ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
אליעזר עבד אברהם נשלח עם רכוש רב והגיע לחרן בתוך יום אחד בקפיצת הדרך; הוא התקבל בכבוד אצל משפחת רבקה, ונענה מיד לתפילתו על הנערה שהוא מחפש עבור יצחק. בתואל, שרצה לעכב את השידוך, נהרג בידי מלאך, ורבקה לא נענתה לרמזי הסירוב של אמה ושל אחיה שלא ללכת עם "האיש הזה"; ובסופו של דבר יצחק בסך הכול יצא לשוח בשדה (להתפלל מנחה), וכבר אשתו נמצאה לידו.
לעומתו יעקב קיבל רכוש מאביו אך נבזז בידי אליפז; הגיע לחרן בחוסר כול; היה עליו לגלול אבן גדולה מעל הבאר; הוא נאלץ לעבוד שבע שנים; הכלה הוחלפה בליל הכלולות; הוא חשב בעצם לשאת אישה אחת ומצא עצמו עם ארבע נשים.
כל כך למה?
אמר אחד מהדרשנים בחריפות: כאן זה עם שדכן (אליעזר עבד אברהם), וכאן בלי שדכן.
בדורות האחרונים חלו שינויים ניכרים במעורבות ההורים בחיי ילדיהם, ואחד מהם הוא רמת המעורבות במאמץ לחתונתם. שינוי זה מתחולל בעולם המערבי, ואנו קשורים אליו ומושפעים ממנו. אנשים רבים בעולם רואים נישואין כאפשרות אחת בלבד מתוך אחרות. גם ריבוי הגירושין הוא גורם שלילי במוטיבציה להתחתן. תפיסת החירות והאוטונומיה של הילד והיחלשות הסמכות ההורית גורמים להתמעטות המעורבות בעניין זה.
אם נוסיף לזה את מסע הסאטירה הרחב העוסק בהתערבות יתר של הורים בחיי ילדיהם (סיפורי האמא הפולנייה או המרוקאית), עד להגחכה מוחלטת של העניין – הרי שנוצרו כמה מחסומים בפני היכולת – ואף הרצון – של הורים לפעול בתחום. במחוזות מסוימים הוא הפך להיות כמו מזג האוויר – אפשר לדבר עליו אבל לא לשנות אותו.
התוצאות בעולם כולו – ואצלנו באיחור אופנתי – רווקות מאוחרת ולעתים קבועה. חלקה מחמת 'פספוס הרכבת' של הגיל המתאים לחתונה, וחלקה מתוך הרגל ואף אידיאליזציה של מצב ה'סינגל'.
אלא שכאברהם העברי בשעתו – שכל העולם מעבר אחד והוא מן העבר האחר – אין זה טבענו המקורי להיסחף בזרם הכללי. על אחת כמה וכמה כשעוד ועוד אנשים בעולם מתפכחים מהאווירה הקיימת בראותם את שלל הבעיות הניצבות כעת לפתחן של מדינות רבות בעקבות היחלשות מוסד הנישואין וערכיו.
בעיה דמוגרפית: מאזן דמוגרפי שלילי באירופה, המוביל להשתלטות האסלאם.
שחיתות מוסרית: קשרי איש-אישה הפכו פעמים רבות את סיפוק היצרים לעיקר, על כל התופעות האלימות הנלוות לזה.
הידרדרות ערכית: בעקבות טיפוח מוקצן של טובת הפרט על חשבון החברה והכלל, פוחתת מידת האכפתיות של האזרח בנעשה במדינתו ובחברה שסביבו, ואדם לאדם זאב.
צונאמי כלכלי: התרחבות האוכלוסייה המבוגרת גורמת לעול הפנסיה להיות מוטל על שכבה קטנה של צעירים עובדים. יש הערכות שלפיהן לא יוכלו לעמוד במטלה זו, מה שעלול להותיר את הזקנים בלא אמצעי מחיה מינימליים.
חובת האב
עלינו לשוב אל ערכינו הניתנים לנו מסיני, שהם סוד קיומנו והבשורה שלנו לעולם כולו.
עיון במקורותינו מעלה כי החיוב ההלכתי של אב כלפי בנו כולל: למולו, לפדותו, ללמדו תורה, להשיאו אישה וללמדו אומנות, ויש אומרים אף ללמדו לשחות. ודוק, שברצף החיובים – ברית, פדיון, לימוד תורה ומקצוע מפרנס – בא החיוב להשיאו אישה! כלומר ההורים צריכים לפעול לנישואי ילדיהם (מה שלא משחרר את הילדים עצמם מלעשות זאת). יש להוסיף את חובת ההורים להקצות לבתם נדוניה מכובדת לחתונתה, וקניית בגדים ותכשיטים כדי להמריץ בחורים לשאת אותה (קידושין ל, ב), אף שחכמים שוללים חתונה שהמניע שלה הוא כסף. על ההורים מוטל גם להקצות כסף ואמצעי קיום לבנם לתחילת תקופת הנישואין (כתובות קב, ב).
כלפי הבן הטילו חכמים על ההורים תפקיד של דרבון ועידוד להתחתן (בימיהם רצו כל הבנות להינשא, ולא נזקקו לדרבון). אך גם בימי התלמוד, כשהסמכות ההורית הייתה חזקה, היה גבול ליכולת ההשפעה על הבן, ולכן אמרו (קידושין לא, א) שהזמן המתאים לעידוד ואף לתוכחה בעניין זה הוא בין גיל שש עשרה לעשרים ושתיים, ולפי שיטה אחרת בין שמונה עשרה לעשרים וארבע. בגיל מוקדם מזה הבן אינו בשל להתחתן, ולאחר המועד הקצוב – לא ישמע תוכחת אב. מובן שאין כאן שלילת האפשרות לשוחח ולשכנע, אבל לא באותה המידה הקיימת בגיל מוקדם.
תופעה מעניינת מצאנו בשתי מצוות שהאב חייב בהן: דאגה לדור הנכדים. חיוב לימוד תורה אינו רק לאב כלפי בנו אלא גם כלפי נכדו. גם מצוות פרייה ורבייה תלויה בהקמת דור הנכדים – ולא רק הילדים – מה שמעמיק ומבסס עוד יותר את חובת ההורים לפעול לנישואי ילדיהם.
באווירה הקיימת היום בציבור הישראלי – והדתי-לאומי בתוכו – לימודי מקצוע ('אומנות') נתפסים כחובה חד-משמעית המוטלת על ההורים, המשתדלים מאוד שהילד יעשה תעודת בגרות ואחר כך פסיכומטרי וכו'. פיתוח הקריירה המקצועית וטיפוח האישיות ניצבים בראש סולם העדיפויות, בעוד חתונה והקמת משפחה נדחקו מעט, והתוצאות ידועות.
עלינו לשנות את סדרי העדיפויות בתוך המשפחות, בשיח שבין הורים לילדים ובתפיסה החינוכית. קיום העולם, ובייחוד קיומו של העם היהודי – הוא עניין ראשון במעלה שיש להדגישו במסגרת החינוך לאמונה, לדרך ארץ, לתורה ולקיום מצוותיה. פיתוח האישיות הפרטית והקריירה המקצועית יבואו מתוך ההקשר הזה ולא בנפרד, וודאי שלא על חשבון העניינים הללו.
גם מערכת החינוך צריכה להירתם לאתגר החשוב הזה, ולכלול בנושאי הלימוד והחינוך את הערך המשפחתי על שלל חלקיו ואת הדאגה לדור הבא. במאמץ משותף של כל הגורמים אפשר בעז"ה להתקדם ולהצליח, לטובת עתיד כולנו.
לסיום, שתי הבהרות חשובות: האחת, בדברים שלעיל אין בכוונתי להפנות אצבע מאשימה כלפי מישהו אלא לציין תופעה, ולכן לשון המאמר היא בהתאם. השנייה, ברי לי שיש קבוצת רווקים ורווקות המעוניינים להתחתן אך מכל מיני סיבות טרם הצליחו. תפילותינו מעומק הלב לזיווג הגון במהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
