ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מעמד הר סיני ומתן תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מעלת ישראל שעמדו תחת ההר
ואני אומר, אמת שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית, אבל נשים לב איך הם הגיבו? אדם נורמלי היה בורח הצידה, אבל על בני ישראל נאמר 'ויתייצבו בתחתית ההר' 2 , וכפי שמעיד אחר כך משה רבינו 'ותקרבון ותעמדון תחת ההר' 3 . מסתבר שזוהי הסיבה לכך שבשמחת תורה כולם נדחפים תחת הטלית, כך עמדנו גם במתן תורה. אולי יש בכך ביטוי למשהו פנימי, כשיהודי רואה מעליו טלית הוא רוצה לעמוד מתחתיה. תיאור זה שישראל עמדו תחת ההר הוא לשבחם של בני ישראל, ומעשה זה השלים את הקדמת נעשה לנשמע - למרות שה' כפה עליהם הר כגיגית, ישראל התקרבו ולא ניסו לתפוס מחסה.
אולם עדיין יש להבין, מדוע כפה ה' עליהם הר כגיגית, אם בלאו הכי הקדימו ישראל נעשה לנשמע?
קבלת התורה – גם כשלא מרגישים את הרצון
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע כי הדור היה דור דעה, אבל הקב"ה הבוחן כליות ולב וצופה הדורות מראש
ידע שיבואו זמנים אחרים, יבואו דורות אחרים שלא יעמדו באותה מעלה עליונה של 'הקדימו נעשה לנשמע'. הקב"ה גזר מראש 'ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא' 4 ואחרי כל כך הרבה דורות של הסתר פנים יתכן מצב שלא יאמרו נעשה ונשמע. לכן אמר הקב"ה – אל תחשבו שקבלת התורה תלויה רק ברצון שלכם. גם אם לא הייתם מקדימים נעשה לנשמע הייתי כופה עליכם את התורה, אתם נבחרתם לכך. אשריכם שהקדמתם נעשה לנשמע, אבל התורה היא חיובית, לא מדובר בהתנדבות בלבד. "אם אין אתם מקבלים את התורה שם תהא קבורתכם" – למה לא נאמר 'כאן'? רמז יש כאן לדורות אחרים, ולהם אומר הקב"ה – אם לא תקבלו את התורה, שם תיקברו.
ר' אייזיק שר היה מגדולי בעלי המוסר, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, והוא היה אומר: בואו ונחזיק טובה ל"מצוות אנשים מלומדה". אנחנו מציינים בדרך כלל עניין זה לגנאי, וכפי שמוכיח הנביא את ישראל "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה" 5 , אבל מצד שני ננסה לחשוב איך היינו נראים בלעדי זאת? אם יהודי לא היה הולך לבית הכנסת אלא כאשר הוא באמת היה מרגיש צורך לכך, כאשר הוא חש דחף והשתוקקות להתפלל – כמה פעמים הוא היה מגיע? אבל בזכות ה'מלומדה' היהודי מגיע תמיד לבית הכנסת, כי כך חונכנו וכך עשו אבותינו. אע"פ שה'מלומדה' אינה משאת נפש, בהחלט אין היא מטרה שאנו שואפים אליה, טוב שהיא קיימת. וזהו ההר כגיגית שכפוי על ראשם של ישראל, הלואי שתמיד נקדים נעשה לנשמע, אבל לא תמיד זה המצב. גם בליל שבועות אנחנו צריכים לדמיין לא רק את הטלית היפה אלא גם את ההר, ולדעת שתמיד אנחנו מחוייבים בתורה - לימודה ובקיום במצוותה.
התורה – הכרח
נציע הסבר נוסף בעניין כפיית הקב"ה הר כגיגית.
בני ישראל הקדימו נעשה לנשמע, ולכאורה מה חידוש יש בדבר? הרי הם ראו גילוי שכינה בעשרת המכות, ב"ידו הגדולה וזרועו הנטויה", השיא היה בקריעת ים סוף שעליה נאמר "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל" 6 , אחר כך הם קיבלו מן ושליו – כל בוקר ארוחה מהשמים וכל ערב ארוחה בשרית ומים מבארה של מרים, הכל היה ממוזג שהרי ענני הכבוד הקיפום מכל עבר, וכן נאמר 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה' 7 , ואחרי כל זה אומר להם הקב"ה – יש לי עוד משהו להציע לכם! אז מה הזכות הגדולה בכך שישראל קיבלו את התורה?
בכפיית הר כגיגית אמר הקב"ה לעם ישראל – ילדים יקרים, הפעם לא מדובר בעוד פרווילגיה, בעוד צ'ופר נוסף. לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! 8 בתורה יש תרי"ג מצוות, עד היום הייתם מחוייבים רק בשבע מצוות בני נח. מצוות אלו מקיפות אתכם, 24 שעות ביממה ו365 ימים בשנה. כבר מיום עומדו של האדם על דעתו, עוד לפני שהוא 'בר מצוה' הוא חייב במצוות מדין חינוך, ואפילו זקן וחולה חייב בלימוד תורה, כדברי הרמב"ם.
לא שררה אני נותן לכם, עבדות אני נותן לכם! מהו הסמל של עבדות? במסכת יבמות 9 דנה הגמרא בסוגיית קניין עבדים, ושם למדנו שכאשר מטבילים עבד לעבדות אז מיד לאחר שהוא מוציא את ראשו מן המים שמים כלי על ראשו, וכלי זה מסמל עבדות – הוא הופך את הטבילה לטבילת עבדות. כך גם התורה היא עבדות קשה!
הקב"ה כפה כלי על ראשם של ישראל, ואף על פי כן הם הקדימו נעשה לנשמע. הרי דרכו של עבד לשאוף לצאת לחירות, כדברי הגמרא 'זכות הוא לעבד שהוא יוצא מתחת רבו לחירות' 10 , ואף על פי כן קיבלו ישראל בשמחה וברצון את עול עבדותו של הקב"ה. כך אנו צריכים להרגיש בכל שנה ושנה, אלו התחושות שצריכות למלא את חדרי לבבינו – באהבה וברצון לקבל עול מלכות שמים, אנו עבדים של מקום, יש מליארדי אנשים בכל העולם ו"חביב אדם שנברא בצלם", אבל "חיבה יתירה נודעת לישראל שנקראו בנים למקום" 11 , ויהודי צריך להיות מאושר ושמח בכך. עבדי המקום אנחנו, אנחנו קיבלנו עול מלכותו בשמחה וברצון כאשר הקדמנו נעשה לנשמע.
ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו בזכות התורה שאנו מקבלים בימים אלו, כלל ישראל צריך ורחמים רבים וישועות רבות, הימים הם ימי מבחן לא מהיום ולא מאתמול ולא משלשום ובפרט בארץ קדשינו, ומי כמוכם יודע את יסורי הארץ ויושביה בשנים האחרונות, ואף על פי כן אנו דבקים בקב"ה, דבקים בתורתו ודבקים בארץ ישראל. והקב"ה ירחם עלינו, ובזכות קבלת התורה ובזכות קבלת עול מלכות שמים לא ישמע עוד שוד ושבר, ונזכה תמיד לבשר בשורות טובות.
ויהי רצון שנזכה לישועת ה' כהרף עין ו"עין בעין יראו בשוב ה' ציון" 12 "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר כי פי ה' דיבר" 13 בביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.
הרה"ג אשר וייס
ראש בית המדרש 'דרכי תורה' ואב בית דין 'דרכי הוראה'.

שיעורים נוספים ברפואה קדימות בטיפול רפואי
<a rel='nofollow'' target='_blank' href='http://www.medethics.org.il/siteheb/ChinuchForm3.asp'>כנס רפואה והלכה, מכון שלזינגר</a>
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









