ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום הזכרון
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
להפתעתו, לחש לו בר שיחו – ב"ה, התחלת. כעת עליך להתחיל ולמלא את הבניין בתוכן. התחלת דרך נפלאה אך גם ארוכה ומורכבת. וכמובן יהיו גם קשיים והתמודדויות...
____________
הצלם הבזיק עוד תמונה אחרונה, והערב המרגש תם. החתן לחש לכלתו הטרייה – ב"ה זכינו להקים בית נאמן בישראל. התחתנו בגיל מבוגר יחסית, ושנינו עברנו מסע של שנים ארוכות לרגע הנכסף. והנה, ב"ה סיימנו. אנו מברכים על המוגמר.
אך אביו ששמע את הלחישה, לחש לעצמו בלב – בני היקר, התחלת! ב"ה זו זכות גדולה, התחלת את חיי הנישואין שלך, חיים נפלאים, שבצד הזכות הגדולה עליך לצלוח בהם גם התמודדויות ומורכבות...
______________
נשלמה מלאכת הקמת המשכן. גם שבעת ימי המילואים חלפו עברו. והנה הגיע היום השמיני, יום חנוכת המשכן. היום ישרה ה' את שכינתו במשכן, והאש תרד משמיים ותשרה תמיד בתוך בני ישראל.
לראשונה, נבנה כביכול לקב"ה מקום מקודש עלי אדמות. אהרון ובניו נכנסים לראשונה לעבוד את עבודת ה', ובסיימם את עבודת היום המיוחדת, יוצאים משה ואהרון מאוהל מועד ומברכים את העם. ובאותו הרגע – "ותצא אש מלפני ה', ותאכל על המזבח את העולה... וירא כל העם, וירונו, ויפלו על פניהם".
רגע גדול של סיום ופסגה. לכאורה, מסתיים כאן מהלך גדול של הקמת המשכן. מהלך ארוך המפורט בפרשיות תרומה – תצווה - כי תשא-ויקהל-פקודי, לאחר מכן פרשיות ויקרא-צו- תחילת שמיני שעוסקות בהקרבת הקרבנות במשכן ובחנוכתו.
והנה, ברגע זה מתרחש מאורע נוסף. נדב ואביהוא נכנסים להקטיר אש זרה לפני ה'. ואז במרחק של שני פסוקים בלבד, מתארת התורה באותם מילים בהם תיארה את רגע הסיום הגדול – "ותצא אש מלפני ה', ותאכל אותם, וימותו...".
אומר הרשב"ם – האש היא אותה אש, והרגע הוא אותו רגע. האש שיצאה מלפני ה' – מקודש הקודשים, ואכלה את נדב ואביהוא היא אותה אש של השראת השכינה לנצח במקדש.
מבט מעמיק בעניין ילמדנו שרגע הסיום כאן הוא גם הרגע של ההתחלה. התחלת הדרך החדשה והנפלאה המלווה גם בקשיים והתמודדויות. אם מהלך הקמת המשכן מתפרס על פרשיות תרומה – שמיני, הרי שכאן החל מהלך המתפרס לפחות על פרשיות שמיני – תזריע – מצורע – אחרי מות. (ומכאן פתח לתובנה הפשוטה, שהתורה אינה ערב רב של פרשיות ללא סדר, כי אם מהלך מובנה מסודר ושיטתי. קטנים אנו מלהבין הכל, אך אולי יש מקום להסביר מעט את הסיבה למיקומה של כל פרשייה).
ברגע זה נוצר המקום הקדוש עלי אדמות ובאותו רגע נוצר העוגן המרכזי למושג ה'טומאה' לגווניו השונים. ברגע זה מתים נדב ואביהוא, ואנו מתוודעים לאיסור טומאת מת במחנה שכינה. הכוהנים מצטווים שלא להיטמא להם, ומישאל ואליצפן מצווים להוציא את המתים אל מחוץ למחנה. בהמשך – נאמרים לכהנים שורת מצוות לחיזוק העניין, שעיקרם "להבדיל בין הקודש ובין החול ובין הטמא ובין הטהור".
ומיד אחר כך שורת פרשיות – פרשת בעלי החיים הטמאים והטהורים, שהיום אנו שמים לב בעיקר לנושא האיסור האכילה שבכך, אך היא מלאה בדיני טומאה וטהרה. פרשיות השרצים המטמאים. פרשיית תזריע – טומאת וטהרת יולדת. פרשיות טומאת המצורע לגווניהם השונים. טומאות זב, נידה וזבה.
לכל הפרשיות הללו, השלכה הלכתית משותפת – הטמא מורחק ממקומות קדושים. טמא מת ממחנה שכינה בלבד, זב ועוד ממחנה לוייה, ומצורע מכל מחנה ישראל ועליו לשבת מחוץ למחנה. דוקא טומאה והרחקה זו מבררת את קדושתם של מקומות אלו.
ואכן, מחורבן המקדש וגלות ישראל מעל אדמתו, עת 'פסקו' המקומות הקדושים, לא ארכו הימים, ודיני טומאה וטהרה במובן של הטהרה שבהם (בשונה מהצד האיסורי שבהם כאיסור מאכלות ועוד), פסקו מלנהוג באופן מעשי.
כל הטומאות הללו מקבלות את תיקונם בפרשת אחרי- מות, בעבודת יום הכיפורים. אהרון שב למקום קודש הקודשים, ובעבודתו מכפר בעיקר על טומאת מקדש וקודשיו. לפי הגמרא, שאר חטאי ישראל מתכפרים בשעיר המשתלח, הנשלח הרחק מהמקדש, ואילו כל העבודה הפנימית מכוונת לכפר על טומאת מקדש וקודשיו. לכן הפרשה מתחילה באחרי-מות נדב ואביהוא, כי כאן אנו מתקנים זאת.
ובדורותינו אלה, עת שבים אנו לארצנו, שבים למקומות הקדושים, יכולים אנו להתחזק מתובנה זו. אמת, השיבה אל הארץ הקדושה, מלווה בייסורי המיתה הגדולים של קדושי ישראל – הרוגי השואה האיומה וחללי מערכות ישראל, כולם קדושים וטהורים הי"ד.
אך דווקא 'בקרובי אקדש'. היכולת ליצור מחדש מקום קדוש בעולמנו, השיבה לארץ ובעז"ה בקרוב גם למקדש, קשורה גם במות קרובי ה' אלו. (וכבר האריכו גדולי החסידות בגדולתם של נדב ואביהוא, הנכנסים לקודש הקודשים ונשארים שם, וטומאת המת הנלווית לכך רק מבררת ומעצימה את מקום הקודש).
ויש גם הנבהלים מכך, ששיבת ישראל לארצו הקדושה, מלווה, להבדיל, גם בחטאים וירידה רוחנית. אך פרשיות אלו מלמדות אותנו שרגע הסיום הוא גם רגע של התחלה לדרך המלווה בקשיים והתמודדויות. אמת, יש כאן גם התמודדות, אך בטוחים אנו שמתוך ההתמודדויות צומחת ובאה טהרת מקדש וקודשיו במהרה בימינו אמן!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.












