ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
ביום הפטירה התקשר ניר לרבו, הרב יצחק גינזבורג, כדי לשאול את חתנו פוסק ההלכה לגבי ענייני אנינות בגלל דחיית הלוויה. ניר חשב שהרב שמע כבר על פטירת אביו, אבל כאשר ענה לו הרב הבין שהוא לא יודע עדיין. הוא סיפר על מותו הפתאומי של אביו, והרב אמר לו שבנוגע להלכות אנינות עליו לשאול פוסק, אבל בשבת עליו בעיקר להתפלל שתהיה לאביו נחת רוח, ושנזכה לראות ביום שבו החלומות שלו ושל בני דורו מתגשמים.
במוצאי שבת התיישב ניר לכתוב את ההספד לאביו, והתלבט מה לומר בו. כאשר מתרחש משהו חשוב, יש עת רצון שבה האדם מקבל כוחות מלמעלה, חלון הזדמנויות שמימי. ניר חש כי נוצרה עת רצון כזאת.
היו לו דברי הודיה אישיים, אך הוא חש שעליו לנצל את השעה המיוחדת, בה בוודאי יהיו כתבים ומצלמות טלוויזיה, לומר דבר משמעותי יותר, להעביר מסר חיובי כלשהו לעם ישראל.
לפתע נזכר בדברים שאמר לו הרב גינזבורג ביום שישי, והבין שהרב בעצם העניק לו את המסר שהיה זקוק לו: להזכיר שחלומות הימין והשמאל, הקודש והחול, אינם באמת סותרים, ושעלינו לשאוף ליצור מרחב שבו כולם מתחברים ומתגשמים.
עוד נזכר כי מעט לפני צאת השבת אחותו הזכירה לו אירוע שפרח מזיכרונו. לפני כשנה, כך סיפרה, אביהם התעורר משנת הצהריים שלו וסיפר שבמשך שעה ארוכה הוא דיבר עם אלוקים. האירוע היה זכור לניר במעומעם והוא הצטער שאינו זוכרו לפרטיו.
כאשר ישב מול מחשבו לכתוב את ההספד, עלה בדעתו שאולי כתב אז את פרטי האירוע. חיפוש מהיר במחשב העלה מחשכת הדיסק הקשיח קובץ בשם "חלום אבא", שניר בעצמו כתב אז. בקובץ היה כתוב באופן מפורט כיצד ניר בא לבקר את אביו, לאחר שאמו סיפרה שאביו התעורר מבולבל ואמר לה שהוא דיבר בחלום עם אלוקים.
ניר התיישב עם אביו, ולאחר שווידא שאכן חלם זאת, בחן אותו ושאל אם ראה את אלוקים או רק שמע אותו.
דידי עבר את המבחן בהצלחה: הוא רק שמע את אלוקים. עוד סיפר כי הם ניהלו שיחה ארוכה על טיבה של הבריאה. כעת האזין ניר בדריכות יתר ושאל מה למד אביו מהשיחה. דידי סיפר שהוא למד שני דברים עיקריים: האחד, שכל הפרטים השונים בבריאה, כל שערה בזקן וכן הלאה, קשורים זה בזה בסדר מופתי. והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע. יתרה מכך, הוא הבין מהחלום שרוב מה שכינה טוב בחייו הוא למעשה הפך הטוב.
החלום ותוכנו היוו בשעתם אירוע מופלא עבור ניר. אביו, בן הקיבוץ ואיש העיתונות והפוליטיקה, מעולם לא האמין באלוקים או דיבר על נושאים כה נעלים ונשגבים, ואפילו לא קרוב לכך.
ניר בדק את התאריך המצוין בקובץ ועיניו נפערו לרווחה: החלום אירע בי"ט בטבת בשנה שעברה בשעות הצהריים, בדיוק שנה בלוח העברי לפני הקבורה שאמורה להתקיים למחרת!
בהספד דיבר ניר על השינוי הגדול שהתחולל באביו בשנים האחרונות לחייו. דווקא המחלה שהחלישה את גופו אפשרה לצדדים סמויים בנשמתו להתגלות. מתחת לחזות הפלמ"חניקית הקשוחה התגלו קווים של עדינות והקשבה שלא ניכרו קודם לכן.
כך למשל, בתחילת חזרתו בתשובה אמר ניר לאביו שכל מה שעשה עם יתר אנשי דור הפלמ"ח היה מרשים וראוי להערצה, אבל כעת הוא חש שהייתה להם חשיבה חד דורית. "לא שאלתם את עצמכם מה יקרה במדינה אחרי שהמלחמות ייגמרו, מה יהיה מבחינה ערכית, מוסרית ואפילו תרבותית".
אביו שתק ולאחר כמה ימים ענה לו: "אני לא מפסיק לחשוב על דבריך. אתה ממש צודק. באמת חשבנו רק על ההווה ולא על המחר".
"נו טוב, אפשר להבין זאת", לימד הבן זכות, "הייתם עסוקים במלחמות וביתר ההתמודדויות".
"נכון", ענה האב, "אבל היו לי את הכישורים האינטלקטואליים לחשוב על כך, ואני מצר שלא עשיתי זאת". ניר חש שזה היה ממש חשבון נפש יהודי של אביו.
ההספד נגע בלבם של רבים, דתיים ושאינם דתיים, והופץ באמצעי התקשורת השונים. לאחר מכן בשעות הצהריים, כאשר רגבי ארץ ישראל היפה הונחו על דידי מנוסי ז"ל, הושר בבית העלמין בקיבוץ גבע שירו המפורסם ביותר 'מי שחלם', שמסתיים במילים: "וההרים עוד יבערו באש זריחות/ ובין ערביים תנשב עוד רוח ים/ אלף פרחים עוד יפרחו בין ובתוך שוחות/ הם שיעידו כי זכרנו את כולם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
