ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים על הרמב"ן, שתלמידו אבנר יצא לתרבות רעה, המיר את דתו, ועלה לגדולה. פעם אחת קרא לרמב"ן בכוח בעיצומו של יום הכיפורים, ניתח לפניו חזיר ואכלו לעיניו בעצם היום הקדוש.
הזדעזע הרמב"ן ושאל את אבנר: מדוע אתה עובר על מצוות התורה?
השיב לו אבנר: בגללך עזבתי את התורה. פעם שמעתי מפיך, שכל ההיסטוריה של העולם וקורות חיי האנשים בתבל נרמזים בתורה בפרשת האזינו. לדעתי, אמירה זו לא הגיונית ובלתי אפשרית, ולכן עזבתי את היהדות. למשל – שמי ומאורעות חיי, היכן נזכרים בפרשת האזינו?
ענה לו הרמב"ן: אכן, אתה ומאורעות חייך מרומזים בפרשת האזינו. טול את האות השלישית של כל מילה בפסוק – "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", והרי שמך אבנר לפניך. ודע לך, שפסוק זה מגלה גם את עתידך...
ואכן, מסיים הסיפור, לשמע דברי הרמב"ן, התעצב אבנר אל ליבו. שכר סירה, ירד לים והפליג בה, ונעלמו עקבותיו וזכרו.
סיפור זה על הרמב"ן (שיום ההילולא שלו בשבוע הקרוב – יא' ניסן) רומז לאחד הרעיונות החשובים המופיעים בפירוש הרמב"ן לתורה – כל מאורעות העולם רמוזים בתורה (עיין בהקדמת הרמב"ן לתורה). יתר על כן, הרמב"ן בפירושו לפרשת האזינו מדבר על כך, שכל המאורעות שאירעו לעם ישראל רמוזים בפרשה זו. ועלינו להתחזק מפרשה זו, שכשם שראינו את החלקים הקשים העוסקים בגלות ישראל מתקיימים, כך נראה את התממשותם של החלקים העוסקים בגאולת ישראל.
עיקרון חשוב זה מתאים לדמותו של הרמב"ן ולימים שלפני חג הפסח. הרמב"ן היה מגדולי המקובלים שבכל הדורות, ואף האר"י הקדוש, שהחשיב רק מעט מהמקובלים שקדמו לו כבעלי קבלה אמיתית, החזיק מאד מקבלת הרמב"ן. בפירושו גונז הרמב"ן, לעיתים, סודות עמוקים מתורת הנסתר.
ואכן, הרקע היסודי לרעיונות שהובעו בסיפור הינו התפיסה הקבלית שכל מאורעות העולם והאדם, הכלליים והפרטיים, הינם ביטוי של התגלות אלוקית גנוזה בחיים. זוהי בעצם הסיבה, שיציאת מצריים הינה יסוד היהדות, ובכל המצוות הינן זכר ליציאת מצריים.
על האלוקים שברא את העולם, ריננו הפילוסופים, שהוא (חלילה) ברא את העולם ועזב אותו. אולם, כשאלוקי ישראל התגלה ביציאת מצריים ובמעמד הר סיני, הרי התגלה לכל, שה' מנהל את העולם ומנהיגו ויש לו מטרה ותכנית לעולם. ממילא, הוברר, שכל מאורעות העולם והאדם הם דבר ה' בעולם, וודאי רמוזים בדברו לעולם – 'התורה'.
ומכאן לדרך מעשית מאד, שאם נלך בה, נוכל לחוש בחיינו ממש (במשהו) את דבר ה' אלינו. גם דרך זו מתאימה מאד לחודש ניסן, ונאמרה על ידי רבי מרדכי מנסכיז, שגם יום הסתלקותו חל בשבוע זה (ח' ניסן).
וכך פירש רבי מרדכי את הפסוק – "ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה'". כשתרצו לחדש מעשיכם, הקריבו לה' את הרעיון הראשון העולה על ליבכם בשעה שאתם מקיצים משנתכם. מי שעושה זאת, יעזור לו ה' שיהיה קשור אליו כל היום, וכל רעיון משיעלה על ליבו ייקשר ברעיונו הראשון.
כלומר – יודעים אנו את דברי הגמרא (ברכות נז:) "אמר רבי יוחנן: השכים ונפל פסוק לתוך פיו, הרי זו נבואה קטנה". מי שמאמין בעיקרון שעליו דיברנו, שה' מדבר אלינו דרך מאורעות חיינו, הרי גם בימינו שאין נבואה, עדיין ה' מדבר אלינו בנסתר. כמובן, כרגע לצערנו אין נבואה גלויה, ובכל זאת עלינו לחשוף במשהו את דבר ה' אלינו בתוך כל ההסתרים.
כשאדם ישן, הרי נשמתו עולה לשמיים, והאדם חולם חלומות. בחלומות אלו מתגלה אלינו עומק נשמתנו האלוקית, ועלינו לנסות להקשיב לה. אמנם – "אין חלום בלא דברים בטלים", ובכל זאת – עלינו לנסות ולדלות משהו מהמסרים המועברים אלינו. כשאדם קם עם פסוק בפיו, ופסוק מהתורה הוא דבר ה', הרי שקיבל מסר קצת יותר בהיר, וזוהי נבואה קטנה.
רבי מרדכי מנסכיז הולך צעד נוסף, ומנסה לחבר את האדם לבוראו גם מתוך יוזמתו של האדם. גם אדם שעלה לו בהקיצו משנתו רעיון שאינו פסוק, יש ברעיון זה משהו מדבר ה'. זהו העניין הראשון שעלה לאדם מיד כשהנשמה הוחזרה נקיה מבוראה (אלוקי, נשמה שנתת בי טהורה היא...). אם האדם ייקח רעיון זה ויקריב אותו לה', כלומר – ימצא את הדרך איך רעיון זה מהווה חלק מעבודת ה', הרי גם רעיון זה הפך לדבר ה' לאדם.
בעקבות הקטר נוסעים כל הקרונות. אדם כזה, שתחילת יומו מחוברת לה', הרי שה' מסייעו שכל יומו יהיה מחובר לה'. וה' גם מסייעו להתחדשות גדולה ותמידית. (באופן אישי, אני זוכר שהצדיק רבי רפאל לוין זצ"ל בנו של רבי אריה לוין זצ"ל, שרבים היו מתייעצים איתו בקשר להצעות שידוכין. לעיתים, היה שואל, את מי הציעו ראשונה. ופעמים רבות, לפתע, היה מתגלה שהאישה עימה התחתנו בסוף הוצעה למעשה כבר בעבר).
וכידוע, חודש ניסן, ראש החודשים הוא חודש ההתחדשות. ישראל נגאלו ממצריים בחודש ניסן, ואז החלה עבודת ה' להתגלות ציבורית בעולם, ובעקבותיו – שאר החודשים.
ובחזרה לרמב"ן – זכה הרמב"ן להיות ראש וראשון למחדשי הישוב היהודי בארץ ישראל, ראש וראשון לגאולת ישראל במהרה בימינו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.












