ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הגמרא ביבמות (מ''ו ע''ב) מלמדת אותנו שכדי לגייר צריך בית דין:
"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן גר צריך שלושה - משפט כתיב ביה".
והקשה מו"ר הרב שאול ישראלי זצ''ל (חוות בנימין סימן ס''ז) מספר שאלות שמתוכם נעמוד על מהותו הייחודית של בית הדין לגיור:
א. מדוע בכלל צריך שלושה ולא מספיק שעדים יעידו שהגר מל, טבל וקיבל על עצמו עול מצוות?
ב. לשון הגמרא (יבמות כ''ד ע''ב) הוא 'לא קיבלו גרים בימי דוד ושלמה'. וקשה: "אם הפירוש של 'בפני שלושה' היינו שצריכה הגירות נוכחות של שלושה, כי אז הלשון 'קבלה' אינו הולם, שאין זה תלוי בקבלתם, אלא במעשה הגירות שהאיש עושה בעצמו"?
ג. הגמרא בקידושין (ס''ג ע''ב) שדנה לגבי מקדש אישה לאחר שהוא יתגייר, אומרת שאין הדבר בידו כי 'מי יימר דמזדקקו לי הני תלתא'. וקשה: "מה תוכן 'ההזקקות', הרי יכול להצהיר בפני שלושה מישראל מבלי שיבקש את הסכמתם, או אפילו בפני שלושה דיינים מומחים שיושבים במושב ב''ד, שמקבל על עצמו כל תרי''ג המצוות ודקדוקיהם. וכן יכול הוא לקפוץ ולטבול בפני שלושה ויאמר שמגייר עצמו, ומי מעכב בידו"?
מתוך קושיות אלו, ורבות נוספות, יוצא הרב ישראלי לבאר ולברר את תפקידו הייחודי של בית הדין בתהליך הגיור:
"ברור אם כן, שיסוד עיקרי הגירות כתנאי ראשון, הוא שכלל ישראל מסכימים לקבל אותו לקהלם, וזה מתבטא בזה שבית הדין, שהוא בא כוחם של עם ישראל, מחליטים לקבלו , שמודיעים לו מקצת המצוות והוא מקבלם בפניהם. ועל כן, כל עוד לא נתקיים תנאי זה, אין בכל פעולות הגירות מצדו כל ממש".
לכן, אומר הרב ישראלי, עיקר מהותה של הגירות היא ההודעה של בית הדין, הנציג הנאמן של עם ישראל, שהעם היהודי מוכן לקבל את הגר לתוך שורותיו, לאחר הסכמת הגר.
משכך, מחדש הרב, כל שאר הפעולות של הגירות הם רק ביטוי של הסכמות של הגר להיות חלק מעם ישראל:
"ועל כן גם עיקר מה שצריך שיהא בפני ב''ד, הוא שקבלת המצוות מצדו שתיעשה בפני הב''ד הוא גילוי דעת שמסכימים לקבלו כגר. ואילו הפעולות מצדו שלאחר כך, המילה והטבילה, מספיק שיהיו בפני שני עדים, שמאשרים שהוא מצדו עשה את הנדרש לכניסתו לכלל ישראל. היסוד העיקרי המכריע בגירות הוא, אפוא, הכניסה לכלל ישראל. משום זה הוא שצריך שלושה שהם ב''ד שמקבלים אותו בהסכמתו. הפעולה מצדו אינה אלא תנאים הכרחיים לביטוי ההסכמה שמצדו".
על פי יסוד נפלא זה מנהיר לנו הרב ישראלי הלכה עמומה נוספת הקיימת בהלכות גירות. הגמרא אומרת (יבמות כ''ב כ''א) ש''גר שנתגייר כקטן שנולד דמי'', אך היא לא הביאה לכלל זה שום מקור. ועוד, אם נתבונן נראה שכלל זה מופיע רק בהקשר קורבה ולא בענייני ממונות, למשל. ולפי האמור לעיל הדברים מבוארים כמין חומר:
"בזה מושטת לנו בקנה התשובה למה שנתקשו האחרונים מהו המקור להלכה זו ושמפליא ביותר שחז''ל לא מצאו לנכון לציין זאת, כפי הנראה מרוב פשיטותו. דלפי האמור, הרי זה מפורש בדברי רות שאמרה 'עמך עמי', שתוכן הגירות הוא בעיקרו עזיבת העם שמנו בא וכניסתו לעם ישראל . ומכיוון שגירות פירושה כניסה לעמ''י, לא רק קבלת תורתו, הרי פשוט ומובן שבזה מתנתקים כל ההקשרים המשפחתיים שקשורים עם הזהות הלאומית הקודמת, שאם הגר הוא בן עם ישראל אינו יכול להיות בו בזמן גם שייך למשפחה שהיא חוליא אחת של העם ממנו בא. ממילא גם מובן שאין אומרים 'כקטן שנולד' לגבי נכסים וכיו''ב כי רק בנוגע להשתייכות הלאומית, שנובעת מקשרי המשפחה הוא שנאמר דבר זה אבל לא לשום עניין אחר זולתו".
סיכום
מבאר הרב ישראלי זצ''ל שמהותו של בית הדין לגיור הוא היותו נציג של עם ישראל, הנציג הממונה על דלת הכניסה לעם היהודי, ומחליט לקבל את אותו גר שמוכן לעזוב את הלאומיות הישנה שלו ולדבוק מכאן ואילך בלאומיות של עם ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









