ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה' ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו ע"י כל הנביאים אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל [באחרונה] ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'" (פרק יא הלכה א).
אם כך פרשתנו לפי הרמב"ם היא זו המתארת את ימות המשיח שיהיו בבואה והעתק של תקופת דוד המלך, שגם בו פרשתנו עוסקת. הדגשה זו של הרמב"ם כי תאור ימות המשיח מופיעה בפרשתנו באה להדגיש שני עקרונות חשובים ביותר במשנתו של הרמב"ם.
1. לכל דבר חייב להיות מקור בתורה וגם הנביאים לא יכולים לחדש דבר לדורות אם אין לו מקור בתורה.
2. הרמב"ם פוסק כשמואל כי –
"ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".
לכן אי אפשר לשיטת הרמב"ם לקבל את הנבואות המופיעות בספרי הנבואה כגון חזון אחרית הימים של ישעיה "וגר זאב עם כבש…." (י"א ו) כפשוטן, אלא חייבים להסביר כי כל נבואות הללו המתארות עולם בו חוקי הטבע השתנו הן בבחינת משל בלבד "ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן" (שם פרק יב הלכה א). הראב"ד חולק על הרמב"ם וטוען כי הטבעיים עתידים להשתנות בימות המשיח וצריך לקבל את נבואת ישעיה כפשוטה. לכן אם ישעיה מנבא על המשיח "והריחו ביראת ידוד ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" (שם, שם ג) הדברים מתפרשים כפשוטם והראב"ד מביא "א"א לא בן כוזיבא (בר כוכבא) היה אומר אנא הוא מלכא משיחא ושלחו חכמים לבדקו אי מורח ודאין או לא (כלומר האם הוא מסוגל לדון על פי חוש הריח כפשט הדברים בנבואת ישעיה) וכיון דלא עביד הכי (שלא עמד במבחן, הוא הוגדר כמשיח שקר) קטלוהו (הרגו אותו)" (שם, פרק יא ה"ג). כנגד טענתו של הרמב"ם כי לא יתכן שנביא יחדש דבר, טוען הראב"ד כי גם נבואת ישעיה כפשוטה נאמרה בתורה "א"א והלא בתורה (כבר נאמר) "והשבתי חיה רעה מן הארץ (ויקרא כ"ו ו)" (הלכות מלכים פרק יב ה"א). הרמב"ם יסביר את דברי התורה כפשוטם, ההתפתחות הציויליזציה היא שתגרום באופן טבעי להיעלמותם של החיות הרעות. (נעיר במאמר מוסגר כי הפרשנות לפסוק זה שנויה במחלוקת תנאים כשהרמב"ם פוסק כרבי יהודה והראב"ד כרבי שמעון). גישה שלישית שונה לחלוטין משתי הגישות הללו אנו מוצאים בדברי הרמב"ן בפירושו לתורה. וז"ל : "כי תהיה ארץ ישראל בעת קיום המצוות כאשר היה העולם מתחלתו קודם חטאו של אדם אין חיה ורמש ממית האדם…כי לא היה הטרף בחיות הרעות רק מפני חטאו של אדם… ובהיות ארץ ישראל על השלמות תשבות רעת מנהגם" (ויקרא שם). אם כך אומנם הרמב"ן מסביר כך את שיטת רבי שמעון, אבל יתכן וגם הרמב"ם יסכים שהתעלות האדם שהיא ודאי תתכן לשיטתו, תגרום להתקיימות נבואות ישעיה ודברי התורה כפשוטם.
הבה נתפלל כי בקרוב תתברר למעשה הדעה הצודקת במחלוקת זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
