ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
יהודי הארץ והעולם מדליקים בימים אלה נרות חנוכה. מן נוהג עתיק יומין, אפילו מוזר קמעא. חלק מההורים היקרים ידליקו נר 'בשביל הילדים', חלק ידליקו מטעמי 'כוחו של הרגל', וחלק הארי שביהודים הדליקו, מדליקים וגם ידליקו נר מכוחה של הלכה ומצווה ובעיקר מכוחה של מסורת מוצקה. ושוב נשאל האם יש קשר בין ימים אלה לבין ימים קדומים. אמנם חג החנוכה המלא הוד, גבורה, גרוש החושך וניצחון על היוונים, הפך לו עם השנים לחג חנוכייה וקצת סופגנייה, ובכל זאת, עם התפרצות התקשורת להמונים, ובעיקר בהוכחה דרך השלילה, חג החנוכה הולך ותפוס מקום של כבוד.
מעט מן הימים ההם. אלכסנדר בן פיליפוס ממקדוניה, יוצא למלחמה אזורית ומנצח את דריוש מלך פרס ומדי. עורך אינספור קרבות לוכד את מצרים, לוקח שלל לרוב, ואז שקטה הארץ ורם לבבו. באופן פתאומי חלה ומת בן 32 שנים. נודע ככובש הגדול בהיסטוריה. יורשיו המליכו עצמם במקומות בהם החל השלטון היווני. אחד מהם אנטיוכוס אפיפנס הרשע. בשנת 175 לפני הספירה הנוצרית, עלה למלוכה.
כך נכתב בספר מקבים פרק א': "ויהי בעת ההיא ויצאו אנשים בני-בלייעל מקרב ישראל, וידיחו את עם הארץ לאמור. הבה נכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו, כי מאז אשר סרנו מאחריהם מצאונו צרות רבו ורעות. וייטב הדבר בעיני העם, וישלחו מלאכים אל המלך, ויצווה המלך בידם ללכת בדרכי הגויים ובחוקותיהם. ויקימו בית משחק בירושלים במשפט הגויים, ולא מלו עוד את בניהם, ויעזבו את ברית הקודש ללכת בחקותם, ויתמכרו לעשות הרע בעיני ה'."
זה הרקע לבני החשמונאים ולמלחמה מול היוונים. אחר התעמרות היוונים 'הנאורים' ביהודים שבארץ ישראל, לפי כל כללי ההסתברות וההערכה 'המפוכחת', לא היה כל סיכוי לחשמונאים מול היוונים, ובעיקר מול גלי המתייוונים. (הערכת הפיקוד העליון בלונדון, רגע לפני פרוץ מלחמת השחרור, שישראל תחזיק מעמד 3 שבועות לכל היותר.) המיעוט הקיצוני והדתי הזה, רחמנא לצלן, קצה נפשו בדיכוי הנפש היהודית, נמאסה עליו מסכת ההלשנות אל הגביר מעבר לים, וכנגד כל הסיכויים הביס את היוונים.
ומהן ההערכות ה'מפוכחות' מאוד היום? בדיוק אותו דבר. פעם הנימוק 'שלטון על עם אחר', ופעם דמוגרפיה. פעם דמוקרטיה ופעם רוב יהודי. מעניין שבכל עת בה דנים בעקירת יהודים, עולה סער גדול מלווה בנחשולי שנאה אל המיועדים לגירוש ואלה התומכים בהם. חשבתי לעצמי שתומכי שלום הם הסובלניים, הם אוהבי הצדק והיושר, הם המרבים בצדקה ובחסד, ובעיקר הם אשר יזילו דמעה, אם חלילה ייעקר יהודי עם זקנו מעל אדמתו. שכח מזה, אומר לי ההיסטוריון הלא-יהודי פאול ג'ונסון בספרו 'תולדות היהודים': "אולם, כל סיכוי לדו-קיום יהודי-יווני בנוחות סבירה, נהרס על-ידי מפלגה רפורמית יהודית, אשר רצתה לזרז את קצב ההתייוונות". אין זה סוד שהמדרבנים הגדולים ביותר לכניעה מול היוונים ולאחר מכן מול הרומאים, היו אוהבי השלום והצדק עד חרמה מקרב היהודים.
ניצחונות יהודה המקבי ואחיו, היו ניצחון הרוח היהודית. שהרי אפשר בנקל להתפתות לדברי חז"ל [מגילה ט' ב]: 'יפיותו של יפת באהלי שם', כאן אומר הרב קוק במאמרו 'נר חנוכה':שחרורו של רוח-ישראל, המיוחד בטהרתו הפנימית, מעקת רוח-יון המתהדר ביפיותו החיצונית – שתחתיה שוכנים כיעור וטומאה – השחרור שזכינו לו ע"י ההתעוררות הקדושה של תחיית הרוח הלאומי שלנו ממקורו, ע"י גיבורי קנאת הקודש, החשמונאים הכהנים הקדושים, הניח את חותמו כל מהלך הדורות לכל הזמנים. ההתנגשות של רוח-ישראל, זהו תהליך שאינו פוסק, עד אשר יפוח היום הגדול בו יהיה הצדק קודש."
עם רוח הדברים האלה, יש לזכור שבברכת 'על הנסים', התשועה הגדולה שנעשתה לישראל היא על הניצחון המלחמתי מול היוונים, וכך גם אמירת ההלל. מוסיף על דברי הרב קוק, ההיסטוריון פרופ' יוסף קלאוזנר, [לקח לדורות, מחניים ל"א]: "הלקח הנצחי, שהורה אותנו בית חשמונאי. זהו לקח לדורות, לישראל ולעמים: לא להתבטל מפני הרוב ולא להשתעבד לרוח הזמן, להילחם על מה שהמצפון דורש מאתנו - ולנצח. לקח זה למד עמנו לראשונה בתקופת החשמונאים, ומפני שהחזיק בו נתקיים קיום עולם. שהרי אף לאחר החורבן, לאחר שארצנו נכבשה בידי זרים, מקדשנו חרב ועמנו נתפזר בין הגויים, לא עלה בידי שונאינו לכלותנו על ידי קבלה של דת זרה לרוח עמנו, מפני שגם אז לימדו חכמינו את שארית ישראל תורה גדולה ומפוארת זו של מתתיהו בן יוחנן חשמונאי: 'אם כל העמים שבכל מדינות המלך ישמעו לו ויסורו מאחרי אלוקי אבותיהם - אני ובני ואחי נשמור את הברית הכרותה עם אבותינו, לפקודת המלך לא נשמע ומאמונתנו לא נסור ימין ושמאל'."
רמז להתגברות בית חשמונאי על יון, כותב רבנו יוסף חיים הוא 'הבן איש חי' על סמך הפסוק [תהילים פ"ז ה']: "וּלְצִיּוֹן, יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ, יֻלַּד-בָּהּ, וְהוּא יְכוֹנְנֶהָ עֶלְיוֹן. יובן איש ואיש רמז למתתיהו ובניו. הוא יכוננה עליון, על יון. שכל ידי החשמונאים גברו על מלכות יון." (ספר ימים וזמנים, עמ' של"ט).
והטעם המר בכל ימי החנוכה שהננו מסלקים ממחשבותינו, מדוע מלכות החשמונאים נמשכה זמן כה קצר? הרמב"ן מסביר זאת בהרחבה בפירושו לפרשת'ויחי', ומובא על ידי 'הבן איש חי', שם. ועל כך בימים אחרים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








