ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
יהודי הארץ והעולם מדליקים בימים אלה נרות חנוכה. מן נוהג עתיק יומין, אפילו מוזר קמעא. חלק מההורים היקרים ידליקו נר 'בשביל הילדים', חלק ידליקו מטעמי 'כוחו של הרגל', וחלק הארי שביהודים הדליקו, מדליקים וגם ידליקו נר מכוחה של הלכה ומצווה ובעיקר מכוחה של מסורת מוצקה. ושוב נשאל האם יש קשר בין ימים אלה לבין ימים קדומים. אמנם חג החנוכה המלא הוד, גבורה, גרוש החושך וניצחון על היוונים, הפך לו עם השנים לחג חנוכייה וקצת סופגנייה, ובכל זאת, עם התפרצות התקשורת להמונים, ובעיקר בהוכחה דרך השלילה, חג החנוכה הולך ותפוס מקום של כבוד.
מעט מן הימים ההם. אלכסנדר בן פיליפוס ממקדוניה, יוצא למלחמה אזורית ומנצח את דריוש מלך פרס ומדי. עורך אינספור קרבות לוכד את מצרים, לוקח שלל לרוב, ואז שקטה הארץ ורם לבבו. באופן פתאומי חלה ומת בן 32 שנים. נודע ככובש הגדול בהיסטוריה. יורשיו המליכו עצמם במקומות בהם החל השלטון היווני. אחד מהם אנטיוכוס אפיפנס הרשע. בשנת 175 לפני הספירה הנוצרית, עלה למלוכה.
כך נכתב בספר מקבים פרק א': "ויהי בעת ההיא ויצאו אנשים בני-בלייעל מקרב ישראל, וידיחו את עם הארץ לאמור. הבה נכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו, כי מאז אשר סרנו מאחריהם מצאונו צרות רבו ורעות. וייטב הדבר בעיני העם, וישלחו מלאכים אל המלך, ויצווה המלך בידם ללכת בדרכי הגויים ובחוקותיהם. ויקימו בית משחק בירושלים במשפט הגויים, ולא מלו עוד את בניהם, ויעזבו את ברית הקודש ללכת בחקותם, ויתמכרו לעשות הרע בעיני ה'."
זה הרקע לבני החשמונאים ולמלחמה מול היוונים. אחר התעמרות היוונים 'הנאורים' ביהודים שבארץ ישראל, לפי כל כללי ההסתברות וההערכה 'המפוכחת', לא היה כל סיכוי לחשמונאים מול היוונים, ובעיקר מול גלי המתייוונים. (הערכת הפיקוד העליון בלונדון, רגע לפני פרוץ מלחמת השחרור, שישראל תחזיק מעמד 3 שבועות לכל היותר.) המיעוט הקיצוני והדתי הזה, רחמנא לצלן, קצה נפשו בדיכוי הנפש היהודית, נמאסה עליו מסכת ההלשנות אל הגביר מעבר לים, וכנגד כל הסיכויים הביס את היוונים.
ומהן ההערכות ה'מפוכחות' מאוד היום? בדיוק אותו דבר. פעם הנימוק 'שלטון על עם אחר', ופעם דמוגרפיה. פעם דמוקרטיה ופעם רוב יהודי. מעניין שבכל עת בה דנים בעקירת יהודים, עולה סער גדול מלווה בנחשולי שנאה אל המיועדים לגירוש ואלה התומכים בהם. חשבתי לעצמי שתומכי שלום הם הסובלניים, הם אוהבי הצדק והיושר, הם המרבים בצדקה ובחסד, ובעיקר הם אשר יזילו דמעה, אם חלילה ייעקר יהודי עם זקנו מעל אדמתו. שכח מזה, אומר לי ההיסטוריון הלא-יהודי פאול ג'ונסון בספרו 'תולדות היהודים': "אולם, כל סיכוי לדו-קיום יהודי-יווני בנוחות סבירה, נהרס על-ידי מפלגה רפורמית יהודית, אשר רצתה לזרז את קצב ההתייוונות". אין זה סוד שהמדרבנים הגדולים ביותר לכניעה מול היוונים ולאחר מכן מול הרומאים, היו אוהבי השלום והצדק עד חרמה מקרב היהודים.
ניצחונות יהודה המקבי ואחיו, היו ניצחון הרוח היהודית. שהרי אפשר בנקל להתפתות לדברי חז"ל [מגילה ט' ב]: 'יפיותו של יפת באהלי שם', כאן אומר הרב קוק במאמרו 'נר חנוכה':שחרורו של רוח-ישראל, המיוחד בטהרתו הפנימית, מעקת רוח-יון המתהדר ביפיותו החיצונית – שתחתיה שוכנים כיעור וטומאה – השחרור שזכינו לו ע"י ההתעוררות הקדושה של תחיית הרוח הלאומי שלנו ממקורו, ע"י גיבורי קנאת הקודש, החשמונאים הכהנים הקדושים, הניח את חותמו כל מהלך הדורות לכל הזמנים. ההתנגשות של רוח-ישראל, זהו תהליך שאינו פוסק, עד אשר יפוח היום הגדול בו יהיה הצדק קודש."
עם רוח הדברים האלה, יש לזכור שבברכת 'על הנסים', התשועה הגדולה שנעשתה לישראל היא על הניצחון המלחמתי מול היוונים, וכך גם אמירת ההלל. מוסיף על דברי הרב קוק, ההיסטוריון פרופ' יוסף קלאוזנר, [לקח לדורות, מחניים ל"א]: "הלקח הנצחי, שהורה אותנו בית חשמונאי. זהו לקח לדורות, לישראל ולעמים: לא להתבטל מפני הרוב ולא להשתעבד לרוח הזמן, להילחם על מה שהמצפון דורש מאתנו - ולנצח. לקח זה למד עמנו לראשונה בתקופת החשמונאים, ומפני שהחזיק בו נתקיים קיום עולם. שהרי אף לאחר החורבן, לאחר שארצנו נכבשה בידי זרים, מקדשנו חרב ועמנו נתפזר בין הגויים, לא עלה בידי שונאינו לכלותנו על ידי קבלה של דת זרה לרוח עמנו, מפני שגם אז לימדו חכמינו את שארית ישראל תורה גדולה ומפוארת זו של מתתיהו בן יוחנן חשמונאי: 'אם כל העמים שבכל מדינות המלך ישמעו לו ויסורו מאחרי אלוקי אבותיהם - אני ובני ואחי נשמור את הברית הכרותה עם אבותינו, לפקודת המלך לא נשמע ומאמונתנו לא נסור ימין ושמאל'."
רמז להתגברות בית חשמונאי על יון, כותב רבנו יוסף חיים הוא 'הבן איש חי' על סמך הפסוק [תהילים פ"ז ה']: "וּלְצִיּוֹן, יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ, יֻלַּד-בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן. יובן איש ואיש רמז למתתיהו ובניו. הוא יכוננה עליון, על יון. שכל ידי החשמונאים גברו על מלכות יון." (ספר ימים וזמנים, עמ' של"ט).
והטעם המר בכל ימי החנוכה שהננו מסלקים ממחשבותינו, מדוע מלכות החשמונאים נמשכה זמן כה קצר? הרמב"ן מסביר זאת בהרחבה בפירושו לפרשת'ויחי', ומובא על ידי 'הבן איש חי', שם. ועל כך בימים אחרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
