ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
זהו יום אפוף משמעות בשביל מי שמקושרים לצדיקי בית רוז'ין בעבר ובהווה.
כאשר שלומי גרינבלט התגורר בתל אביב, הוא התוודע בבית הכנסת שליד ביתו לתאריך ג' בחשוון. לאחר השיעור הביא מאן דהוא דגים, מציות ויין, ולפשר שאלתו של שלומי הסביר לו לראשונה שהערב מציינים את היארצייט של הרבי מרוז'ין.
מאותה שנה החל שלומי להקפיד להשתתף בסעודות ג' חשוון, בתחילה בלי לדעת דבר מה על רבי ישראל. ואם לא היה באותה עת במקום מסודר, דאג לציין את התאריך במאכל ובמשקה ולהזמין חברים לציון היום הקדוש.
כעבור שנים רבות, בנו הבכור רכש בעבורו ספרים נדירים מאמרותיו של רבי ישראל מרוז'ין, מלווים בסיפורים שנאספו מאז פטירתו, החושפים מעט מעולמה של חסידות רוז'ין. הכתובים הללו קשרו אותו יותר פנימה.
הצעד המשמעותי הבא היה ההיכרות עם בית הכנסת הוסיאטין. שנים לאחר שעזב שלומי את תל אביב, הופתע לשמוע כי ברחוב ביאליק, סמוך לבית המשורר ובית העירייה הישן, ממשיכים להתקיים מניינים כסדרם בבית הכנסת שבו קבעו את מושבם אדמו"רי הוסיאטין, צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין. זה היה תמוה, כי האדמו"ר האחרון לבית הוסיאטין הלך לעולמו לפני עשרות שנים, וגם בסביבה כבר לא התגוררו חסידים, בוודאי לא חסידי הוסיאטין.
וכך היה מגיע לבית הכנסת מדי כמה חודשים ממרחקים, למשש את הדופק ולשאוב משם כוחות. היה משהו מיסטי בהמשכיות החיים במקום נגד כל היגיון. בין השאר נערכה מדי שנה סעודת היארצייט הקבועה בג' בחשוון.
מאחר ששמר על קשר עקבי, ידע כי המקום עתיד להינעל ולשנות את ייעודו. נודע לו כי הבניין היה שייך למשפחה שהעניקה לפני עשרות שנים את השימוש במקום לתקופה מוגבלת של חמש עשרה שנה, אך היה מי שרצה שתקופה זאת תתארך לשבעים שנה.
כל מי שהיה בעניינים ידע שתאריך הסגירה קרב, אך כדרכן של חסידויות רוז'ין והוסיאטין, הפרטים היו עמומים. אף אחד לא ידע מתי ואיך יקרה הדבר.
חגי תשרי בשנת תשע"ג חלפו, ג' בחשוון התקרב, ושלומי התכונן להגיע. באותה עת עבד בחנות למיני מאפה, היכן שהוא בין שכונות בית ישראל וגאולה בירושלים. בערב היארצייט הגיע מחליפו בשעה מאוחרת, ובגלל שלא היה לו רכב, החל לרדת מירושלים באוטובוס בלי לחשב את השעה הקבועה לסעודה הקצרה, שנערכת מיד בתום תפילת מעריב.
דבר לא היה בשליטתו באותה שעה. אפילו לא ידע מתי תתקיים התפילה. פקקי התנועה התמשכו, ולאחר שעות של טלטולים ניצב בפתח בית הכנסת התל-אביבי בדיוק בשנייה שבה התחילה תפילת ערבית!
זה לא היה מופת גדול ומסעיר, אבל הוא חדר לעומק לבו של שלומי.
מיד לאחר התפילה הונחו העוגות והמשקה. המתפללים ישבו וסיפרו סיפורים על הצדיק ועל פועלו. עולם האגדה החסידי מתאר את רבי ישראל בעיקר בהקשר של גינוני מלכות, אבל המעגל הקרוב לעולמה של רוז'ין רואה את הדברים בצורה שונה ומגוונת יותר. מתי המעט ששהו במחיצת האדמו"רים ידעו כמובן שרבי ישראל אכן ראה את עצמו כנשיא ומלך במובן הפנימי, בתקופה שבה הפזורה היהודית באזור הולדתו וברחבי רוסיה הייתה דווקא בשפל המדרגה, נאנקת תחת שלטון צארי מנשל ומשפיל. עוד סיפרו כי רבי ישראל עודד את החסידים לספר סיפורי צדיקים וראה בכך חשיבות רבה. הוא הדגיש בשיחותיו את עמלו הרב בהעמדת בניו כמנהיגים רוחניים שיפיצו את דרכו והשקפתו.
לשלומי היה ברור שזאת גם בקשתו לחסידיו: לעמול על מנת לסייע לצאצאיו הקדושים שיעצימו את הישגיהם הרוחניים של הוריהם לטובת כלל ישראל. הרי רבי ישראל היה מתפלל להשפיע חוכמה לפשוט שביהודים והיה משתוקק ליהודים נבונים.
השאלה שריחפה באוויר הייתה: מדוע לרוב חסידויות בית רוז'ין אין המשך כיום?!
שלומי הרגיש שהתשובה נעוצה בכך שאנו חיים מזה זמן רב בחברה דתית מאוד מגזרית, קבוצות והשקפות שאינן מתקרבות זו לזו, מתחנכים במוסדות נפרדים ונישאים בתוך המגזר. זאת לעומת רבי ישראל ובניו שראו עצמם ככלל ולא כמגזר. לכן העריך שרובם של האדמו"רים, למרות ששרדו את המלחמה, בחרו לחדול ולהשפיע במרחב שהשתנה. ועוד הרגיש בבירור שהאדמו"רים תבעו קומה רוחנית גבוהה מהחסידים כתנאי בלתי כתוב, ובעיקר לכבד את הזולת באופן בלתי מתפשר.
לאחר כמה חודשים הוצא צו הפינוי לבית הכנסת. היה זה היארצייט האחרון בבית הכנסת הוסיאטין לאחר כשבעים שנה.
למרות התוגה על צו הפינוי, היה שלומי מאושר על כך שהצליח להיות בבית הכנסת, נגד כל סיכוי, כשם שהוא עמד על תלו בניגוד לכל היגיון.
במשך שבע עשרה שנה לא ויתר על ציון היום, והרגיש כעת במוחש כי האדמו"ר, רבי ישראל, גמל לו על כל השנים הללו, וממש המתין עד הגעתו למפתן בית הכנסת.
מה שהיה הוא שיהיה ברוז'ין - הקדושה, הסוד והפשטות דרים בכפיפה בלתי מסתברת, בניגוד גמור לעולמנו המוחצן והשטחי.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
