ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
הנגר הזה, מתחילה לא נעם לו כל העסק הזה, ולא הרהיב עוז בנפשו לסרב לפקודת ר' יוסילי. הוא עשה את המטה בשפלות ובהכנעה ובשברון לב גדול, ביידעו מיהו הקדוש שישכב עליה. לאחר ימים בא החוזה מלובלין, ור' יוסילי יצא לקראתו ובקשו שיתאכסן אצלו. החוזה נענה, ור' יוסילי הוביל אותו לחדר שבו הוצבה המיטה שהוכנה במיוחד עבורו.
ברגע ששכב החוזה על המיטה החל לצעוק: "אוי דקירות, אוי דקירות". רצה ר' יוסילי להציע לחוזה שישן על מיטתו שלו, אבל ירא לעשות כך, שמא גם שם יחוש החוזה בדקירות. לבסוף הציע לו לעבור לישון במיטתו שלו. החוזה נענה ושם נרדם מיד. כשקם מן השינה אמר החוזה: החייתני בכל האיברים שלי. תמה ר' יוסילי ושאל את החוזה: "חידוש לי על רבנו, שאמר על המיטה החדשה שדוקרת לו; הלא איש ירא שמים עשאה לכתחילה בשביל רבנו?"
השיב לו הרבי: "חס וחלילה! המיטה כשרה היא, אלא שנודף ממנה ריח של מרה שחורה, מחמת שנעשתה בין המצרים, בתשעת הימים, והנגר היה ירא שמים והיה מתעצב על חורבן בית המקדש בשעת עשייתה".
בהשקפה ראשונה נראה כי מטרתו של הסיפור היא להציג בפנינו את גדולתו של החוזה מלובלין, שהיה יכול לחוש בשוכבו על מיטה מיהו הנגר ומה היו כוונותיו בשעת עשייתה. אנו ניקח את הדברים לכיוון נוסף.
הנגר לא שש אל המלאכה הזו מלכתחילה. הוא מרגיש מאוים, כאילו מחשבותיו עלולות להיחשף אם יישן החוזה על המיטה. בלית ברירה איננו מסרב לבקשתו של ר' יוסילי וניגש למלאכה. הוא עושה את המטה בהכנעה, בשפלות ובשברון לב.
לכאורה, לפנינו כוונות גדולות ועצומות של יהודי ירא שמים. אולם נראה כי לא אלו הכוונות הנצרכות בשעת בנייה ויצירה של דבר חדש. האומן צריך להיות מלא בחדוות יצירה ובתחושת התחדשות. אומן הניגש למלאכתו מתוך שברון לב לא יעשה את מלאכתו בלב שלם. היצירה והבניין דורשים לב שמח, והנגר איננו שמח בעשייתו.
הרבי חש בדבר. השינה נועדה לתת לאדם מעט שלוות נפש, התרגעות והתכוננות לעשייה מחודשת. החוזה חש כי המשכב שהכין עבורו הנגר אינו מיטה של חיות אלא מיטה של עצבות, חששות, שברון לב. ממיטה כזו אי אפשר לקום רעננים לעבודת יצירה מתחדשת.
כאן קושר החוזה את רגשותיו של הנגר בשעה שהכין את המיטה לימי בין המצרים. הנגר הוא אמנם ירא שמים, אלא שהמיטה הוכנה בימי בין המצרים ומשום כך ריח של מרה שחורה נודף ממנה. טיב רגשותיו של הנגר בשעת עשיית המיטה ידועים לנו: הוא חשש מפני דעתו של החוזה ומשום כך בנה אותה בלב נשבר. אבל החוזה קושר את הרגשות האלו ברגשות העצבות של ימי בין המצרים.
דרכם של בני אדם שהם מתייחסים אל ימי בין המצרים כימים של עצבות, ימים שבהם אין המזל משחק לישראל. אמת נכון הדבר כי מצווים אנו להתאבל, אבל יש צורך לדאוג לכך שהעצבות והאבל לא יביאו לידי דיכוי כוחות היצירה שלנו. בעיצומם של ימי בין המצרים עלינו לחשוב על כך שימים של בניין ותיקון עומדים לפתחנו. הנגר יבוא בפטישו, והנפח בקורנסו, והסייד במברשתו, וכולם יתכוונו לעולם של בניין ושל יצירה מתחדשת.
כאן מתבררת נקודת הביקורת של החוזה כלפי מי שעשה את המיטה: שברון הלב מידה טובה הוא, אולם אל לו לדכא את כוח היצירה שבאדם. את כוחותיו הרעננים ישאב האדם מתוך אמונה אמיתית באפשרות לתקן, לבנות וליצור.
זאת ועוד, פעמים רבות בדברי חז"ל נמשלת הגלות לשינה. הסמיכו חכמים את הדברים לפסוק בשיר השירים: "אני ישנה ולבי ער". החוזה הולך לישון. הנגר מציע לו ערש של מרה שחורה ושברון לב. הגלות יכולה להוביל את האדם לידי עצבות שיש עמה יאוש, אבדן אמונה בסיכוי לתיקון מחודש. החוזה איננו מוכן לישון על מיטה שכזו.
יש להתמרד כנגד הממד המייאש של הגלות. גם אם גזירה של שינה וגלות נגזרה על האדם, יש לעבור אותה מתוך אמונה בסיכוי לתקן ובסיכוי לצאת מן הגלות.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
