ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
זה לא היה במסגרת תפקידו של יניב, אבל משום מה הוא נעתר לבקשה והחל לעמוד מול הלקוח, פרופ' אשר בשירי, שומר תורה ומצוות, מנהל מחלקה בבית החולים סורוקה, מומחה גדול בארץ ובעולם לסיבוכי לידה, שמרצה רבות על כך.
תוך כדי הטיפול בבעיה, נוצר קשר חברי בין יניב לפרופ' בשירי. באחת השיחות ביניהם יניב סיפר לפרופסור שאשתו דקלה נכנסה לשבוע ה 40 להריונה וקשה לה לסחוב עוד, ושאל: "מה אתה מציע לנו לעשות?".
"מה הערכת משקלו של התינוק?", שאל הפרופסור.
"שלוש קילו ושש מאות", אמר יניב.
"באיזה משקל אשתך בדרך כלל יולדת?".
ליניב ולאשתו דקלה היו ארבעה ילדים. יניב אמר: "3.100 או 3.200 לכל היותר".
"באמת התאריך מתקדם והמשקל גדול מהרגיל", אמר הפרופסור, "אם כך, גשו למרפאה לעשות טיפול סטריפינג, שמזרז את הלידה, ומיד לאחר מכן תלכו ללדת".
בני הזוג הגיעו לרופאת הנשים בקופת החולים, סיפרו לה על המצב המתקדם מדי של ההיריון, וגם על כך שפרופ' בשירי ממליץ על הטיפול המסוים.
הרופאה אמרה לדקלה: "לפי מה שאני רואה, טעיתם בספירה בשבוע אחד. את נמצאת בשבוע ה 39. הגעתם מוקדם מדי. אין צורך בבדיקה כזאת".
"אם כבר הגעתי", אמרה דיקלה, "נעשה הערכת משקל, ואם המשקל גדול מהרגיל, נעשה בכל זאת את הבדיקה".
הרופאה הסכימה. הערכת משקלו של העובר לפי המכשור הייתה 3.700 ק"ג.
הרופאה אמרה: "טוב, אם המשקל גדול מהרגיל, ופרופסור בשירי המליץ על הבדיקה הזאת, תעשו אותה בהקדם".
לאחר טיפול הסטריפינג בקופת החולים, בני הזוג נסעו לסדר את ילדיהם ומיהרו לחדר הלידה ב'מעייני הישועה'. דקלה עשתה את כל הבדיקות, והופיעו סימנים ללידה מתקרבת, אך הלידה התעכבה.
כאשר הרופא ראה את ראשו של התינוק, הוא חיבר אליו את המוניטור, והבחין שיש לו ירידת דופק.
"זה מצב מסוכן", קבע הרופא, "הלידה חייבת להיות כעת!".
לנוכח הסיכון הוכנסו לחדר כמה מיילדות, ולאחר כמה רגעים התינוק יצא לאוויר העולם.
הרופא המיילד אמר בהתרגשות ליניב: "תביא עכשיו מצלמה ותצלם את חבל הטבור!".
"מה פתאום לצלם?!" תמה יניב.
"אל תשאל שאלות", אמר הרופא, "תצלם ואחר כך אסביר לך".
יניב צילם והתברר לו שיש קשר של ממש בחבל הטבור. הרופא הסביר: "תשמע, קרה לכם ממש נס. עכשיו אני מבין את הירידה בדופק שלו. הוא היה במצב קריטי".
דקלה החלה להתאושש מהלידה, ויניב נשאר עמה. בערב הלך הביתה וכתב בווטסאפ לפרופסור בשירי: "ברוך השם, אשתי ילדה בשעה טובה. היה קשר הדוק בחבל הטבור", וצירף לכך תמונה.
ענה הפרופסור: "הודו לה' כי טוב! זה לא קשר הדוק בלבד, אלא קשר אמיתי. ברוך השם שניגשתם לרופאה, ומיד לאחר מכן עשיתם בדיקה והלכתם מיד ללידה. כדאי שתברך 'הגומל' בשבת הקרובה. בשורות טובות".
אחר כך התברר כי משקלו של התינוק בעת הלידה היה 3.200 ק"ג בלבד, ודווקא הטעות בהערכה גרמה לגשת מיד ללידה. כמו כן הבינו ההורים, שקשר אמיתי הוא הסיבוך הקשה ביותר בלידה. הקשר גורם לכך שלא עובר מהאם לעובר דם, חמצן ומזון. בדרך כלל העובר שורד במצב כזה עד השבוע ה 32 לכל היותר, ואז נפסקים חייו. נדיר מאוד שעובר שורד עד השבוע ה 40 במצב כזה ונולד בריא ושלם.
הכול היה בזכות הקשר של האב עם הפרופסור, וגם בזכות הטעות בהערכת משקלו שזירזה את הלידה. כל רגע של איחור היה עלול להיגמר באסון.
בברית המילה התינוק נקרא לביא, כלשון הפסוק "הן עם כלביא יקום", כי הוא יצא בחיים נגד כל הסיכויים. אחד הרבנים ששמע את הסיפור מפי יניב, אמר לו: "זכיתם להשגחה פרטית גדולה מאוד. לביא כנראה הוא נשמה גבוהה שנלחמו עליה מן השמיים, וכנראה שיש לו ייעוד חשוב בעולם הזה".
אחד מחבריו של יניב, שאינו שומר תורה ומצוות, שמע אף הוא את הסיפור והגיב: "זה ממש מוכיח שיש בורא לעולם...".
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
