ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
סיפור זה הוא סמל לחיבת המצוות, שאפילו בעת הפטירה מצטער הגר"א על הפרידה מהמצוות. יתר על כן – המצוות הן למעשה פעולות גשמיות, שלהן יש משמעות רוחנית אדירה. לפיכך, דווקא המצוות ,(אפילו יותר מלימוד התורה), מראות את יתרון העולם הזה, שבו ביכולתנו לפגוש את ה' בעולם החומרי, וזאת על ידי הפעולות הגשמיות של המצוות. בעולם הבא, לעומת זאת, יש מפגש רוחני עם ה', אך אין מפגש עימו במימד הפיזי.
מתאימים הדברים לגר"א, שהביא את דבר ה' עד לפרטי פרטים בדקדוקי ההלכה שלו, ועוד ועוד. וכבר אמרו, שפעמים רבות בעת פטירתו של האדם, מתרחש מאורע או נאמר משפט - המבטא נקודה תמציתית של חיי האדם.
מתאימים הדברים גם לחג הסוכות, המהווה יותר מכל סמל להבאת דבר ה' לעולם בפעולות הגשמיות של המצוות. בסוכות, כל חיינו הם מצווה. "כל שבעת הימים, אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי... אוכל ושותה ומטייל (מלשון- יושב בצל, 'טולא' בארמית משמעותה 'צל' בעברית) בסוכה, ומשנן בסוכה" (סוכה כח:).
למעשה, הימים בשנה שבהם בדרך פשוטה וטבעית, אפשר ל'הספיק' ולעשות הכי הרבה מעשים של מצוות הם ימי חג הסוכות. פשוט, כל רגע שאנו יושבים בסוכה, אנו מקיימים מצווה, ואפילו כשאנו ישנים בסוכה אנו מקיימים המון מצוות. זוהי המצווה הכמעט יחידה שאפשר לקיים אפילו בזמן השינה, זמן שבו אנו נמצאים במציאות של חוסר מודעות, ובכל זאת ביכולתנו לקיים פעולה גשמית ומעשית של מצווה, וזהו החידוש של חג הסוכות.
למעשה, יש עוד מצווה אחת שדרכה אנו יכולים לקיים המוני מעשי מצוות בכל רגע נתון, והיא מצוות ישיבת ארץ ישראל. אלו שתי המצוות היחידות, שבהם נכנסים לתוך המצווה אפילו עם הנעליים החומריות והמגושמות. ואכן, מסיבה זו דימה הגר"א שתי מצוות אלו זו לזו, על פי הפסוק – "ויהי בשלם סוכה (מצוות סוכה) ומעונתו בציון (מצוות ישיבת ארץ ישראל)". ומתאימים הדברים לגר"א, שדחף את תלמידיו לעלות לארץ וליישבה, ומבחינות רבות היה המחולל הראשון של תנועת השיבה לארץ בדורותינו.
אכן, כדאי לכולנו להתעורר מכך, ולייקר את מעלת המצוות. ובסוכות, הרי קל הדבר, אפשר להשתדל לשהות בסוכה כמה שיותר, ולהרוויח הרבה מצוות. אצטט כאן מהספר 'מעילו של שמואל' (עמ' רסה) על הגאון רבי שמואל אהרון יודלביץ זצ"ל (גיסו של הרב אלישיב זצ"ל) – "אומר היה, מצוות סוכה נפלאה היא... בכל רגע שהוא יושב בסוכה, בכל שבריר שנייה, מקיים הוא מצווה... מה היינו אומרים על אדם, שנכנס לסוכה בערב החג , ולא יצא ממנה עד התקדש חג שמחת תורה? התכנס שם מניין לתפילה, והכל בסוכה... היינו מקנאים בו, כמה מצוות הוסיף. אבל גם להם יש גבול, 'שבעת ימים'. אילו ניתן להכפיל שרשרת מצוות רצופה זו לחצי שנה? אבל אין לשגות בדמיונות, דר זה אינו בנמצא.
אך לא, טעות בידינו! דבר זה נמצא, ובפועל ממש. לשיטת הרמב"ן, מצוות ישוב ארץ ישראל נוהגת בזמן הזה מן התורה, והאדם המתגורר בארץ הקודש- כאילו מסתופף בצל הסוכה! היש ערוך להמוני מצוותיו? אלא מאי, 'מצוות צריכות כוונה', יש להתכוון לכך, ומשעה שאתה חדור בידיעה זו, המונה פועם, והמצוות מצטרפות ברצף..."
לא צריך לחכות, חלילה, ליום האחרון, כדי להצטער על הפרידה מהמצוות. בואו נשמח על הזכות הגדולה שלנו להתחבר לה' במעשה מצוות. סוכות הוא חג שמחתנו, והוא גם חג החיים ('לולב' בגימטריה 'חיים'). נשב זמן רב בסוכה, ונעשה 'חיים', חיים של מצוות. נשהה אך ורק בארצנו הקדושה הקרויה 'ארצות החיים', ונכוון להרוויח הרבה מצוות וחיים. אשרינו! חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
