ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- קרבנות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
עשרות פעמים מבטא הזוהר הקדוש את הדרך המורכבת של האדם במעגלי הכרתו את הקדוש ברוך באופן של נוגע לא נוגע, מגיע לא מגיע - "מטֵי ולא מטֵי".
ביחס למצב הקודם נחשבת לו קרבתו הנוכחית כהגעה, כהגשמת הכיסופים, ודווקא משום החשש הנורא מהגשמה, תמיד יודעת הנשמה 'באובנתא דליבא', בבינתה המולדת, שבעצם לא הגיעה - והיא חוזרת ומחתרת להגיע להבנות עמוקות יותר, מתוקות יותר, וכשתגיע... תרגיע... אבל... וחוזר חלילה.
ככלל אנו כבר יודעים שכל מיצוי של נכסף עליון טומן בחובו את אכזבת הממשות, הממשות המקורבת כל כך לגשמיות, למישוש. אפילו בחיי הרגש, בחיי הגוף והנפש שבין איש ואישה, מלמדנו הסיפור הטראגי של אהבת אמנון לתמר איך עדינותה הנשגבה כל כך של האהבה עלולה עקב הממשות, הגשמות שבה, המישוש הממומש שלא כתיקונו - להיפך לפלצות ולתיעוב שמקורם באותה אהבה שנהפכה לה שלייתה על פניה.
מיצוי הנשגב מוריד אותו משגובו, ואילו יראת הכבוד שיש בריחוק המסוים מתגברת ומעצימה את היחס המכבד, המעריך המרומם. בתחושה זו הסתיימה פרשת פקודי וכל ספר שמות: "וְלֹא יָכל משֶׁה לָבוֹא אֶל אהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן".
לאחר כל ההכנות המרובות המשתרעות על פני כל כך הרבה פרקים, לאחר שהבית עומד על תילו לשמו יתברך, כשכבר יש ממש ותיכף כבר ימומש האידיאל הגדול של 'ושכנתי בתוכם', כשכמעט לא רק ימומש אלא אף אולי ימומש מה שקודם ומעבר לכל יש - מתקיים בנו 'כי בענן אראה על הכפורת'! ותו לא? אותה מתכונת של העלמה חוזרת כך בדיוק בימי שלמה בעת שסוף סוף מסתיימות כל ההכנות לבנין בית המקדש, לאחר פסוקים כה רבים של בנין והכנה, כשהנה הנה... - "אָז אָמַר שְׁלמה, ה' אָמַר לִשְׁכן בָּעֲרָפֶל" - "וְלא יָכְלוּ הַכּהֲנִים לַעֲמד לְשָׁרֵת מִפְּנֵי הֶעָנָן כִּי מָלֵא כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה' " (מלכים א' פרק ח')
בקשיי תחושת הריחוק
עם כל הצידוק של הריחוק מן ההגשמה, עדין נותרה בעייתו של היהודי המאמין בעיית הריחוק, בבחינת 'אוי לי מיצרי' המבקש לחבק, להגשים, לחוש - 'ואוי לי מיוצרי' שביקש וציוה 'לדבקה בו', וחקק בנפש את הגעגוע לכך. שהרי מחירו של הריחוק המטוהר מהגשמה עלול להגיע לכדי שעמום שיהיה תוצאת ה'יובש' והקור שהם מנת חלקו של המרוחק מהאורה האלוקית, 'ומי יקום במקום קדשו' לכוון את הנקודה הברוכה שבין 'מטי' ל'לא מטי'? לשם כך ניתנה בנו הבינה, והיא מזוהה אמנם גם עם הכשרים השכליים של האדם, אך גם עם בינת הלב, מקום הרגש. יודע הלב להבין כי גם שם אצל המלך גם כן יש מדרגות. אינו דומה המחבק את המלך לניזון מכבודו מרחוק. שונים הם רואי פני המלך ליראים מהדר מלכותו. אבל, אומרת הבינה הפנימית, לפני ולפנים של המלך, במקום בו שוכן כבודו עצמו, שם היכל הרצון, רצון ה', מקור החיים: "כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ" (תהילים ל') ואל הרצון הזה אנו מכוונים כשאנו מתפללים 'יהא רעוא קדמך דתפתח לבאי באורייתא', כמו גם בעת שאנו מתחננים "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָםִ" (שם נ"א).
הרצון הינו מהות החיים. כך באדם ועל אחת כמה וכמה אצל חי העולמים. החיים המתגלים ברצון והחיים המתגלים מן הרצון מכוונים אותנו לבקשת קרבת אלוקים הקשורה לדבר חי, דבר חי כזה שעל ידיו ניתן לעשות רצון ה'.
הקרבה והתקרבות
לשם כך באים הקרבנות מן החי.
סדרי הפרשות בספר ויקרא העוסקות בקרבנות נועדו על מנת לממש את המשאלה הטמירה ביותר, 'לגעת' קרוב ביותר שאפשר לרצון ה', לא פחות, וזאת על ידי אמצעי חיבור של קרבן מן החי, ודווקא מן החי, בו מתגלית תכונת הרצון מעבר לכל דבר אחר אותו ניתן להקריב לה'. בכך עדיפה הקרבת קרבן מן החי על קרבן מן הצומח, וברור על כן גם מדוע מעל הכל עדיף קרבן מן האדם - 'כי נפש הוא מקריב', קרבן עני הנותן מן המעט שיש לו, שמעט זה המבטא את רצונו הפנימי של האדם הכוסף אל אלוקיו הטמיר והנעלם, גבוה הוא מכל צומח או חי, רכוש או ממון: "אמר הקב"ה חביב עלי קומץ נדבה של עני שזו באה כפרה "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' " (ילקו"ש קהלת פרק ד' רמז תתקע"א).
כל המביא קרבן מן החי מתאחד במעגל כפול עם בוראו, הן מצד עשיית רצונו יתברך שציוה על הקרבת הקרבן, והן על ידי כך שמיוחדת מצוות הקרבנות משאר המצוות בהיותה קשורה לדבר חי, לביטוי הרצון שבו, ועל ידי כך מתקרבים ממש חיי המקריב אל רצון המצווה.
התרבות המודרנית הקרה, שנעשתה נואשה ומנוכרת לעדינות הנפש מרוב ברקי שווא של טכנולוגיה שאינה נוגעת אל עומקי הנפש פנימה, היא עוד סולדת מהקרבת קרבן חי, מהתקרבות לחי העולמים, ובכך מצננת עצמה אל מתחת לקו החיים, אל הריחוק האפל מאור ה', ומשם אל כל רעת האדם לחברו, כשמבחינתה העיקר הוא שנס החמלה על בעלי החיים מונף אל על.
דומה שלא רחוק הוא לומר שמבין הברירות להיות מפוטם לקרבן בעשן המסעדות או להיות מחמל נפשם של יפי נפש, גם בעלי החיים הקרובים אל בוראם מטבעם 'היו מתים' להגיע למיצוי דמם על המזבח מלסיים את ימיהם בטינופת הדיר או בלוע האדם.
המבט השלם של התורה האלוקית חס על החי עד כדי רוממותו להוות חלק מעבודת קרבת האלוקים של האנושות ועולם החי. בראייה אמיתית ונוקבת, אחדותית ומקיפה, מרוממת התורה את הכל, עולם ואדם רצון וחיים, מקדש ואלוקים - והיו לאחדים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











