ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
האם בכל זאת ניתן לחייב גם במצבים שהמתחייב לא חשב מראש שבאמת יגיע אליהם?
הסוגיה שלנו (נדרים כז עמוד ב) מציעה פתרון לדבר, בקביעה שלהלכה אסמכתא קונה אם נעשית בבית דין חשוב (ואין בה אונס).
מהו בית דין חשוב?
הרמב"ם (פירוש המשנה בבא בתרא י, ה) כתב : "כל שנעשה בדרך זו נקרא אסמכתא, ולא יתקיים ממנה כלום ואינה חלה כלל, אלא אם כן קבל על כך קניין בבית דין חשוב, ויתפיס זכויותיו באותו בית דין.... ואין בית דין חשוב אלא אם היו סמוכים בארץ ישראל".
המשמעות היא שרק בית דין שדייניו נסמכו דור אחר דור, רב אחר רב, ממשה רבנו ועד ימיהם, נחשבים בית דין חשוב ומסוגלים לעקוף את בעיית האסמכתא.
לפי הרמב"ם, אם כך, אין שום אפשרות מעשית בימינו להשתמש בדרך זו בכדי לפתור את הבעיה.
אך ראשונים אחרים כתבו אחרת –
הרא"ש (פסקים בבא בתרא י, יט) כתב שבית דין חשוב הוא בית הדין הבקיאים בדיני אסמכתא, ומבינים שהאסמכתא כאן תועיל מכח הפקר בית דין.
והמרדכי (בבא מציעא ה, שכג) כתב שניתן להסתפק בבית הדין החשוב שבאותה העיר.
למה קניין בבית דין חשוב יחייב את המתחייב באסמכתא?
ניתן ללכת בשני כיוונים –
אפשר לומר שעקרונית אי-אפשר להתחייב באסמכתא, וכאן החיוב הוא מכח 'הפקר בית דין'. כך משמע מדברי הרא"ש, שכתב שצריך לעשות קניין בפני בית דין שיפעילו הפקר בית דין.
אך האפשרות הפשוטה יותר היא שקניין בבית דין חשוב מראה למתחייב שהקניין רציני, והוא לא יוכל לטעון מאוחר יותר שלא גמר בדעתו .
לא תמיד קל ונוח להטריח בית דין על כל שטר התחייבות שאדם צריך. אך אם אכן בכדי להתגבר על בעיית האסמכתא די שיהיה ברור שהמתחייב מתכוון לכך בכל הרצינות, לכאורה ניתן לעקוף את הצורך בבית דין בפועל. את הרעיון הזה הציע המהר"ם (תתקעו) – במקום להגיע לבית הדין החשוב ולבצע שם קניין, מספיק לכתוב בשטר שהקניין נעשה בבית דין חשוב, ובזה יובהר למתחייב שהכוונה כאן רצינית לגמרי.
לאור התפתחות זו, נעשה מקובל מאוד לכתוב, בסוף כל שטר, כדבר שבשגרה, "קנינא מיניה בפני בית דין חשוב, דלא כאסמכתא ולא כטופסי דשטרי". הדבר נהיה שגרתי עד כדי כך שבהגהות מיימוניות (מכירה יא, ז) כתב שכאשר אדם אומר סתם שיכתבו עבורו שטר – יכתבו שנעשה קניין בבית דין חשוב, מכיוון שזהו השטר הסטנדרטי.
סמ"ע (חושן משפט רז, מב) כתב שמוכח מדברי הפוסקים (הגהות מיימוניות, ורמ"א רז, טו) שכתיבה זו תחייב אפילו אם ידוע לכולנו שלא היה קניין בבית הדין [ברם הוא באמת משאיר בשאלה היאך תכסיס זה יועיל לשיטת הרא"ש, הטוען שההתחייבות באמת לא מחייבת בפני עצמה, אלא רק מכוח הפקר בית דין, אם כן ללא בית דין שיפקיר ההתחייבות לא תחול!].
האם התכסיס הזה יועיל לכל דבר?
לסיכום :
במצבים רבים בהם שאדם מתחייב התחייבות מותנית, יתכן מאוד שההתחייבות לא תחייב אותו, מכיוון שלא חשב ברצינות שההתחייבות תחייב אותו בפועל. הדבר הזה נקרא אסמכתא.
בסוגיה שלנו נאמר שניתן להתגבר על בעיית האסמכתא על ידי קניין בבית דין חשוב. ראינו שני כיוונים בראשונים כיצד נפתרת הבעיה – האם בעיית האסמכתא לא נפתרת, אך בית הדין מפעיל את סמכותו להפקיר ולהקנות לפי הצורך, או שמא רצינות המעמד מבהירה למקנה שהתחייבות זו אכן תחייב.
יש קושי פרקטי לבצע קניין בפני בית דין חשוב (בעיקר לפי השיטות שבית דין שכזה נכחד!). המהר"ם הציע לכתוב שהיה קניין בבית דין חשוב. כתיבה זו תיצור את הרצינות הראויה, גם אם היא לא אירעה בפועל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
