ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בשלב מסוים חשב תומר שזה כבר יותר מדי, וביקש מאשתו שירפו בעניין השם וימתינו ללידתו של הילד. ואכן הם לא חשבו על כך יותר.
בחודש השביעי שמעה מאירה על בית ספר ללימוד תורת הנפש של מכון 'גל עיני' שעומד להיפתח בירושלים, והלכה לבדוק אם תוכל ללמוד שם.
הדבר הראשון שראתה היה דלת הכניסה לבית הספר שעליה היה כתוב "גל עיני". ברגע הראשון התנוצץ בלבה שזה יכול להיות שם מיוחד ומקסים לילד, אבל תכף נזכרה בהסכמתם שלא לדבר על שמות עד הלידה, ומה גם שזה קצת משוגע לקרוא לילד בשם כזה. מי יודע אילו "תיקונים" הם עלולים, חלילה, לגזור על הילד. הרעיון נכנס פנימה לאיזו מגירה בנפש והיא לא דיברה עם תומר על כך.
כשבוע לאחר מכן התעניין תומר בלימודים של 'תורת הנפש', והלך גם כן לבדוק את האפשרות ללמוד שם. הדבר הראשון שראה בהגיעו היה הכתובית על דלת הכניסה – "גל עיני". זהו זה! חשב לעצמו בביטחון מלא, זה השם של ילדנו בעזרת השם!
כאשר חזר הביתה, מיד אמר לאשתו: "יש לי שם לילד!"
"אבל אמרת לי שלא לדבר איתך יותר על שמות, ופתאום אתה בא לי עם שם?!"
"את צודקת", ענה, "אבל הפעם זה ברור".
הוא סיפר לה איך הגיע לבית הספר 'תורת הנפש', ומה הרגיש כאשר ראה על הדלת את השלט "גל עיני".
"זה בדיוק מה שקרה לי לפני שבוע!", התלהבה אשתו.
"את רואה, יש השגחה! אז מה את אומרת?"
"לא יודעת. קצת מפחיד לקרוא לילד ככה..."
"אתה יודע מה?", אמרה כעבור רגע, "בוא נמתין עד הלידה ונראה..."
"טוב", הסכים, אבל בתוכו היה נעול על השם הזה ובעצם רק המתין לאיזה אישור סופי.
בשעה טובה ומוצלחת יצא לאוויר העולם בן בריא ומתוק.
לאחר שעבר לחיק אמו, התבוננו בו הוריו באושר ותומר פנה לאשתו: "נו, מה את אומרת - גל עיני או לא?"
"לא יודעת, אני מבולבלת. איך אפשר להחליט על שם כזה 'מטורף'?! איך יגיבו ילדים אחרים לשם שכזה?! איך הוא ירגיש עם שם כזה כאשר יגדל?! אולי כדאי לעשות שאלת רב?!"
לבסוף הציעה: "יש לנו שבוע עד הברית, בעזרת השם. בוא נמתין עד אז ונראה".
תומר הבין ללבה. באמת לא פשוט להחליט על שם מיוחד כזה.
הוא התבודד ואמר: "ריבונו של עולם, הרי בסופו של דבר זה בידיך, עשה מה שתעשה".
יום למחרת הלידה, אמה של מאירה באה לבקרה בבית החולים.
מאירה ואמה שוחחו ביניהן, והותירו את תומר לחשוב כל מיני מחשבות.
לפתע משכה את תשומת לבו נקודה קטנה על הארונית עמוסת המאכלים שהייתה צמודה למיטה. למרות שהיה מדובר בנקודה זעירה וחסרת חשיבות, הוא התקרב אליה והתבונן בה. זה נראה כמו קשקוש של דיו בגודל של גרגר חיטה. כנראה מישהו ישב שם פעם וקשקש אותיות בצורה לא מכוונת.
זה היה צירוף ברור של המילים "גל עיני"!
תומר היה בהלם גמור והרגיש שהקדוש ברוך הוא כאילו אומר לו: "אל תדאג! אם יש לכם ספקות בקשר לשם של ילדכם, כעת אני מתערב ואומר לכם שלא יהיה לכם אפילו צל של ספק! הלא בשביל לראות נקודה זעירה וחסרת חשיבות בין דברים שיכלו להסתירה, אתה צריך שאגלה את עיניך, נכון?!"
לבו פעם בקצב מסחרר. הוא נשם כמה נשימות כדי להירגע, אמר לקדוש ברוך הוא תודה מכל הלב ופנה לאשתו: "יש לנו חותמת!"
"על מה אתה מדבר?!", תמהה.
"אראה לך אחרי שאמא שלך תלך", ענה.
כאשר הראה לה את הקשקוש המופלא, היא הייתה המומה כמוהו, וכמובן ששמו של הילד נקרא בישראל גל עיני.
כעבור כשנתיים נסעו בני הזוג לשבת אצל הוריו של תומר בצפון הארץ. לאחר תפילת שחרית של שבת הוא קפץ לבקר חבר שלא ראה מזה כמה שנים. החבר התעניין בו ושאל לשלומו. תומר סיפר לו שהוא נשוי ויש להם ילד. החבר שאל איך קוראים לילד ותומר ענה: "גל עיני". אשתו והוא שאלו אם זה קשור לרב יצחק גינזבורג, החסיד והמקובל, ראש מוסדות 'גל עיני'. תומר אמר להם שבעקיפין זה קשור, וסיפר להם את כל הסיפור.
החבר שאל: "באיזה תאריך נולד הילד?"
"כ"ח במרחשוון", ענה תומר.
החבר חייך חיוך גדול וקרא: "זה יום הולדתו של הרב גינזבורג!"
איכשהו הסיפור נודע לרב גינזבורג והוא נהנה ממנו מאוד. הוא הזמין את בני הזוג ובנם להתוועדות הקרובה. כשהגיעו הרב שמח לראותם ובירך את גל עיני הקטן שיזכה להביט ולראות נפלאות בתורה.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
