ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הפחד מפני הבאות היה גדול, והערבים החלו לדבר על כך שיעשו כליה ביהודים ויחלקו את רכושם. נערכו תפילות בקרב רבים מבני ישראל לחוס על פליטת העם היושב בציון.
הגדיל לעשות המקובל רבי יצחק אלפייה מירושלים, שארגן תפילות המוניות ואמירת סליחות על קברי צדיקים להצלחת עם ישראל. בעת שנתו חלם רבי יצחק כי רב אחד נגלה אליו ושאלו: "מדוע אתה מדלג עליי ולא עורך תפילות ליד קברי?!".
"מי אדוני?", שאל רבי יצחק.
"אני יעקב אביחצירא".
"והיכן קבור מר?".
"בדמנהור אשר במצרים. ועתה חושה ואל תעמוד כי הצלת עם ישראל תלויה בתפילתך זו!".
הרב יצחק אלפייה התעורר מחלומו נפעם, ומיד הלך לבית הכנסת 'בית אל' שבעיר העתיקה, סיפר את דבר חלומו לחבריו המקובלים ושאל: "האם אתם מכירים את הרב שבא אליי בחלום?".
חבריו ענו: "רבי יעקב אביחצירא זצ"ל הוא צדיק מפורסם בכל ערי המערב, מלומד בניסים, מחבר הספרים הקדושים 'פיתוחי חותם', 'יורו משפטיך ליעקב', ו'מחשוף הלבן'".
לאחר תפילת שחרית הלך רבי יצחק אלפייה עם שניים מידידיו הרבנים אל מושל המחוז כדי לקבל אישור נסיעה למצרים.
עצר אותם השומר העומד בפתח ושאל: "לאן פניכם מועדות?"
"אל המושל".
"יש לכם הזמנה או אישור לגשת אליו?".
"לא", ענו לו, ותיכף ומיד גירשם מעל פניו.
רבי יצחק לא זז ממקומו, ועמד בעקשנות על כך שיראה את פני המושל ויהי מה. לבסוף ירד ממשרדו של המושל קצין גבוה, וכשומעו את בקשת הרב התקיפה, חזר אל המושל ומסר לו את הדברים.
כעבור דקות ספורות הקצין בא והורה בשם המושל כי רבי יצחק יעלה אליו לבדו. המושל קיבל את הרב בכבוד ושמע בסבלנות את דבר החלום ואת בקשת הרב, כי תינתן רשות למניין יהודים לנסוע למצרים כדי להשתטח על מצבת קברו של רבי יעקב אביחצירא זצ"ל בדמנהור, ובזכותו הגרמנים יברחו מהחזית.
אמר המושל: "כיום אף אזרח אינו יכול לעבור למצרים, ורק רכבות חיילים נוסעות בכל יום למצרים ישר לקו החזית, ולכן אין שום אפשרות לתת אישור מעבר. אבל אני מציע כי הרב לבדו יבוא לתחנת הרכבת ויעלה לקרון יחד עם החיילים. אם לא ייתפס בדרך, מה טוב, וכך יוכל להגשים את חלומו".
כאשר חזר לחבריו הרבנים שחיכו לו בכיליון עיניים, סיפר את דברי המושל אליו, והם אמרו לו: "המושל דחה אותך בדברים בעלמא, כי איך תיכנס לקרון מלא חיילים ולא ירגישו בך?! יש סכנת נפשות בדבר, ולכן שב ואל תעשה עדיף".
רבי יצחק החליט שלא לשמוע לחבריו הרבנים. החלום החזק וגודל השעה לא הניחו לו.
למחרת בבוקר לקח את טליתו ותפיליו ובא לתחנת הרכבת כדי לעלות לקרון. בעודו עומד ניגשו אליו שני קצינים ושאלו לשמו. הם העלוהו לקרון הרכבת וישבו משני צדדיו עד שהגיעו לקהיר. לאחר מכן הביאו אותו הקצינים לשכונת היהודים ונעלמו.
רבי יצחק נכנס לבית המדרש 'כתר תורה'. תמהו החכמים הלומדים שם: "הייתכן שזהו המקובל רבי יצחק אלפייה מירושלים?! כיצד הגיע למצרים בימים טרופים אלה?!".
בשומעם את חלומו ואיך זכות הצדיק רבי יעקב אביחצירא עמדה לו להגיע בשלום עד קהיר, אספו מיד מצרכי מזון, ועשרות חכמים נסעו עמו לעיר דמנהור למצבת קבורת הצדיק. שם החלו לפעול להצלת עם ישראל מידי האויבים והשונאים ובפרט הגרמנים. הם למדו פעמיים את סדר תענית הדיבור, קראו 'שבעת כורתי ברית' בהקיפם את המצבה, וערכו עוד תיקונים לילה ויום בלי הפסק.
בלילה השלישי יצא אחד מהלומדים לחוץ, שמע קולות תרועה מהעיר וראה כי היא מוארת, בניגוד לאפלה הקשה ששררה בזמן המלחמה עקב העוצר. הוא בירר ושמע כי הגרמנים ברחו מן החזית ויד האנגלים על העליונה. החכם נכנס לבשר זאת ליתר החכמים. מיד שמחו כולם וקראו הלל.
לאחר מכן סיפר רבי יצחק אלפייה כי בעת לימודם ראה הארה גדולה בוקעת ממצבת רבי יעקב אביחצירא, וכעין עמוד אש יוצא מקברו.
על פי הספר 'אור חדש וצמח צדיק' מאת רבי יצחק אלפייה זצ"ל
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
