחה מן המשפחה ויוסף, למרות היותו בכור, זוכה להיות "נְזִיר אֶחָיו" (שם, מ"ט כו). מנשה מצטרף אל רשימת הבכורות הנדחים אבל הוא כאמור, נשאר בתוך המשפחה כראובן דודו. ראובן שנדחה מבכורתו, יקבל נחלה ממזרח לירדן בחלק הפחות מובחר של ארץ ישראל. הוא יגרור עמו לשם את גד בכור בניה של זלפה, שפחת לאה אמו. מנשה מאבד את הזכות להיות תחת ידו הימנית של יעקב, שהרי יעקב שכל את ידיו. מאידך גיסא, מנשה לא איבד את הזכות לעמוד ליד רגלו הימנית של סבו. אם כך הוא נדחה וגם לא נדחה. הא כיצד ? ומדוע?
הסיבה לכך היא שלמנשה שתי נשים: אחת ישראלית והשניה ארמית, כמבואר בדברי הימים:
"בְּנֵי מְנַשֶּׁה אַשְׂרִיאֵל אֲשֶׁר יָלָדָה [אשתו הישראלית] פִּילַגְשׁוֹ הָאֲרַמִּיָּה יָלְדָה אֶת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד" (א' ז' יד).
החתונה עם הנסיכה הארמית באה לחזק את מעמדו בבחינת "כדי להתעטר בה" (עיינו ירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ג). מעשה מסוג זה גורר עונש של מידה כנגד מידה - של פגיעה במעמדו. צאצאיו של מנשה מאשתו הישראלית, יקבלו נחלה בארץ ישראל המערבית כיאה וכראוי. צאצאיו מן הפילגש-הנסיכה הארמית, ידחו לעבר הירדן המזרחי ויצטרפו אל ראובן וגד. הדרך למנוע את דחייתו של כל השבט היא באמצעות ההכרזה "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" אם אפרים ומנשה הם בניו של יעקב, מנשה איננו בכור וממילא איננו נדחה.
לכן, יוסף - הבכור שלא נדחה, מקבל נחלה כפולה. אפרים - שאיננו בכור, מקבל נחלה (גדולה מאוד) בעבר הירדן המערבי. מנשה מצד זה שהוא בכור, מקבל נחלה כפולה, עם זאת בכורתו נדחית. ומי שידחו הם בניו מאשתו הלא ישראלית, בניו מאשתו הישראלית יקבלו נחלה מצפון לבני דודיהם, בני אפרים.
על פי הסבר זה, הרווחנו גם תשובה לשאלות מדוע פוצלה נחלת מנשה לשני חלקים? ומדוע חלק מצאצאיו קיבלו נחלה בעבר הירדן מזרחה למרות שלא היו שותפים לבקשה של בני גד ובני ראובן?
המאבק בנישואי התערובת חייב גם בימינו אלה, לתפוס מקום חשוב בסדר היום של עם ישראל גם בארצו וגם בתפוצות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
