ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
ידועה השאלה שמעוררת ההלכה הקשורה לעשרת ימי תשובה. על פי ההלכה, גם אלו שלא מקפידים כל השנה על ההרחקה הרצויה מאכילת פת גויים - לפחות בעשרת ימי תשובה צריך שיקפידו. (שו"ע סימן תר"ג)
המחשבה הרציונאלית, ולעיתים זה אינו אלא מין יצר רע שלובש שכלתנות, מקשה קושיה כפולה, הלכתית וערכית: 'ממה נפשך'? אם זה מותר כל השנה, מדוע פתאום שבעשרת ימי תשובה ייאסר? ולהיפך: אם בעשרת ימי תשובה אסורה אכילת פת גויים, למה כל השנה לא החמירו על הבריות? והזכרנו גם יצר הרע, מפני שבתוך הקושיה ההלכתית מסתתרת ארשת כמו 'יותר מוסרית' משל השולחן ערוך, ערכית יותר לכאורה, אמינה יותר, שאולי מחביאה טינה פנימית הלוחשת שההלכה מלמדת אותנו 'לעבוד' על הקב"ה בעשרת ימי תשובה - ולמחרת יום הכיפורים, לאחר שזכינו במחילה בתור צדיקים גמורים נוכל לשוב למאפיות הגויים ולשבוע מפיתם לתיאבון - עד עשרת ימי תשובה של השנה הבאה...
אכן, קושיה כזו יכולה להבהב באדם גם לגבי מהלך החגים והשנה כולה, כמו גם לגבי היחס בין השבתות וימי החול: אם חפץ ה' בהתקדשות כה מסיבית כשל הימים הנוראים - מדוע זה אנו מרוחקים שנה שלמה מקדושה זו. או: אם אין ה' חפץ שנעשה מלאכה, שעל כן נתן לנו את השבת, מדוע ציוה 'ששת ימים תעבוד', ולהיפך, אם בשבת שבתון ממלאכה חפץ ה', מה טעם ניתנו על כל שבת ששה ימי מעשה - 'למה לא כל יום שבת'? כפי שאומר שיר הילדים הידוע.
אחידות או אחדות?
בשורש הקושיה כמו ניצבת תביעה לאחדות בין כל הזמנים. אלא שחשיבה זו מטשטשת בין מילים כמעט שוות - אחדות ואחידות. אחידות, כמו תלבושת אחידה השוה ומשוה קטון וגדול, גוזרת דין שווה לכל, משל היה כל היש ערימת אגוזים עגולים, שווים וחסרי ייחודיות. האחדות לעומתה מהווה שלם הנבנה מאיברים רבים ושונים, שיחדיו תואמים יהיו זה לזה על מנת לתפקד בהרמוניה - כל אחד כייחודו.
היהדות הינה אחדות גדולה בין שונויות רבות ומגוונות - אך ממש לא אחידוּת: יש כוהנים, לויים וישראלים. תורה, נביאים וכתובים. עולמות, ספירות ונשמות, וכהנה רבות - ויחדיו כל רובד יוצר שלם אחד, כשכל אחד מאלו נותן את התו שלו ביצירה האינסטרומנטאלית.
אכן, הערכים השונים אינם שכנים זה לזה במעגל, בגובה זהה, אלא הינם משתלשלים זה מזה, "כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁמֵר וּגְבהִים עֲלֵיהֶם" (קהלת ה') וכדברי מורינו הרמב"ם:
"לפי שאינן שוין במציאותן אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חברו, והוא מצוי מכוחו, זה למעלה מזה. והכול נמצאים מכוחו של הקב"ה וטובו וזהו שרמז שלמה בחכמתו "כי גבוה מעל גבוה שומר". (הלכות יסודי התורה פרק ב')
כך הוא הדבר גם בעושר מגוון הזמנים. מדרגות מדרגות להם, מחול דרך חול המועד עבור דרך שבת קודש ועד יום הכיפורים בו נכנס הכהן הגדול לקודש הקודשים - כולם משמשים זה לזה ובונים 'שיעור קומה' שלם, שבו ראש לשנה - בראש סולם החשיבות, שלד הקדושה במרכזו - מבוטא על ידי שבתות השנה, וחלקי חול המשולים לרגליים של אותו שיעור קומה, כי הם המפגישים את הדמות הכללית הזו עם הארציות הממשית.
והדבר כן נוהג גם בהיסטוריה כולה. זמנים בראשיתיים ממלאים תוכן של עיתים מרוחקים אלפי שנים, עתות של רגליים, תקופות של עקבי משיח.
וכמו שהראש אינו רב בכמותו אלא גדול באיכותו - כן גם הזמנים המקודשים מועטים בכמותם אך עשירים באיכותם, וכמו שהגוף מונהג על ידי הראש כן הקדושה הראשית מנחה את שארי הזמנים למדרגותיהם.
תפיסה אחדותית זו היא תפיסת עומק, לעומת תפיסת השטח של בעלי האחידות לכן, בראיית העומק, אין מצפים שהראש יתפוס את כל מלוא הקומה כיון שאיכותו מחפה על כמותו ועומק כאן לפנים מעומק.
מגמת הקודש לא באה על מנת לזלזל במרחבי החול. אדרבא, החול מיועד לשם החיים עצמם - חיים שיהיו מוקרנים ומוארים בקרני הקדושה שהאדם ניטען מהם בימים הקדושים. עולם החול המרובה בכמותו אינו הזניח, השפל, שאם כן לא היה הקב"ה מצווה מפורשות 'ששת ימים תעבוד' ולא היה דוד משבח את מי שאוכל מיגיע כפיו ב'אשריך וטוב לך'. אלא שאנו מתפללים במוצאי ימי הקדושה שיהיו הימים הבאים עלינו לטובה מוארים ומדובקים באוצרות הקודש שנחלנו בימי השביתה ממלאכה.
אז מדוע אם כן בלי פת גויים בעשי"ת?
ממילא ברורה יותר ההלכה האוסרת בזמנים המקודשים את שמקלים בו בימות החול, מפני שרגישות הראש גבוהה מחספוס הגוף, ועדינותו הנובעת מאיכותו תובעת את דרגתה.
לימים המקודשים יש 'סטנדארטים' גבוהים יותר, וזאת מפני שהקדושה באה אלינו מעולם גבוה, נשגב ומרומם, ועל מנת להכילה, להיטען בה ולהמשיכה אל מרחבי השנה יש להיערך לקליטה מלאה ככל שניתן, ועל פי התנאים המתחייבים מעדינות הנושא. ימי החול, שנועדו להגשמת משימות מגושמות יותר, הם לא תיפגע עדינותם מהנהגה פחות גבוהה. אמנם ודאי שמי שממשיך על עצמו קדושה של הימנעות מאכילת פת נוכרים גם בימי החולין מתעצמת בו נקודת היהדות שלו ביותר.
ועל יסוד הקדושה שבהתמעטות, קדושת יום הכיפורים הממעטת מן האדם את רבדיו החומריים, באה אחריה קדושת ההתפשטות, ימי השמחה של חג הסוכות, בהם אנו מתרחבים מרוב שמחה ו'עולים על גדותינו' אל מעבר הבית, למרחבים הפתוחים, אל מחוץ לקירות מְתַחמים, לסוכה שאינה אלא אויר מלא שמחה וקדושה עליונה - שממנה נמשוך חירות, התרחבות, שמחות וגיל למרחבי ימי החולין שלעינינו.
אם נשכיל לאגור את ערכי הימים המקודשים ולהמשיכם לתוך ימי החולין, נגיע בעזרת ה' לשנה הבאה עלינו לטובה שלמים יותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











