ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לכן התורה כה מסתייגת ממעשים פרטיים בעת הלחימה, להוציא את המצבים בהם בא ציווי המתייחס לרכוש האויב, שזה עצמו מפקיע את העניין מיצריות פרטית.
כך אנו מכירים את עונשו הפומבי, המשפיל, של עכן, ששלח ידו בחרם וחילל את 'אירוע הפתיחה' של הורשת יושבי הארץ מפנינו ביריחו וכך בימי מרדכי ואסתר מציינת המגילה שבביזה לא שלחו את ידם".
הביזה והשלל תופסים מקום נרחב במלחמת מדין. הנקמה, הכפולה-שהיא-אחת, נקמת ה' ונקמת ישראל מאת מדין, התירה את לקיחת השלל. שלל זה הובא משדה הקרב והוצג לפני הכל: "וַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה...". שָלל זה גם הביא עמו שְלל הלכות בענייני הכשרת כלים, ואף הנביע מלבות הלוחמים הפרשת אחוזים למען הכלל.
אחד מענפי פרשת השלל ממלחמת מדין הוא נדיבות לבו של סגל הפיקוד הבכיר. מפקדים אלו שראו את ההשגחה האלוקית המיוחדת שליוותה אותם במהלך ימי הלחימה לא יכלו להשאר אדישים לכך. הם ידעו שאם "לא נפקד ממנו איש" במלחמה, אז גם אם איננו חייבים או מצוּוים - צדקה אנו מפרישים. הם מחליטים להקריב משללם אצעדות, צמידים, טבעות ועוד תכשיטים. והנה, לאחר תיאור מעשה נאצל זה נאמרת בתורה אמירה שנראית סתמית משהו: "אנשי הצבא בזזו איש לו".
מה פירוש בזזו איש לו? זה טוב, זה רע? מה רוצה התורה לומר? בפשטות, התורה מציינת את הפער בין הפיקוד הבכיר לחייל הפשוט, שרמתו המוסרית נמוכה כדרגתו, וכך אכן פירשו כמה מפרשים.
וכאן בא אחד מהמיוחדים שבגדולי החסידות ומפתיע אותנו בפירוש מחודש - ונועז ביותר. רבי שמחה בונם מפשיסחא זצוק"ל, אבי השושלות המפוארות של קוצק, גור, איז'ביצא-רדזין ועוד רבות, רואה בסמיכות של תרומת המפקדים לביזת החיילים אור מיוחד. לדידו, התורה מציינת בצל"ש מוסרי גם את החיילים הפשוטים. וכיצד, והרי הם בזזו לעצמם ולא תרמו כלום? אומר הרבי ר' בונם, שזה עצמו הוא סיפור שבחם. יש להתרגל לחשיבה הדקה והמעמיקה של בית פשיסחא כדי לעכל את הדברים. ר' בונם מסביר ('קול שמחה' על התורה) שכיון שהבכירים עשו מעשה שאינו חיוב אלא חסידות, הקשבה לקול הפנימי, אין בכך כמובן בכדי לחייב את החייל הפשוט, איש מאנשי הצבא. אז מה מיוחד בביזה הפרטית של החיילים? אומר ר' בונם, זה עצמו שהם לא עשו כמו אחרים!! זה שבחם, שהגם שמעשה הנדבה הוא הירואי, בייחוד שודאי נעשה בפומבי, הם לא ביקשו לחקות אותו. הם נותרו נאמנים לעצמם. הם יכלו אומנם לזכות בתהילת הנדבנים, אך הם ידעו שמחירו הרוחני של זיוף בעבודת ה' הוא רב - יותר מערך הנדבה החיצונית. לכן הם - בזזו איש לו. והתורה מספרת שבח זה בדיוק, שאם הקצינים חשו מחוייבות עצמית, החיילים לא מיהרו 'לקפוץ' במעלות הקדושה באופן שאינו תואם את עצמיותם "וזה שבח גדול ליודעי דעת, שלא היו רוצים לעשות מצוות אנשים מלומדה בלא טעם - אף שהענין בעצם טוב" כותב הרבי מפשיסחא.
כך מלמדנו הרבי שאין המעלות בעבודת ה' ניתנות להעתקה חיצונית התנהגותית על ידי כל הדרגות השונות בעם. במשקפים של מידת האמת, זו מעלה. ממילא, ודאי שאין מקום לתחושת עליונות של אלו על אלו. האדם ההולך בדרך המתאימה לעצמיותו הוא הנבחר, לא זה המחקה את מעלת חברו, הגם שהוא דומה לו בהתנהגותו. רק אם כן הקדים למדרגתו מאמץ של התעלות הוא משתייך פנימית לדרכו זו.
ומעניין, שבאמת נוקבת זו קדם לרבי מפשיסחא רבינו הגדול הגר"א, שבפירושו למשלי הסביר, שמי שהולך שלא ביושר שלו אלא מליז את דרכיו, אינו אלא בוזה ה', חלילה. (משלי י"ד)
בענין זה הוסיף והרחיב הרב קוק זצ"ל ואמר (אורות הקודש חלק ג'), שכל סיבוכיו של האדם עשויים לבוא עקב בקשת 'אני' שאינו שלי. עקב הזרמת 'חומרים זרים' למערכות הרוחניות שלנו, הן משתבשות ממש כשם שחומרים רעילים ישבשו את המערך החומרי של הגוף. הנאמנות לאמת הפנימית היא יסוד אושרו של האדם, ולימוד תורה מנביט מתוכנו את אמת החיים הייחודית שלנו - "וחיי עולם נטע בתוכנו".
ומסיים הרבי ר' בונים את פירושו, "וזהו מדת אמת, מדת יעקב, וזהו דרך התורה הקדושה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
