ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
חלחלה אחזה בציבור. בצהריים התנהלה שיירה של כ 1,300 יהודים לכיוון תחנת הרכבת. כעבור שעתיים הגיעו ברכבת למחנה שילוחים ליד דברצן, לאתר ששימש כבית חרושת ללבנים.
טרם עלות השחר היו כ-35 אלף יהודים מגטאות המחוז שרועים ארצה ומנסים לישון. מישהו טלטל נער בשנתו: "מוישל'ה, אתה יודע שהיום בר המצווה שלך?".
משה התעורר והבחין בדודו זיסמן.
"כככן...", השיב הנער.
אביו של משה נלקח לעבודות כפייה לפני כשנתיים, ולעיתים הגיע לחופשה. בביקורו האחרון לפני חודשיים, רכש לבנו תפילין מהודרות ולימדו להניחן. משה רצה להניחן לראשונה בנוכחות אביו, אלא שהאב איננו ואין לדחות עוד את המצווה.
הנער ידע שאתמול אסר מפקד המחנה על "פולחן יהודי", ומי שייתפס יספוג 75 מלקות פומביות.
"תרצה להניח תפילין?", לחש הדוד.
משה הוציא את התפילין מתרמילו, קם מבלי שאיש ירגיש, והדוד הובילו בין המוני אנשים שרועים עד שהגיעו לכוך. הדוד התעטף בטלית ושניהם הניחו תפילין.
משה סיים את הנחתו במילים "וארשתיך לי באמונה...".
השניים התפללו, חלצו את תפיליהם וחזרו למקומם.
אמו של משה התעוררה ונחרדה מהיעדרו. בראותה את בנה ואחיה שאלה בחרדה: "מוישל'ה, איפה היית?". משה סיפר שהניח תפילין עם הדוד.
"שכחת את הודעת מפקד המחנה?! יכולת להמיט עלינו אסון!". היא שלפה מתרמילה שקית של ממתקים וחומוס מבושל, וערכה מסיבת בר מצווה למויש'לה שלה.
בבקרים הבאים שוב הניח משה תפילין בסתר.
השכם בשבת בבוקר, הדוד העיר את משה. נודע לו על ספר תורה במחנה. אחרי הליכה קצרה הבחינו בגוש אנשים. הדוד קרא: "הנה ילד בר מצווה שצריך עלייה לתורה". ה"גוש" נפתח ונגלו לעיניהם כעשרים יהודים, חלקם עטופים בטליתותיהם, ובמרכז ספר תורה. בעל הקורא סיים לקרוא חרש את עליית שישי, והגבאי סלסל בקולו: "יעעעמויד הבּוּחר מוישה בן רייב יויסף לייוי חוסן בר מצווה, שביעי!".
משה נדחף לעבר הספר, אחז ב"עץ חיים", מנסה להתגבר על פיק ברכיו ובירך: "ברכו את ה' המבורך!" והקהל ענה: "ברוך ה' המבורך לעולם ועד!".
אחרי תשעה וחצי חודשי עבודת כפייה באוסטריה, ולאחר צעדת המוות לאורך כמאתיים קילומטרים לכיוון מחנה הריכוז מאוטהאוזן, הגיעה שיירה דוויה, החסרה כמחצית ממספר היוצאים לדרך. הם גולחו ומיטלטליהם נלקחו. גם שמו של משה נלקח ממנו. כשאמר את שמו לפקיד, הלה צרח: "לא! אין זה שמך, מהיום אתה 108080!".
הצעקות הלמו בראשו, והוא זמזם לעצמו את שמו החדש כדי לשרוד...
בשבת, כ"ב בסיוון תש"ה, תמה המלחמה. חיילי ארצות הברית ורוסיה הגיעו. משה ומשפחתו השתחררו מהמחנה. משה, שבקושי עמד, ראה את בן דודו דב ובידו שקית התפילין שלו. הוא סיפר כי מצאה בתוך ערמת חפצים שדודים וביקש: "הרשני להניח את התפילין ואחזירן לך".
כוחותיה של אמו החולה אזלו. היא הביטה בילדיה כאומרת: "עד עכשיו שמרתי עליכם, אך יותר איני מסוגלת...". כעבור חמישה שבועות השיבה את נשמתה לבוראה לעיני ילדיה. הם קרעו קריעה, ישבו שבעה ואמרו קדיש, בלי מבוגרים שיכולים להנחותם. ארבעה ילדים, שלדים, אובדי עצות ואובדי אמון באדם, נותרו לבדם.
טרם שמעו על אושוויץ ועל השמדת שישה מיליון יהודים. חשבו שבוודאי אביהם ואחיהם מחכים להם בביתם. האחים יצאו לכיוון הונגריה, ומצאו עצמם בליבו של כאוס באירופה, בלי עזרה מאיש. אחרי הליכה של קילומטרים רבים, מצאו קצין רוסי דובר יידיש, שגאלם והושיבם על רכבת שתובילם לבודפשט, בדרך לעירם.
והנה נכנסו שני חיילים רוסים לקרונם. אחד מהם חטף את תרמילו של משה ונעלם. משה האומלל ראה בעיניים כלות איך תרמילו נבזז, ותפיליו בתוכו...
אחרי טלטולים מרובים הגיעו האחים לעיירתם. רבים משרידי הקהילה הקדימו אותם. האב והאח הגדול לא הגיעו...
הקהילה המקומית סייעה למשה לקבל תפילין קטנות של הסוכנות. הוא עבר שבעה גבולות בלי תעודות, בתקופה של טרום-המדינה, כאשר שלטונות המנדט הבריטי עשו הכול כדי למנוע כניסת יהודים לארץ ישראל.
בהגיעו ארצה שהה בכפר הנוער הדתי, ואחר כך עבר לקיבוץ שלוחות שהוקם בעמק בית שאן. התפילין שקיבל באידו-נאנאש מהסוכנות הוסיפו לשמשו.
לאחר שנתיים בקיבוץ נקרא משה לשמש כקומונר בבני עקיבא. יום אחד החליט כי התפילין הקטנות שברשותו אינן מספקות. הוא ניגש לחנות תשמישי קדושה בתל אביב וביקש לרכוש תפילין.
בעל החנות שאל אם ברצונו לרכוש דווקא תפילין חדשות. משה השיבו כי הדבר תלוי בטיבן. המוכר ביקש לדעת עליו, ומשה סיפר בקצרה מה שעבר. המוכר שלף ממגירה שקית תפילין, הניחה על הדלפק ולחש: "מהשמיים שלחו אותך אליי. התפילין מונחות אצלי שנים רבות. הן השתייכו לאדמו"ר לבית סוכצ'וב בפולין שנרצח בשואה. עד עכשיו לא היה לי אומץ למוכרן...".
משה הניח את ידיו על השקית ואמר בהתרגשות: "קניתי!".
המוכר הנהן בראשו.
"מה מחירן?", שאל משה.
"אין להן מחיר... הן שלך...", אמר ודמעות זלגו מעיני שניהם.
תפילין אלו מלוות אותו עד עצם היום הזה.
סופר על ידי משה פורת
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם :[email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
