ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חגי תשרי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
התשובה רוכשת לנפש רכוש רב, זכּות, נקיות ותחושת לידה מחדש. יכולת האדם הקשוב להלכה לעמוד מול המראה מתוך וידוי וחרטה, ובכנות, בישרות ובנקיות דעת לומר: חטאתי, מרימה על נס את כל נוף חיי המאמין. זאת בייחוד מפני שיש בתשובה מימד של רפואה, שמפני כן יוצא מבנהו הרוחני של האדם נשכר מפעולה מבריאה זו.
אכן, כפי שהאריך להסביר מרן הרב קוק זצ"ל, רצונה של התורה הוא באדם גיבור, אמיץ, פעלתן, יוזם, כזה המסוגל לתקן עולם במלכות ש-ד-י, וחלקי הנפש הפועלים צדדים אלו בחיים שוטפים בפעלתנות בעשייתם, ויש ונגררים אחרי כל אלו משוגות וטעויות - שלתקנם באה התשובה. אמנם, כבכל רפואה, גם התשובה מכהה קצת מעוזו של הרצון, מגבורתה של הנפש, והאדם חש איך מידת היראה מכבידה את שטף החיים.
ולמרות זאת, טוב שכך.
אי אפשר להגיע לתיקון שלם בלא עצירה שלמה, גם אם זמנית, של כוחות הנפש מהתפרצותם, אלא שמיד כשעברו ימי היראה, ימי הדין והמשפט, עתה כשאנו כבר מנוקים ומטוהרים, וכוחות הנפש הפעלתניים כבר זוככו כך שפעולתם תשוב על מכונה ביתר עוז - עתה הזמן לשמחה.
כעת, מגיע שלב השיקום, בניינם של כוחות החיים מחדש על מכונם. השמחה הפורצת, בכוחה להשיב לאדם את מרוצת האישיות הפועלת, הבונה, וכשחזרה האישיות מהיטהרותה בצל א-ל תזרום אל נכון במציאות המורכבת - עד הצורך הבא בתשובה. לכך באים ימי השמחה של סוכות, 'זמן שמחתנו', להשיב לאישיות את כל כוחה, וכך מתקבלת המערכת הרוחנית רפואית של התורה כמשכללת, מתקנת ולוקחת כח, אך משקמת ומעניקה, כוחות חיות ושמחה רעננים ומטוהרים. (ור' באורות התשובה סוף פרק ט')
הבית כמעצור
והנה ככלל, חג הסוכות הוא 'זמן שמחתנו', ומימדים רבים לחג, מהם הקשורים למקדש, מהם לארץ, אך מימד מיוחד של שמחה טמון בחג קדוש זה, והוא המימד של ההתפשטות וההתרחבות, הפיזית והנפשית. חג הסוכות פועל בנו, בגופנו כולו, את הבחינה של 'ופרצת ימה וקדמה...', במקום 'מעצר הבית' בו אנו נמצאים, מכונסים וממוקדים עד הימים הנוראים.
רמז לבחינה חיובית זו של 'ופרצת' נמצא באחת מתוכחות התורה של פרשת בחוקותי בה נאמרה הקללה שתבוא עלינו על עזיבת חוקת התורה, קללה במתאר של התכנסות והצטמצמות - 'ונאספתם אל עריכם', לא ההרים והמרחבים אלא היאספות. תוכחה זו יכולה שתלמד על בריאות החיים בארץ, בריאות של התיישבות שאינה מכונסת מאחורי גדרות, של ארץ ישראל שחשה מדרך כף רגל יהודים בכל הר וגיא, בכל מישור וגבעה - 'ומגבעות אשורנו', ואם נחטא, זה יפסק מאיתנו, ונאלץ להיאסף אל הערים.
תיאור מיוחד של העמידה על קו המתח שבין העיר למרחבי-ה של הארץ נמצא אצל אחד קדוש ומיוחד מתלמידי מרן הרב זצ"ל. בביטוי נדיר מתאר מו"ר הרב הנזיר זצ"ל את תחושותיו, תחושות מבקש האלוקים, כלפי המתח שבין העיר הסגורה למרחבי א-ל, למגד גבעות עולם. באחד מטיוליו במדבר, מסעות בהם ביקש את ההקשבה לדבר ה' במקום הפנוי מהבלי העולם כתב קטעי יומן, ובאחד הקטעים התבטא:
"אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'.
הולכים ממש, תמימי דרך ממש.
בשעת ההליכה וההתבודדות לשפוך לב ונפש
המבקש רוח הקודש וגילוי דבר ה', דברו ממש.
להתבודד בסביבות ירושלים, בצור הרים ונקיקי סלע.
הולכים ממש, תמימי דרך ממש.
בשעת ההליכה וההתבודדות לשפוך לב ונפש
המבקש רוח הקודש וגילוי דבר ה', דברו ממש.
להתבודד בסביבות ירושלים, בצור הרים ונקיקי סלע.
סוף סוף הארי שבי מבקש לנתק מוסרותיו שהושם בו בכבלי חבלי הבית
והוא מתפרץ לנוס, לברוח, לשוטט ולהתבודד לצפות לישע ה'
והוא מתפרץ לנוס, לברוח, לשוטט ולהתבודד לצפות לישע ה'
בודד ומתבודד בהרים וגבעות, בעמקים ונחלים
פה בשדות המדבר, בגבעות ובהרים, קרוב קרוב ה', קרובים לו.
פה בשדות המדבר, בגבעות ובהרים, קרוב קרוב ה', קרובים לו.
הה, מה רוב הבוז והגועל בבתי העיר ועסקיהם עסקות הנמלים.
נפשי צמאה למרחב, כאילו יצאה ממאסריה, חפשי חפשי, דרור קודש ה' ".
נפשי צמאה למרחב, כאילו יצאה ממאסריה, חפשי חפשי, דרור קודש ה' ".
(במקור ב'נזיר אחיו', מובא גם בספר 'בשמן רענן', עמוד ס"א ואילך)
כשזוכרים שמדובר בכותב מבוגר, תלמיד חכם עצום שממוצאי שבת קודש עד כניסתה נמצא בין כסא לסטנדר בבית מדרשו של מרן הרב קוק, הדברים מקבלים משקל מיוחד. לא כל אחד נמצא באותה דרגת בקשת ה' ותביעת מרחבים כשל הרב הנזיר זצ"ל, אבל נראה שהתורה חשה במימד העוצר, בצמצום הסוגר שיש בין כתלי הבית - ומשהו מתיקון התחושות הללו נמצא ביציאה מן הבית אל הסוכה, מחוץ לכתלים המוגנים והסוגרים אל החוץ, אל הפתיחות והמרחב.
רבים מגדולי הדורות עסקו בהקרנה הנפשית שיש לדירת הקבע על האדם במישור של 'ביתי הוא מבצרי' שבכך יש בכדי להרחיק את האדם ממצב נפש המתרפק בשלוה ובבטחה על ה':
"שבאה מצות סוכה ללמדינו שלא ישים אדם בטחונו בגובה ביתו וחזוקו ותקונו הטוב, ואף כי יהיה מלא מכל טוב, ואל יבטח בסיוע שום אדם, אף על פי שיהא אדון הארץ ומושל בה, אבל ישים בטחונו במי שאמר והיה העולם, כי לו לבדו היכולת והאמונה, ולו לבדו המחסה והמסתור, ולהעיר לאדם על זה, בא מצות סוכה בזמן הזה אחר אסיפת גורן ויקב בארץ ישראל, לפי שבזמן הזה שהאוצרות מלאים כל טוב, והאדם כבר נאסף לעיר ומחזיק בדק ביתו להשמר בו מזרם וממטר ומרוח ושאר פגעים, לפיכך צוה לצאת מביתו החזק וישב בסוכות כדי שיתעורר וישים מבטחו בשם יתברך". [מובא בשל"ה הקדוש - מסכת סוכה - פרק דרך חיים תוכחת מוסר (א)]
מכל זאת ניתן להבין איך דוקא חג הסוכות נקרא בסתם, 'זמן שמחתנו', שמחה של טהרה, של אסיף תולדות הההשקעות ושל שמחת פריסת כנפי הנפש מחוץ למסגר הכתלים.
השמחה - עבודה רצינית
בית אב לכל תחושות הנוראות של הימים המקודשים הינו כמובן נוסח תפילות הימים הנוראים: 'תן פחדך, ואימתך, וייראוך, עוז בידיך, גבורה בימינך ושמך נורא'.
אכן, ליד לשונות אלו משולבות לא מעט לשונות מרוממות: 'תן שמחה לארצך, וששון לעירך, ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלזו. וחסידים ברנה יגילו'.
לכאורה החידוש הוא שלא רק יראה יש כאן אלא אף צדדי אהבה רבים והתרחבות הלב מופיעים כאן, אך רבינו הרמח"ל רואה בשילוב שתי הלשונות צד של אחריות, של עבודה רצינית:
"והנה צריך שתדע שאע"פ שישראל מצד עצמם כבר הם נבחרים ומקודשים, הנה עד שהעולם כלו בכל חלקיו אינו נתקן גם ישראל אינם מגיעים לתכלית מעלתם, אמנם כשכבר יתגלה מלכותו ית' בעולמו ויכפה הרע כראוי אז יירשו ישראל את מעלתם בשלימות. והנה לשתתחזק הקדושה כראוי צריך שיהיו ישראל בארץ ישראל, כי הם עם הנבחר והיא הארץ הנבחרת ובישראל ימלוך מלך מבית דוד שהוא המלך הנבחר ובו נקשרים כל ישראל ליקשר בקדושה ואם אחד מהתנאים האלה חסר, אין הקדושה מתחזקת כראוי, ואמנם על פי הסדר הזה מתפללים, והיינו אחר שהתפללנו על עיטור כללם של ישראל מתפללים על הארץ והיינו שמחה לארצך וכו' ואחר כך על מלכות בית דוד והיינו צמיחות וכו':
ואולם מדריגות רבות יש בישראל כלן טובות מקבילות להארות העליונות, פירוש יש צדיקים יש חסידים יש ישרים, ואמנם המבוקש הוא שכלם יהיו בשמחה ברוב הארה והשפעה וכנגד זה מדריגות הרשעה יכנעו ויתבטלו, וזהו 'ובכן צדיקים וכו' ועולתה תקפוץ פיה'! (רמח"ל, מאמר החכמה )
ואולם מדריגות רבות יש בישראל כלן טובות מקבילות להארות העליונות, פירוש יש צדיקים יש חסידים יש ישרים, ואמנם המבוקש הוא שכלם יהיו בשמחה ברוב הארה והשפעה וכנגד זה מדריגות הרשעה יכנעו ויתבטלו, וזהו 'ובכן צדיקים וכו' ועולתה תקפוץ פיה'! (רמח"ל, מאמר החכמה )
כך מקבלת השמחה מימד רחב הרבה יותר מאשר מידת חסידות בעבודת ה' הפרטית, אלא היא מגעת עד כדי תחושת אחריות, כזו שמחייבת אף אם לא כל כך קל להיות בה מפני המאורעות, כזו היודעת ש'כמים הפנים לפנים' כן העולם הרוחני לעומת האדם, וככל שנרבה בתלמוד תורה ושמירת מצוות מתוך אמונה והשכלות קדושות של דרכי הנהגת ה' את עולמו כך תרבה השמחה של בני ישראל ולעומת בנין זה של השלמות כן ינוסו הצללים ונס יגון ואנחה, ונשגב ה' לבדו ביום ההוא בהר הקודש בירושלים.
כך משתלבת השמחה שבתפילות הימים הנוראים עם השמחה של חג הסוכות והמימד הבינלאומי שלו הבא לידי ביטוי הן במספר הקרבנות במקדש והן בהפטרת זכריה אותה אנו קוראים החג:
"וְהָיָה כָּל הַנּותָר מִכָּל הַגּויִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלָים וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲות לְמֶלֶךְ ה' צְבָאות וְלָחג אֶת חַג הַסֻּכּות: וְהָיָה אֲשֶׁר לא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחות הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלַיִם לְהִשְׁתַּחֲות לְמֶלֶךְ ה' צְבָאות וְלא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם: וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לא תַעֲלֶה וְלא בָאָה וְלא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגּף ה' אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יַעֲלוּ לָחג אֶת חַג הַסֻּכּות: זאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּויִם אֲשֶׁר לא יַעֲלוּ לָחג אֶת חַג הַסֻּכּות: בַּיּום הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּות הַסּוּס קדֶשׁ לַה' וְהָיָה הַסִּירות בְּבֵית ה' כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ: (זכריה פרק יד)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
