ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
כמו רבים מתושבי ירושלים וחסידי ברסלב בפרט, הוא בחר להסתופף סביב שריד בית מקדשנו - הכותל המערבי. יום יום נהג לשהות במקום שעות רבות, שבהן התפלל, התבודד עם קונו ועסק בתורה.
יום אחד הבחין ר' דוד ביהודי מכובד שיושב צמוד לכותל, ספר תהילים בידו והוא ממרר בבכי מר שעה ארוכה. חלפה שעה, עברו שעתיים ובכיו רק הלך וגבר, עד שר' דוד החל לחשוש לשלומו של האיש. בתום שלוש שעות של בכיות שמזעזעות את הנפש, חש לקראתו וניסה לדובבו בשאלה על מה ולמה הוא בוכה כל כך.
האיש לא נעתר מיד, אולם לאחר דקות אחדות סיפר כי הוא עומד שבוע אחד בלבד לפני חתונת אחד מילדיו. בחודשים האחרונים ניסה לגייס את הכספים להוצאות החתונה והנדוניה, אולם כל ניסיונותיו עלו בתוהו, וכעת ימים ספורים לפני החתונה עומד הוא בפני שוקת שבורה ואינו יודע איך יישא פניו כלפי המחותנים.
ר' דוד שכטר היה אביון למהדרין, ובמה יוכל לעזור לאותו יהודי? בכל זאת אמר לו: "בוא איתי לביתי ונראה במה אוכל לעזור לך!"
לאמיתו של דבר, בפינה מוסתרת בביתו הטמין ר' דוד סכום הגון לחתונת אחד מילדיו. הוא לא רצה לחכות לרגע האחרון, ובמשך תקופה ארוכה אסף פרוטה לפרוטה עד שעלה בידו לצבור סכום שאיתו אפשר "לגשת אל השולחן". עתה עשה את חשבון נפשו: אומנם מדובר בכסף שמיועד לעזור לילדו בעת חתונתו, אולם החתונה עדיין אינה עומדת בפתח, ומנגד עומד לו יהודי זה ממש לפני חתונת ילדו ואין לו כלום, ונפשו יוצאת מרוב צער.
השניים הגיעו לביתו של ר' דוד, שם הוא הוציא את אמתחת הכסף ומסרו בשלמות לידי היהודי ההמום, שלא מצא מילים מתאימות להודות למיטיבו.
באותו יום הלך ר' דוד כמנהגו להתפלל מנחה במניין עם רבי שלמה גולדמן מזווהיל, המכונה רבי שלומקה, שנהג בפשטות גדולה ונודע כבעל מופת. כאשר ראה רבי שלומקה את ר' דוד שאל אותו: "אנא ממך, גלה לי איזו מצווה קיימת היום? איזה דבר טוב עשית היום?"
ר' דוד ניסה להשיב בתמימות "לא עשיתי מאומה...", אבל רבי שלומקה גרם לו להבין כי אין לו ספק שהוא כן עשה היום מצווה מיוחדת ודרש ממנו במפגיע לגלות לו מה היא.
"אם הרבי אינו יודע מה עשיתי", השיב ר' דוד נואשות בתקווה שהפעם יניח לו, "אז כנראה שאינו צריך לדעת..."
כשראה הצדיק כי אין הוא מסכים לגלות, שלף קלף מיקוח. זו תקופה ארוכה שר' דוד ניסה ללמוד איתו בחברותא. אולם הרבי, שלמד בחברותות במשך כל היום עם כמה מחשובי ירושלים, לא הסכים ללמוד גם איתו.
"אם תגלה לי בדיוק מה עשית היום", הבטיח הרבי, "אלמד איתך בחברותא!"
מול הבטחה שכזאת לא היה ר' דוד מסוגל לעמוד. בקול שפל סיפר על מה שהתרחש בכותל המערבי ואחר כך בביתו.
לאחר ששמע את הסיפור, התרגש רבי שלומקה ואמר: "כאשר נכנסת לבית המדרש מיד ראיתי על פניך הזדככות גדולה מאוד, ראיתי שעשית מעשה טוב עצום שתיקן את נשמתך, הן בגלגול זה והן בכל הגלגולים הקודמים! וכעת אני מבין מה גרם לכך".
לאחר התפילה הגיע במרוצה אחד מיהודי ירושלים להזכיר לפני הרבי מזווהיל את זוגתו שהתקשתה בלידתה, וביקש ממנו שיברכה לישועה דחופה.
פנה רבי שלומקה לר' דוד שכטר שעמד מן הצד, וציווה עליו להזכיר כעת את האישה בתפילתו. ר' דוד סירב לעשות פעולה שעלולה לפרסמו, באומרו כי היהודי הרי מבקש את ברכת הרבי ולא את ברכתו שלו, אולם רבי שלומקה ציווה עליו: "לא כן, אלא אתה תברך אותה, כי בעת הזאת אתה נקי ומזוכך לגמרי, ובידך לברך את ישראל..."
לימים בנו של ר' דוד, רבי יעקב מאיר שכטר, היה לראש ישיבת המקובלים 'שער השמיים' בירושלים ולמנהיג חשוב של חסידות ברסלב בימינו, והוציא לאור ספרי אמונה ודעת נפלאים.
על פי סיפורו של הרב אלימלך בידרמן
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
